סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

פוקימון; במהירות החושך – פרק 7: לוכד החרקים / איידן סוייר

פרולוג – https://pocketmonsters.co.il/?p=42312

פרק 1 – https://pocketmonsters.co.il/?p=43596

פרק 2 – https://pocketmonsters.co.il/?p=43702

פרק 3 – https://pocketmonsters.co.il/?p=43777

פרק 4 – https://pocketmonsters.co.il/?p=43814

פרק 5 – https://pocketmonsters.co.il/?p=44114

פרק 6 – https://pocketmonsters.co.il/?p=44145

– – – – –

כעבור יומיים בדרכים, סופה של החורשה עדיין לא נראה באופק. ריק וריאן אמנם לא הגיעו עדיין לעיר ויולט, אבל גם גרייס לא חלפה על פניהם, כך שהם התקדמו כנראה בקצב טוב. באמצע היום הם הגיעו לבית קטן בלב היער.

"שמעתי על המקום הזה", אמר ריאן, "הוא נקרא הבית של מר פוקימון. אפשר למצוא כאן את כל המידע שמאמן צריך לדעת על פוקימונים".

"כל המידע שמאמן צריך לדעת על פוקימונים נמצא כאן", אמר ריק והצביע על ראשו.

"אתה אולי מכיר פוקימונים, אדוני המתנשא, אבל אתה לא יודע בדיוק איפה אפשר למצוא כל אחד מהם, איך ללמד אותם מתקפות יוצאות-דופן, חפצים מיוחדים בשביל לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם…"

"בשביל זה יצאנו למסע פוקימונים, לא? לגלות את הדברים האלה בעצמנו. את כל המידע הזה יכולנו למצוא גם בספרים בבית".

"אבל רק עכשיו הוא יעזור לנו באמת".

"אם אתה רוצה, תיכנס", אמר ריק, "אני אחכה לך בחוץ".

"ומה תעשה?"

"אני אאמן קצת את הפוקימונים שלי. ניסיון מעשי הרבה יותר חשוב מתיאוריה".

"מה שתגיד. אחר כך, כשאני אדע בדיוק מה אני עושה ואתה לא, נראה מי יגיע יותר רחוק".

ריאן נכנס לבית של מר פוקימון, וריק התכוון להוציא את סינדקוויל וספירו מהפוכדורים שלהם. לפתע, הוא ראה ילד צעיר שמתקדם לעברו מצדה השני של החורשה, ובא לו רעיון טוב יותר.

"היי, אתה שם!" קרא לעברו, "מה דעתך על קרב פוקימונים?" הילד שמע והחל לרוץ לעברו בהתלהבות, אות לכך שקיבל את ההזמנה.

"שלושה נגד שלושה?" שאל הילד ששמו דון.

"שניים נגד שניים", ענה ריק, "אין לי יותר פוקימונים מזה, אבל זה מצב זמני".

"אני מבין שאתה מאמן מתחיל!" צחק דון, "תתכונן לצרות! אריאדוס, אני בוחר בך!"

"אריאדוס, הא? סינדקוויל, אני בוחר בך!"

למראה אריאדוס, עכבישה גדולה ועוקצנית למראה, הלהבות של סינדקוויל בערו מיד בזעם. המפגש האחרון שלה עם עכבישים היה עדיין טרי בראשה, והפעם היא הייתה חזקה וערנית מספיק להתמודד עמה כמו שצריך. ריק ראה זאת, והבין שלתקוף בזעם נגד פוקימון כמו אריאדוס כנראה לא יוביל לתוצאות טובות יותר מאסטרטגיה מחושבת.

"בסדר, סינדקוויל, תתחילי עם מסך עשן!"

העשן הסמיך מילא את האיזור. אריאדוס לא יכולה הייתה לראות דבר, ולסינדקוויל, שיכולה הייתה להריח אותה, היה יתרון משמעותי. תוך שניות, נשמע רחש פרץ הלהבות השורפות את גופה של אריאדוס. דון ידע שיש רק דרך אחת להימנע מהשפעות מסך העשן.

"תשתמשי בקורים שלך, אריאדוס!"

כמו ספינראק, גם אריאדוס יכלה להרגיש כל תנודה על הקורים שלה. היא הציפה את האיזור כולו ברשת קורים, וכך יכלה להרגיש את תנועותיה של סינדקוויל.

"עכשיו תרעילי אותה עם העוקץ שלך!"

נשמעה צווחה נוראית כשהפוקימונים התנגשו. כאשר העשן התפזר, נראה שאריאדוס כמעט והצליחה לפגוע בסינדקוויל, אבל לא יכולה הייתה לסבול את חום הלהבות שלה. היתרון של סינדקוויל בקרב הזה היה ברור.

"אריאדוס, חזרי", דון החזיר את אריאדוס לפוכדור שלה, "הרקרוס, צא!"

ריק, שרצה לאמן את שני הפוקימונים שלו, החליט להחזיר את סינדקוויל לסיבוב הזה. "ספירו, אני בוחר בך עכשיו!"

ספירו פרח לאוויר מהפוכדור שלו, ונראה כי המהירות והתעופה שלו תהווה אתגר עבור הרקרוס. הרקרוס היה חיפושית-חד-קרן גדול וקשוח למראה ובעל זרועות מרשימות, אבל כוח פיזי לא תמיד מועיל נגד פוקימונים מעופפים, שאינם נמצאים בהישג-יד.

"תצטרך לעוף כדי להשיג אותו, הרקרוס! תן לו מתקפת קרן!"

הרקרוס פרש את כנפיו החבויות והמריא לאוויר, אבל התעופה של ספירו הייתה טובה בהרבה משל הרקרוס, שלא סווג כלל כפוקימון מעופף והרגיש הרבה יותר בנוח על קרקע יציבה. ספירו חמק מההתקפות המגושמות ללא הרף, והמעוף רק התיש את הרקרוס.

"התחממת מספיק, ספירו, תן לו מתקפת חול!"

ספירו התקרב לקרקע ובמשב-רוח מכנפיו זרה חול בעיניו של הרקרוס, אשר עצם את עיניו בכאב. הוא קפא במעופו, מנסה להיפטר מהחול בעיניו.

"עכשיו כסח אותו בסופת-רוח!"

ספירו עף גבוה באוויר והעיף את הרקרוס בפרץ-רוח חזק, אשר גרם לו לאבד את שיווי המשקל ולהידבק אל הקורים של אריאדוס, שעוד כיסו את אדמת שדה הקרב. נראה היה שהרקרוס בצרות.

"עבודה טובה, עכשיו רק תשרוט אותו ותסיים עם זה".

ספירו צלל לכיוון הרקרוס, אבל כשכמעט הצליח לשרוט אותו, שחרר הרקרוס זרוע אחת וחבט בספירו במלוא העוצמה. מעוצמת החבטה ספירו עף בקשת גדולה באוויר, היישר לרגליו של ריק – הוא שכח שהכוח של הרקרוס כנראה יעזור לו להשתחרר בקלות מהרשת.

"אתה בסדר, ספירו?"

הוא ניער את נוצותיו המרוטות מעט, ואז, בפרץ מפתיע של אנרגיה, הסתער על הרקרוס בחמת-זעם. הרקרוס ניסה לנער אותו ממנו, אבל ספירו היה מהיר מדי, והרקרוס היה מיומן בהתקפות חזקות וממוקדות אך לא מהירות. לאחר מספר פעמים שלא הצליח לפגוע בו, צנח הרקרוס על הקרקע המכוסה קורים, מכוסה בשריטות מטפריו של ספירו.

"שתיים-אפס!" קרא ריק, "כל הכבוד, ספירו!"

ספירו נחת על כתפו של ריק בעוד דון השיב את הרקרוס לפוכדור בפנים מושפלות. ריק התקרב אליו להודות לו על הקרב, אבל אז שם לב למצב-רוחו השפל.

"היי, לא נורא, דון. זה בסדר להפסיד לפעמים".

"כבר שנה אני מאמן פוקימונים", אמר, "ולא חשוב מה אני עושה, אני לא מצליח לנצח. הייתי בטוח שאימון טוב של הפוקימונים שלי יוכל לפצות על החולשות שלהם, אבל זה לא הולך". הוא הסיר את כובעו והתיישב על האדמה. ריק התיישב לידו.

"מה מונע ממך לנצח, דון?" שאל.

"רוב המאמנים אוהבים לתפוס סוגים שונים של פוקימונים, אבל אני… האהבה האמיתית שלי תמיד הייתה לחרקים", אמר דון, ולרגע עיניו נצצו לפני שחזר להשפילן, "אני רוצה לאמן אותם, כמה שיותר מהם, להרכיב לעצמי נבחרת מנצחת של חרקים. אבל מספיק פוקימון אש או אוויר אחד, וכל הנבחרת שלי מחוסלת. אתה רק מאמן מתחיל, אז תתאר לך באיזו קלות מנצחים אותי מאמנים עם קצת יותר ניסיון".

"למה אתה לא תופס גם פוקימונים מסוגים אחרים?"

"אם אעשה את זה, אני אוותר על החלום שלי להיות מאמן פוקימוני חרקים. אני רוצה להיות כמו באגסי, מנהיג מכון החרקים של אזאליה. בקצב הזה אין סיכוי שזה יקרה".

ריק ניסה לחשוב על רעיון, אבל לא יכול היה לחשוב על שום דבר שלא יערב תפיסת פוקימונים מסוגים אחרים. לבסוף אזר אומץ ושאל: "דון, זה יהיה נורא כל כך אם יהיה לך פוקימון אחד שאינו חרק?"

"פוקימון אחד זה בסדר, אבל איך אני אתמודד עם כל כך הרבה סוגים אחרים של פוקימונים?"

"החרקים שלך יהיו הלוחמים העיקריים שלך. ממה שראיתי, הם באמת טובים. אבל בכול פעם שתיתקל בחולשות של החרקים, תשתמש בפוקימון האחד הזה, שיספק התנגדות לחולשות שלך. איך זה נשמע לך?"

"פוקימון אחד באמת יספיק?" שאל דון.

"אני מאמין שכן. בוא נראה, מה החולשות של חרקים?"

"הם חלשים לפוקימוני אש, אוויר ואבן", ענה דון.

"אם ככה, החולשה העיקרית של אש ואבן היא מים, והחולשה העיקרית של אוויר היא חשמל. אם תתפוס פוקימון מים חשמלי, תשתמש בו כשאתה נתקל בסוגים האלה במקום לסכן את החרקים שלך מולם".

"אבל אני לא מכיר פוקימון מים חשמלי. איפה אפשר למצוא אחד?"

ריק ניסה להיזכר. ואז, לאט לאט, הפנה את ראשו לכיוון הבית של מר פוקימון. הבית של מר פוקימון היה למעשה ספריה מלאה בספרים ומחשבים. נראה שכול פינה הייתה אמורה לספק פיסות מידע, עד שחלק מחיווטי המחשבים הציצו מן הקירות והרצפה. ריק ודון מצאו את ריאן יושב על ספה חומה וקורא באחד הספרים, שהכיל מידע רב על טוטודייל. כששמע שנכנסו, הסיט את מבטו אליהם.

"מה קרה, ריק? הבנת שאני צודק ובאת לחפש ידע?"

"זה לא בשבילי, זה בשביל דון", הוא אמר, "אנחנו צריכים פוקימון מים חשמלי".

"בדיוק נתקלתי באחד בספר הזה", אמר ריאן ודפדף כמה עמודים קדימה, עד שמצא את העמוד הנכון, "מה דעתכם על צ'ינצ'או?"

הם הביטו בתמונה שריאן הראה להם בספר. צ'ינצ'או היה פוקימון חכאי, דג כחול ששתי נורות חשמליות תלויות ממחושים שעל מצחו. הוא נראה כמו פוקימון מושלם נגד חולשותיהם של פוקימוני חרקים. ריק החל לקרוא.

"כתוב כאן שהוא יודע ניצוץ חשמלי, מתקפת בועות ומשאבת-מים, ובנוסף תוכל ללמד אותו עוד הרבה התקפות אחרות. לחכמולוג הבא שישתמש נגדך באש או אוויר לא יהיה סיכוי!"

ריאן כחכח בגרונו והביט על ריק, אבל הוא התעלם ממנו.

"עכשיו רק נשאר לנו לראות איפה אפשר למצוא צ'ינצ'או".

דון, שנראה כעת קצת יותר מרוצה, החל לקרוא ברפרוף עד שהגיע לחלק המתאים. "נראה שהמקום הכי קרוב שאפשר למצוא בו צ'ינצ'או, הוא חוף הים בעיירה ניו-בארק".

"משם באנו!" אמר ריאן, "זה קרוב מאוד, רק כמה ימי הליכה".

"מעולה! אני אצא לשם כבר עכשיו!" אמר דון, "תודה, חברים!"

ריק, שלרגע קפא מאזכור שמה של ניו-בארק, ראה שדון באמת מתכוון, פשוטו כמשמעו, לצאת באותו הרגע. הוא ידע שעליו לעכב אותו, אבל לא ידע איך לעשות זאת בנוכחות ריאן. רק כאשר דון הושיט לו את ידו ללחיצה, ריק לא לקח אותה והצליח להגיב.

"חכה רגע", אמר ונעלם בין המדפים.

ריק מצא ערימת דפי-טיוטה ועט, שרבט מכתב, קיפל אותו ושם בכיסו. לאחר מכן חזר אל ריאן ודון, אשר קם ממקומו כאשר ראה שהוא חזר.

"מה קרה?" שאל.

"לא קרה כלום. בוא, אני אלווה אותך החוצה", אמר ריק.

הם יצאו החוצה, ולאחר שהלכו כמה מטרים, הביט ריק לאחור וראה את ריאן מביט בהם דרך חלון הבית. הוא הוציא את הפתק מכיסו, טמן אותו בכף-ידו והושיט אותה ללחיצה.

"בפעם הבאה שנתראה, אני רוצה לראות איך תכסח אותי בקרב החוזר", אמר.

דון לחץ את ידו, ואז ריק העביר אליו את הפתק שהיה בה.

"ואם תוכל למצוא בניו-בארק את אנה רוס ולתת את זה לה, אני אודה לך מאוד".

"ברור, ריק. אנחנו עוד ניפגש, והקרב הבא שלנו יהיה הרבה יותר טוב!"

ובמילים אלה הלך דון לכיוון ניו-בארק, ואילו ריק חזר אל הבית של מר פוקימון. ריאן כבר לא היה בחלון, והוא הניח שחזר לקרוא בגלל שלא רצה שריק יידע שהביט בו.

"הכול בסדר, ריק?" שאל.

"הכול מצוין", ענה ריק.

ריאן חזר לספר שלו, אך הקלות שבה עשה זאת גרמה לריק לנחש, שריאן יודע שהוא מסתיר משהו מפניו.

פוסטים קשורים

12 תגובות

  1. וואו, פעם ראשונה שראיתי דמות מאמן סתמי שמשחקת תפקיד אמיתי בסיפור! אהבתי, תמשיך ככה!

  2. אמיר147, את הסיפור הזה כותב אדם בשם איידן והוא גר בארץ וכותב את הסיפור בעברית . היטמן מעלה את הסיפורים למפלצות כיס 

  3. מי שהציע לדון צינצאו יכל להציע גבנטולה או קראסטל ואז אותו מאמן היה משיג פוקימוני חרק שיכולים לעזור מול מעופף אש ואבן

  4. אני הרגע תוהה לגבי משהו. איידן שכותב את הסיפור הזה, זה אותו אחד שהרצה בכנס מפלצות כיס האחרון?

  5. זה אכן אותו איידן.
    למי שתוהה לגבי פוקימונים מדורות מתקדמים יותר – הסיפור ממוקם כרגע בג'וטו ולכן בינתיים לא יהיו מאוחרים יותר מדור 2, בהמשך הוא יתרחב לעוד מחוזות. אני יכול רק לגלות ששלישיה אגדית מדור מאוחר יותר תשחק בו תפקיד משמעותי בהמשך.

  6. אני מנחש שלושת הרג'ים (לא קראתי את ההמשך אחרי פרק 7), ואני אגלה אם צדקתי בעוד הרבה פרקים :).

    דון עוד יהיה חזק יותר וינצח את ריק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *