פוקימון; במהירות החושך – פרק 29: אגם הזעם / איידן סוייר

פרייס, מנהיג מכון הקרח, התגלה כמאמן קשוח בעל ניסיון של שנים מאחוריו. אך לריק היו שלושה פוקימונים חזקים מול קרח – סינדקוויל, סלופוק והרקרוס – והם עשו עבודה מצוינת בהתנגדות להתקפותיהם ופגיעה קשה בהם. ריק יצא מהמכון כמנצח. בניגוד לתגים שהשיג עד כה, את תג הקרח הוא שם בכיסו במקום לענוד אותו על חזהו.

"למה אתה שם אותו בכיס?" שאל ג'יימס, "חשבתי שמאמנים מתגאים בתגים שלהם".

"זה כבר לא משהו שאני מתגאה בו. השגתי אותו בשביל ריאן, וזה הכול".

"אבל לנצח מאמן כמו פרייס…"

"לא אכפת לי מהניצחון. אני פשוט רוצה לחזור לניו-בארק ולסיים עם זה. בוא נמשיך לעיר הבאה".

הוא העמיס את התיק על הגב והחל ללכת מזרחה, לכיוון היציאה מן העיירה. הדרך לא הייתה ארוכה, כיוון שמהגוני הייתה עיירה קטנה ולא הייתה סיבה להתעכב בה יותר מדיי. לפתע, הפוקיפון של ג'יימס צפצף.

"אני חייב לענות לזה", אמר ג'יימס.

הוא החזיק את צג הפוקיפון קרוב לפניו, כך שריק לא ראה את הדמות המופיעה בו. הוא שמע קול של גבר.

"ג'יימס! מה אני רואה, אתה נמצא במהגוני בזמן שג'סי בדרך לקצה השני של ג'וטו?"

"כן, גנרל. נאלצנו להיפרד".

"להיפרד? אתם אמורים להיות צוות!"

"זה היה רעיון שלה!"

"ואתה הסכמת, לפי מה שאני מבין", אמר הגבר, "לא משנה. אני אטפל בכם אחר כך. כרגע יש דברים חשובים יותר באגם הזעם".

"אגם הזעם?"

"האגם שנמצא מצפון למהגוני, איפה שאתה לא אמור להיות ובכול זאת נמצא. גרידוס אדום נצפה באגם".

"גרידוס אדום?" שאל ג'יימס, "חשבתי שגרידוסים הם כחולים בדרך כלל".

"אני יודע שגרידוסים הם כחולים, זה מה שהופך את הגרידוס הזה לנדיר במיוחד, ואולי גם חזק במיוחד! העורב כבר שלח לשם חיילים, לא היית רוצה שהוא יתפוס אותו לפנינו, נכון?"

"ברור שלא, גנרל, אבל…"

"אז למה אתה מחכה? רוץ לשם מהר ותפוס את הגרידוס האדום לפני שמישהו אחר יספיק!"

"אבל אני חייב להגיע מהר לניו-בארק, לתפוס פוקימון הרבה יותר טוב מגרידוס".

"אגם הזעם נמצא במרחק של יום הליכה ממך. כל פוקימון אחר יכול לחכות".

"אתה לא מבין, גנרל, מדובר בפוקימון אגדי!"

"אני לא מבין אותך, ג'יימס. גרידוס אדום אמיתי נמצא במרחק השלכת פוכדור ממך, ואתה רודף לי אחרי אגדות?"

"זה פוקימון אמיתי. אם אני אגיע לשם באיחור, אני עלול לאבד אותו".

"ואם תגיע בזמן, תאכזב אותי כמו תמיד?" נשמע קולו הארסי של הגבר, "אנחנו חייבים לתפוס את הגרידוס האדום לפני שמישהו אחר יתפוס. אתה החייל הכי קרוב שלי לשם, ועד כמה שאני שונא להפקיד את המשימה בידיך, אין לי ברירה. צא ותפוס את הגרידוס, ואולי אני אשקול לוותר לך על כל הטעויות שעשית בעבר".

ג'יימס נאנח. "כן, גנרל". הוא ניתק את הפוקיפון והביט בריק.

"ניאלץ להתעכב יומיים. יש לנו כאן עניין דחוף", אמר.

"אבל מה אם נאחר להגיע לרמת אינדיגו?"

"לא שמעת? אין לנו ברירה, כדאי שאני אעשה מה שהגנרל אומר לי, וכדאי שגם אתה תבוא איתי, למשימה האמיתית הראשונה שלך של צוות רוקט".

"לפחות ייקח לנו פחות מיום להגיע לשם", אמר ריק, "אנחנו יכולים להשתמש באופניים".

הדרך לאגם הזעם עברה ביער קריר, לא צפוף מדיי, והייתה נוחה ונעימה, בניגוד למה שריק היה מצפה ממקום עם שם כמו אגם הזעם. בגלל דחיפות המשימה, ג'יימס הסכים לראשונה שריק ירכיב אותו על האופניים, אבל פעם בכמה דקות הם נאלצו לעצור כדי שג'יימס ישאף אוויר וייתן לבחילה שלו לחלוף.

"תגיד, מי זה הגנרל הזה?" שאל ריק.

"הוא המפקד הישיר שלי בצוות רוקט", אמר ג'יימס, "אני לא יודע מה שמו האמיתי. הכינוי שלו הוא הדרקון האדום, וכל חייל תחת פיקודו חייב לקרוא לו בשם הזה ולא בשמו האמיתי".

"עם כינוי כמו הדרקון האדום, אני מבין למה הוא רוצה גרידוס אדום".

"הוא כנראה היה רוצה אותו בכול מקרה. שמעת מה הוא אמר, כולם רוצים את הגרידוס האדום".

"ומי זה העורב?" שאל ריק.

"עוד אחד מהגנרלים של צוות רוקט. תחתיו יש חיילים אחרים. רוב הזמן הגנרלים גורמים לנו להתחרות זה בזה, כי כל אחד מהם רוצה להגיע להישגים הטובים ביותר ולהרשים את הבוס".

"למה לא כל צוות רוקט משתפים פעולה זה עם זה?"

"הבוס לא יכול לפקח על כולם כל הזמן", הסביר ג'יימס, "לכן הוא מחלק את כוחו בין כמה חברי-צוות קרובים אליו, שנקראים גנרלים. מדיי פעם הוא נותן לחיילים מצוותים שונים לשתף פעולה זה עם זה, כמו אז באזליה, אבל זה כמעט ולא קורה. בעיקר כי אנחנו רגילים להתחרות זה בזה ולא לשתף פעולה".

ריק נזכר איך נראה שהחיילים השונים לא כל כך מחבבים זה את זה. הוא תהה איך הם יגיבו לנוכחותו. זה כנראה מה שג'יימס רצה שריק יחווה – תפיסת פוקימון, אפילו פוקימון חזק כמו גרידוס, לא הייתה חוויה ייחודית כל כך לצוות רוקט. לעומת זאת, ההתמודדות עם חיילים אחרים מהצוות בהחלט נשמעה כמו משהו שעליו להתכונן אליו.

ריק וג'יימס הגיעו אל האגם עם השקיעה. מימיו האדומים כעת היו בצורת טיפה כמעט מושלמת, מוקף עצי-מחט מכול הכיוונים, מלבד מדרום, הכיוון שממנו באו. היה זה מקום מושלם פשוט לזנק ולשחות בו, לולא שכן בו גרידוס ענק ורעב. הם שחררו את קופינג וסלופוק, שידעו לרחף מעל האגם או לשחות בו.

"מה עם הרקרוס?" שאל ג'יימס, "לא תתן גם לו לצאת החוצה?"

"אחר כך", אמר ריק, "הוא מתעייף מהר מתעופה. קודם כל ניתן לפוקימונים שלנו למצוא את גרידוס".

שני הפוקימונים החלו לסרוק את האגם, האחד בריחוף, השני בשחייה. ריק וג'יימס הביטו בהם, כאשר לפתע, משהו יצא מבין עצי המחט שמולם. זה נראה כמו בן-אדם, אך הם לא יכלו לראות שום פרט נוסף מעבר לזה.

"מי זה?" שאל ריק, "אחד מהחיילים של צוות רוקט?"

"אני לא יודע, בוא נבדוק". ג'יימס שלף משקפת מכיסו, והגיש גם לריק אחת. במשקפת הוא ראה היטב את האדם שעמד על הגדה השנייה: גבר אדמוני לבוש שחורים, בעל גלימה מתנפנפת ברוח. לבו של ריק החסיר פעימה.

"ג'יימס, זה לאנס!" אמר.

"מי?"

"לאנס, מאמן הדרקונים המפורסם ביותר בג'וטו, אולי בעולם כולו! בטח גם הוא בא הנה כדי לתפוס את הגרידוס האדום! אוי, לא…" לאנס בדיוק שלף פוכדור והטיל אותו לאגם. מן האגם זינק גרידוס – אמנם כחול, אך עדיין גדול ומפלצתי, שצלל מיד בחזרה אל תוך האגם, כנראה במטרה לסרוק אותו לעומק.

"כדאי שגם סלופוק ייכנס פנימה, מה אתה חושב?" שאל ג'יימס.

"רעיון טוב… היי, מה הוא עושה?" בזמן שריק לא השגיח, נראה שסלופוק איבד עניין בסריקת האגם. כעת הוא ישב על סלע במרכז האגם, זנבו מוטל פנימה, כמו מנסה לדוג.

"סלופוק, עזוב את הצדפות שלך עכשיו, אמרתי לך לחפש את הגרידוס האדום!" קרא ריק. סלופוק לא הגיב. גם לאחר שעברו מספר שניות והוא לא זז, הבין ריק שהוא לא שומע, או בוחר שלא לשמוע.

"אין טעם", אמר ריק, "יש לי רעיון, אולי אני ארוץ לצד השני ואסיח את דעתו של לאנס! זה יפריע לו בזמן שאתה תסרוק את האגם עם קופינג".

"נראה לך שמשהו יסיח את דעתו כשהוא מנסה לתפוס פוקימון?"

"אפשר לנסות. זה…"

"תגיד את האמת, ריק", אמר ג'יימס, "יש לך הזדמנות לפגוש מאמן ברמה עולמית כמו לאנס, ואתה לא רוצה לפספס אותה, נכון?"

ריק היסס. "מה פתאום, אני…"

"אל תשקר לי, ראיתי איך התרגשת כשראית אותו. תיאלץ לוותר הפעם. אנחנו במשימה".

הוא השפיל את מבטו. לאנס היה אחד המאמנים המפורסמים שהוא וריאן העריצו לפני שיצאו למסע הפוקימונים. הפוקימון החזק ביותר שלו היה דרגונייט יפהפה, כמו שהם חלמו לתפוס ולאמן כל חייהם. ריק ידע שהוא יכול להתעלם מג'יימס וללכת לפגוש את לאנס, לדבר עמו לראשונה פנים אל פנים – אך הוא ידע שבכך יכשיל את המשימה ויאבד את מקומו בצוות רוקט.

לפתע, נשמע קול עמוק מתוך האגם. אדוות קטנות עלו אל פני המים, בערך במקום שבו ישב סלופוק. לכמה שניות כולם הביטו בו בתדהמה, ואז סלופוק זעק בכאב נורא והעלה את זנבו מעלה, שהיה נתון בין שיניה של מפלצת-ים ענקית, אימתנית ואדומה. זה היה הגרידוס האדום.

"סוף סוף! קרא ג'יימס, "קופינג, תראה לו מה זה!"

קופינג צלל לעבר גרידוס, מרסס אותו בגז רעיל. גרידוס פער את פיו לרווחה ונשף פרץ של רוח שפיזרה את העשן לכול עבר, וגם העיפה את קופינג הרחק באוויר. תוך כדי כך הוא נאלץ לשחרר ממלתעותיו את סלופוק המסכן, שכעת הוטל על האגם מחוסר הכרה. ריק השיב אותו אל הפוכדור לפני שגרידוס ישיב אליו את תשומת-לבו ויטרוף אותו, ושלף את הפוקימון הבא.

"הרקרוס, אני בוחר בך עכשיו!"

הרקרוס וקופינג צללו יחד באוויר לעבר גרידוס, אחד מהצד, השני מלמעלה – ואז, משהו חסם את דרכו של הרקרוס. היה זה גרידוס של לאנס, שנראה שהיה נחוש בדעתו לא לתת להרקרוס להתקרב. ריק השקיף אל צדו השני של האגם. לאנס היה שם, שולח בו את מבטו. ריק ידע שזהו לא קרב ידידותי, ששניהם נלחמים כעת על אותו פוקימון ושלאנס לא הולך להקל עליו. הוא ידע שאין לו סיכוי לנצח מאמן ברמה הזאת.

הרקרוס ניסה להלום בגרידוס בגרזנו, אך נתקל בקשקשים קשים כפלדה. גרידוס בתגובה פער את פיו וירה עליו סילון מים רב עוצמה, שהעיף אותו עד לקצה האגם. כעת, בכנפיים רטובות, הרקרוס התקשה לעוף אפילו יותר.

"אל תוותר, הרקרוס!" קרא ריק, "עזוב את גרידוס הזה, תתמקד באדום!"

בינתיים, ג'יימס הבין שהגז של קופינג לא יועיל, ופקד עליו להשתמש במכת הבוץ שלו. נראה שזה הרגיז את גרידוס האדום יותר משפגע בו, והוא ניסה לחבוט בקופינג בזנבו, אך קופינג היה קטן בהרבה מגרידוס והצליח להתחמק ממכותיו המגושמות ולרסס אותו בבוץ.

"עבודה טובה, ג'יימס", אמר ריק, "הלוואי שהרקרוס היה מצליח כמוך".

הרקרוס ניסה לפלס את דרכו אל גרידוס האדום, אך נתקל שוב ושוב בגרידוס של לאנס שחסם את דרכו אליו. הוא לא ניסה לתקוף אותו, אך כמעט ונפגע ממנו פעמים רבות.

"זה דווקא עובד לא רע", אמר ג'יימס, "אולי אתה תסיח את דעתו בזמן שאני תוקף את גרידוס האדום".

"זה רעיון טוב לדעתך?"

"זה רעיון רע מאוד", נשמע קול מאחורי גבם.

הם הסתובבו. מאחוריהם, בחיוך זדוני, עמדו שניים מחיילי צוות רוקט שריק פגש באזליה, יחד עם דראוזי שלהם.

"קאסידי! ברט!" קרא ג'יימס בהפתעה.

"השם הוא בוץ'!" כעס בוץ'.

"איך הגעתם הנה מהר כל כך?"

"כשיש פוקימון שיודע להתעתק, זה פשוט מאוד", אמרה קאסידי, "מה אתך? החלטת לעזוב סוף סוף את ג'סי והתחלת להסתובב עם ילדים קטנים?"

"לא כדאי לכם להתחיל איתי", אמר ג'יימס.

"אל תדאג, אנחנו לא כאן בשבילך. ניתן לך הזדמנות להסתלק מפה. תן לנו לתפוס את הגרידוס האדום בשביל העורב, ולא נעשה לך בעיות הפעם".

"העורב לא יקבל אותו. גרידוס האדום יילך למי שראוי לו, הדרקון האדום".

"חבל", אמר בוץ', "אתה לא משאיר לנו ברירה. דראוזי, מתקפה על-חושית!" ובכוח מוחו, דראוזי התמקד בקופינג, שקפא באוויר וספג חבטה מזנבו של גרידוס, שכעת הצליח סוף סוף לפגוע בו. דראוזי העיף אותו מעלה באוויר ואז הטיח אותו במי האגם.

"קופינג!" קרא ג'יימס בבהלה.

נראה שקופינג שקע עמוק מדיי במים מעוצמת החבטה. כעת, גרידוס האדום פנה לאחור, אל הגרידוס שחסם את דרכו והיה עסוק עם הרקרוס. לאנס צעק משהו במרחק, אבל כבר היה מאוחר מדיי, וגרידוס האדום נעץ את שיניו בצווארו של משנהו והטיח אותו במי האגם, מנסה להטביע אותו.

"זו ההזדמנות שלך, הרקרוס!" קרא ריק.

הרקרוס הסתער לכיוון גרידוס האדום, אך גם הוא קפא באמצע התנועה. דראוזי טלטל אותו לכול הכיוונים באוויר, ונראה שהרקרוס מאבד את הכרתו. ריק נאלץ להחזיר אותו לפוכדור לפני שיטבע באגם כמו קופינג.

"יפה", אמרה קאסידי, "עכשיו טפל בגרידוס".

דראוזי הפנה את האנרגיה שלו אל הגרידוסים הנאבקים במים. גרידוס של לאנס הצליח להתאושש מן ההפתעה ולתקוף את גרידוס האדום בחזרה, עד שלפתע התרומם מעלה באוויר, והוטח בכוח על גרידוס האדום.

"אתה לא יכול לתת להם לנצח, ריק", קרא ג'יימס, "עשה משהו!"

"אני רואה שהתחברת עם הילד הקטן", לעגה לו קאסידי, "מזל שהשלמת סוף סוף עם זה שג'סי לא בשבילך".

"סתמי את הפה, קאסידי…"

"באמת, מצא מין את מינו", צחק בוץ', "למען האמת תמיד ידעתי שאתה סוטה, אבל ילדים קטנים? זה שפל חדש אפילו בשבילך".

ריק כמעט יכול היה לראות את זעמו של ג'יימס מתפוצץ בו. הוא שכח מקיומם של פוקימונים, ופשוט זינק על בוץ', הפיל אותו לאדמה והכה בו ללא רחמים באגרופיו החשופים.

"רד ממני, סוטה!"

ג'יימס הועף לאחור היישר אל האגם בכוחו העל-חושי של דראוזי. הוא ניסה לחתור החוצה בשחייה, אך ניכר עליו שלא היה שחיין מצטיין.

דמו של ריק רתח כעת כמו של ג'יימס, למראה של חברו למסע נפגע.

"נו? אתה רוצה לסיים כמו החבר שלך?" שאלה קאסידי.

"אין סיכוי", הוא שלף פוכדור נוסף, "בלספראוט, צאי!" בלספראוט זינקה החוצה, היישר אל מול דראוזי.

"אתה ממשיך להפריע לנו? אין בעיה, הבאת את זה על עצמך. טפל בה, דראוזי".

"בלספראוט, אבקת-רעל!"

דראוזי החל להדוף את בלספראוט על ענף של עץ קרוב, אך אז נפגע מהאבקה הרעילה. הכאב גרם לו לאבד ריכוז, והוא עזב את בלספראוט באמצע הדרך, רגע לפני שראשה שופד על הענף החד. ריק הביט בו עם זיק ניצחון בעיניו: הרעל המתפשט כעת בגופו של דראוזי יגרום לו לכאב בלתי-פוסק וימנע ממנו להתרכז בהתקפות העל-חושיות.

"בסדר, דראוזי, אם ככה הוא רוצה את זה, תן לה אגרוף!"

דראוזי זינק לעבר בלספראוט והחל להכות בה. בזכות גופו המכוסה שכבות שומן, הוא לא היה רע בכלל במתקפות פיזיות יחסית לפוקימון על-חושי. אך בלספראוט הייתה טובה יותר. היא התחמקה שוב ושוב מאגרופיו בזכות גופה הרזה כגבעול, והצליפה בו בחבלי הגפן שלה. הרעל שעדיין הכה בו רק עזר לחבליה של בלספראוט לסיים את העבודה מהר יותר.

"עכשיו ניגש לטפל בגרידוסים", קרא ריק, "בלספראוט, תפסי בגרידוס האדום עם החבלים שלך וקפצי על גבו!" בלספראוט שלחה את החבל שלה אל האגם, אך משהו זינק עליה ונשך אותה. הייתה זו רטיקייט שזינקה מהפוכדור של קאסידי.

"איתנו לא משחקים!"

ריק שלף פוכדור נוסף. אם בלספראוט לא תוכל להצטרף לקרב החשוב באמת, יהיה עליו לעשות משהו אחר.

"בידריל, צאי!" בידריל ממילא לא תקשיב לו, ידע ריק, אך במצב הזה זה יהיה יתרון; היא פשוט תתקוף את הגרידוסים עבורו, ותשאיר את תשומת-לבו פנויה לטיפול ברטיקייט עם בלספראוט.

בינתיים, ג'יימס הצליח לזחול החוצה מן האגם. הוא הביט בשני הגרידוסים משסים את שיניהם זה בזה, ואת בידריל מצטרפת לקרב, עוקצת את מי מהם שרק אפשר. נראה שידו של ריק על העליונה בשני הקרבות, במיוחד כאשר בלספראוט הצליפה ברטיקייט ללא רחמים.

"רטיקייט, השתמשי בזריזות שלך!" קראה קאסידי.

רטיקייט החלה לנוע בזריזות מדהימה מסביב לבלספראוט, שלא הספיקה עוד לפגוע בה עם החבלים שלה. היא הופיעה לפתע מאחוריה ונשכה אותה במרכז הגבעול.

"בסדר, בלספראוט, אז תשתמשי באבקת שינה!"

מהאבקה שהתפזרה לכול עבר, רטיקייט לא יכלה להתחמק. היא נאלצה לנשום אותה, ולאט לאט נעצרה במקום, מנומנמת. ריק הרגיש שהניצחון שלו, אך זמזום רם מאחוריו גרם לו לאבד ריכוז. הוא פנה לאחור. נראה שבבידריל איבדה עניין בגרידוסים וצוללת ישר לכיוונם. למעשה, הוא כלל לא ראה עוד את הגרידוסים. הבועות שעלו ממרכז האגם העידו על כך שנמאס להם מבידריל, והם פשוט החליטו לצלול פנימה אל האגם ולהעביר את הקרב לשם. ריק החזיר אותה אל הפוכדור, אך חוסר הריכוז שלו עלה לו בניצחון, כיוון שבינתיים רטיקייט התעוררה, זינקה לעבר בלספראוט ונשכה אותה שוב.

"זה הזמן לסיים עם זה", אמר ריק, "תפסי אותה ואל תוותרי!"

רטיקייט אמנם המשיכה להתחמק, אבל כאשר בסופו של דבר ניסתה לזנק שוב ולנשוך את בלספראוט, היא לא יכלה עוד להתחמק ממנה בו-זמנית. בלספראוט תפסה אותה, טלטלה אותה באוויר והשליכה אותה אל תוך האגם. הם הביטו לעבר האגם, מחכים לראות אותה צפה משם. במקום זאת, מהאגם עלה גופו של גרידוס האדום, מוטל ללא הכרה בשיניו של גרידוס המנצח.

"מהר! זרוק עליו פוכדור!" קראה קאסידי.

שניהם מיהרו לזרוק פוכדורים אל האגם, וכך גם ג'יימס. לרוע מזלם, בלספראוט תפסה את הפוכדורים בעודם באוויר. הפוכדור של ג'יימס, לעומת זאת, עף בקשת לעבר גרידוס האדום. אך לאנס היה קרוב יותר לגרידוסים, והפוכדור שהוא זרק הגיע מהר יותר. בשעה שג'יימס הביט באכזבה בפוכדור שלו שוקע ואובד לעד במעמקי האגם, גרידוס של לאנס הרים את הפוכדור בשיניו בעדינות (ריק התקשה לתאר לעצמו איזו מידה של שליטה יש ללאנס בגרידוס שלו בכדי שלא יקרע את הפוכדור לגזרים) והגיש לו אותו. לאנס שלח בהם מבט אחרון ונעלם בין העצים.

כאשר ריק הסיט שוב את מבטו, ראה את קאסידי ובוץ' כבר רצים בחזרה לכיוון מהגוני. הם הבינו שהפסידו ושלא נותרו להם עוד פוקימונים, ונמלטו על נפשותיהם במהרה. ג'יימס המאוכזב התיישב על שפת האגם, ממתין שקופינג ייסחף אל הגדה. כעת, כשהאגם שקט, הם כבר ראו אותו צף לעברם על פני הגלים.

"עשית עבודה מעולה, בלספראוט. כל הכבוד", אמר ריק.

בלספראוט חיבקה אותו חיבוק מוזר בחבלי הגפן שלה. ואז משהו קרה. היא החלה לזרוח ולהשתנות, ראשה גדל מאוד וגבעולה התקצר בהרבה, וכעת הוא בלט מעלה מראשה. היא זינקה לזרועותיו של ריק – היא הייתה כבדה יותר ממה שנראה, אבל זה לא שינה לו. גם לא שינה לו כלל שהם נכשלו בתפיסת הגרידוס האדום. חבריו הפוקימונים הוותיקים היו שווים עבורו כמו אלף גרידוסים.

"וויפינבל!" אמר בהתרגשות.

ג'יימס אסף בזרועותיו את קופינג המסכן והתקרב אל ריק.

"בהחלט הוכחת לי מה אתה שווה", אמר ג'יימס, "אתה באמת מגדל מוצלח. הפוקימונים שלך אמנם לא נלחמים בדרך כלל, אבל הם בהחלט יודעים לעשות את העבודה כשצריך. אתה תהיה תוספת נהדרת לצוות רוקט".

באותו רגע, הפוקיפון של ג'יימס צפצף. הפעם ראה ריק מי זו הייתה. זו הייתה ג'סי.

"שלום, ג'יימס", היא אמרה בעליצות, "ואני רואה שגם ריק אתך. טוב מאוד, זה יחסוך ממך לשבור לו את הלב".

"על מה את מדברת?" שאל ריק.

"תפסתי את ראיקו", היא אמרה, "זה נגמר בשבילך, ילד. הפסדתם. תיפרד לשלום מצוות רוקט".