סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

ביקורת: פוקימון שני וארגמן (ויולט וסקרלט) / היטמן

תוכן עניינים:
1. ביקורת בצורת וידאו.
2. ביקורת בצורה כתובה.

פוקימון שני וארגמן, או בלעז, פוקימון ויולט וסקרלט, ומה אני – היטמן מאתר מפלצות כיס – חושב עליהם:

הדברים הטובים:

  1. האפשרות לתת לפוקימונים להילחם בצורה עצמאית.
  2. הרעיון של עולם פתוח, והאפשרות לתת לנו לבחור לאן ללכת ומה לעשות.
  3. רמת הקושי של המאמנים, ובואו נודה על האמת, היו כמה שהציבו לי אתגר.
  4. השילוב של כמה עלילות שמוגדרות לפי נושא, תמה, ומסלול משלהם.
  5. העיצוב של כמה מהפוקימונים: ההתחלתיים, פאומו, סרולדג', אספטרה, טינקטון ואולי היפה מכולם – מיראדון.

הדברים הרעים:

  1. חוסר המקוריות בכל הנוגע לפוקימונים שכן נכנסו לדור הזה. כאילו, מדובר באותם פוקימונים בשמות אחרים.
  2. העובדה שלחימה עצמאית של פוקימונים אינה נחשבת ככלי אמיתי לפיתוח פוקימונים.
  3. יותר מדי טוויסטים בעלילה, יותר מדי אלטר אגו, לכולם יש שתי זהויות. זה כאילו מצאתם רעיון נחמד, אבל למה לעשוק אותו ולהנחיל אותו לכל דמות ודמות במשחק?
  4. פוקימונים מכוערים, מכניקת טרסטל שאינה פונקציונלית, ויזואליות לא מי יודע מה, וזה שאתה מחזיק בפוקימון האגדי מההתחלה, אין לך שום אפשרות להשתמש בו מלבד להיות עבד.
  5. גליצ'ים. מה קרה שכל דבר נהיה סיפור? לא יכולתם לעבוד על המשחק עוד כמה שנים ולהוציא אותו יותר אפוי. מה נסגר?

לסיכום:

בשורה התחתונה, המשחק כייפי. בפעם הראשונה מזה שלושה דורות, סיימתי משחק, נהניתי ממנו ואפילו לא התאמצתי. ציון היטמן: 7.5 מיניאורים מתוך 10.

פוסטים קשורים

6 תגובות

  1. ביקורת יפה, אבל בזמן שאני כן מסכים עם חלק מהדברים שאמרת (הדברים הטובים, העובדה שאי אפשר לפתח פוקימונים עם אוטו באטל, גליצ'ים וויזואליות אפילו שלי הם פחות הפריעו), יש דברים אחרים שאני לא מסכים לגביהם:

    פוקימוני פרדוקס – איך זה שונה מצורות מחוזיות? יותר מזה, זה שיפור מעבר לצורות מחוזיות שנותן טוויסטים מעניינים על פוקימונים שסתם צורות מחוזיות לא היו יכולות לתת.
    הטוויסטים בעלילה – הדמויות היחידות שיש להן "אלטר אגו" אלה פני ובקושי קלאבל (ה"אלטר אגו" שלו משוחק כבדיחה ולא כטוויסט, כי אפילו דמות השחקן יודעת מההתחלה שזה הוא). ואיך שתיארת את הפרופסורים לא ממש נכון – העובדה שהם ההורים של ארוון ידועה ליטרלי מהרגע שאתה פוגש אותו (גם לגבי נמונה, ידוע ליטרלי מרגע שאתה נפגש איתה שהיא מאמנת ברמת אלופה וזה למעשה חלק גדול מהיריבות איתה), והטוויסט שהפרופסורים המקוריים מתו ומחליפים אותם AI שמנסים לעצור את מכונת הזמן שהמקוריים בנו היה מקורי ואף מפתיע.
    "פוקימונים מכוערים" – אתה אומר את זה בלשון רבים אבל נותן רק דוגמה אחת שגם ככה מתפתחת לפוקימון שנראה בסדר גמור. אני לא שופט אם אתה לא אוהב את העיצוב של מאסצ'יף, אבל אם אתה לא נותן עוד דוגמאות אז לא ממש ברור עד כמה זו הייתה בעיה בולטת מבחינתך. האם חשבת שחלק ניכר מהדקס מכוער? רק חלק קטן אבל לדעתך פוקימונים לא אמורים להיות מכוערים בכלל (לא שאני מסכים)?
    הפוקימון האגדי – לא מסכים בכל-כך הרבה רמות. הוא פוקימון שנפגע בקרב, אתה הצלת אותו ואחר כך הוא הציל אותך, אבל הוא איבד את הכוח שלו אז הוא לא מסוגל להילחם – אז אתם עובדים יחד כדי לחדש לאט-לאט את הכוחות שלו, עד שבסוף המשחק הוא משחזר את כוחו במלואו, מביס את הפוקימון היריב שפגע בו ומגן על השחקן ועל חבריו. הוא בשום צורה לא עבד – הוא חבר נאמן! ובאמת, ציפית שתהיה מסוגל להשתמש בפוקימון אגדי ברמה 68 מתחילת המשחק? ואם תגיד "אז אל תתנו את האגדי בהתחלה מלכתחילה" – אני לחלוטין מעדיף להסתובב עם האגדי מההתחלה כשהוא חלק בלתי נפרד מהמסע שלי, להתחבר אליו ולצבור איתו חוויות עד שבסוף זה מקבל פייאוף ואני זוכה להילחם לצד פוקימון שנקשרתי אליו מאוד, מאשר שהאגדי יופיע כמעט בלי בילדאפ לקראת סוף המשחק כשהנבל השבועי מזמן אותו בשביל תוכנית מרושעת זו או אחרת, אני תופס אותו וכנראה תוקע אותו בפיסי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *