מחזה: צוות רוקט לנצח / איידן סוייר – חלק 1

צוות רוקט לנצח
מחזה מאת איידן סוייר – חלק 1

תמונה 1

(שני עצי חג-מולד מוצבים בשני צידי הבמה – אחד גדול ומואר ומתחתיו מונחות 4 מתנות, השני עלוב ומוזנח ללא מתנות תחתיו. זרקור מאיר את העץ הגדול והמפואר, העץ העלוב נשאר בחושך. הופקינס נכנס.)

הופקינס
מר וודסון? (פאוזה) מה קורה, וודסון? (פאוזה) קדימה, מר וודסון הצעיר, הגיע הזמן לקום!

(ג'יימס נכנס, מתמתח ומפהק, לבוש בפיג'מה ושיערו בצבע טבעי)

ג'יימס
(מפהק) בוקר טוב, הופקינס!

הופקינס
בוקר טוב, מר וודסון הצעיר. איך ישנת?

ג'יימס
נורא.

(גראולי נכנס בריצה, נובח בשמחה לקראת ג'יימס.)

הופקינס
למה נורא? הנה, גם גראולי בא לומר לך שלום.

ג'יימס
(מלטף את גראולי) בוקר טוב, גראולי! אבל למה אתה מעיר אותי כל כך מוקדם?

הופקינס
רק מבצע את תפקידי.

ג'יימס
בשבילי או בשביל ההורים שלי?

הופקינס
מר וודסון הצעיר, אתה יודע שאני מחבב אותך, אבל הם אלה שמשלמים את המשכורת.

ג'יימס
בכול זאת, הופקינס, לא יכולת להניח לי ליום אחד? בכול זאת ערב חג המולד היום.

הופקינס
ושכחת מה זה אומר?

ג'יימס
מסיבה עם החברים, חגיגות עד אור הבוקר, שינה עד הצהריים?

הופקינס
לא השנה, מר וודסון.

ג'יימס
מה?

הופקינס
תתכונן. היום הגדול הגיע. (פאוזה)

ג'יימס
לעזאזל! שכחתי מזה לגמריי!

הופקינס
הכנתי לך מים חמים כמו שאתה אוהב, והחליפה שלך מחכה בחדר האמבטיה.

ג'יימס
הופקינס, אולי פשוט נדחה את זה? אני… לא במיטבי היום.

הופקינס
אז כדאי שתהיה. תכננו את זה חודשים מראש.

ג'יימס
אולי תתקשר ותגיד שאני חולה?

הופקינס
מצטער, מר וודסון, קיבלתי הוראות מפורשות לא לתת לך להתחמק מזה הפעם.

ג'יימס
טוב… מתי הם אמורים להגיע?

הופקינס
עוד שעה.

ג'יימס
שעה?!

הופקינס
רציתי לתת לך זמן לישון, אבל עכשיו כדאי שתתכונן.

ג'יימס
טוב, אם אין ברירה… (פונה לצאת החוצה ונעצר בדרך) והופקינס?

הופקינס
כן, מר וודסון?

ג'יימס
אל תשכח לקחת את וויפינבל שלי למכון הגידול. הוא מתחיל להיראות חולה.

הופקינס
אין בעייה, מר וודסון. (פונה לצאת)

ג'יימס
והופקינס?

הופקינס
כן, מר וודסון?

ג'יימס
חג מולד שמח, הופקינס. (יוצא וגראולי בעקבותיו)

הופקינס
חג מולד שמח, מר וודסון. (יוצא. העץ המואר נכבה.)

תמונה 2

(זרקור מאיר את העץ המוזנח. ג'סי נכנסת.)

ג'סי
(שרה לעצמה) לי צלצל, לי צלצל, את דרכי הובל… גם בלילה קר אפל, פעמון צלצל…

קאסידי
(נכנסת) הנה ג'סי! חג מולד שמח, פריקית!

ג'סי
עזבי אותי.

קאסידי
מה קרה? לא מרגישה את רוח החג?

ג'סי
קאסידי, אין לי כוח אלייך היום.

קאסידי
אוי, מסכנה. הגיע היום בשנה שבו הפריקית שוקעת בדיכאון ולא מדברת עם אף אחד. את עצובה שכולם יוצאים הביתה לחופשה ורק את נשארת תקועה בפנימייה?

ג'סי
לא עניינך.

קאסידי
מה קרה? לאימא שלך לא אכפת ממך?

ג'סי
תשתקי!

קאסידי
אני בטוחה שלא, אחרת היא הייתה באה לבקר אותך מתישהו.

ג'סי
קאסידי, אני מזהירה אותך…

קאסידי
אם היה אכפת לה ממך, היא לא הייתה הולכת וקוברת את עצמה בשלג!

ג'סי
זהו זה!

(ג'סי מתנפלת על קאסידי והן מתחילות ללכת מכות, עד שגברת פוג'י נכנסת ומפרידה ביניהן)

גברת פוג'י
מה קורה כאן? תפסיקו מייד!

ג'סי
היא התגרתה בי, גברת פוג'י!

גברת פוג'י
לא מעניין אותי! חכי לי במשרד שלי, ג'סי.

ג'סי
אבל…

גברת פוג'י
בלי תירוצים. קדימה. (ג'סי יוצאת)

קאסידי
מישהי כאן הסתבכה!

גברת פוג'י
שקט, קאסידי. את חושבת שאני לא יודעת שניסית להתגרות בה?

קאסידי
המורה, אני לא…

גברת פוג'י
אין לך מבחן להתכונן אליו? קדימה, לכי! אני לא רוצה לראות אותך!

(שתיהן יוצאות. העץ המוזנח נכבה.)

תמונה 3

(זרקור מאיר את העץ המפואר. ג'יימס יושב בחליפה מול שולחן, שיערו אסוף והוא ישנוני ולא מרוכז. ג'סבל נכנסת.)

ג'סבל
כמה טוב לראות אותך שוב, ג'יימס! (מושיטה את ידה)

ג'יימס
כן, כן.

(ג'יימס מנשק לג'סבל את היד והיא מתיישבת)

ג'סבל
יש לנו כל כך הרבה דברים לדבר עליהם! אתה יודע, ההורים שלי בכלל רצו שאני אתחתן עם הנרי מקארתי, אבל אני אמרתי להם לא, בשביל שהכול יהיה מושלם, צריך גם את הגבר המושלם! איך אני אראה בשמלה לבנה מתכופפת לנשק מישהו שנמוך ממני בראש? כולם יצחקו עלינו, אתה לא חושב?

ג'יימס
(לעצמו) לפעמים יש יתרונות בלהיות נמוך…

ג'סבל
מה?

ג'יימס
לא חשוב.

ג'סבל
אז לקח לי הרבה זמן לשכנע אותם, אבל בסוף הם הסכימו. כלומר, זאת אני אחרי הכול, ולמה שאני לא אקבל את מה שאני רוצה? ועל זה בדיוק רציתי לדבר אתך, ג'יימס, שמעתי את ההורים שלך אומרים משהו על חבצלות. חבצלות! בחתונה שלי! לא הייתה לך יד בדבר, אני מקווה?

ג'יימס
מה אני קשור לזה בכלל?

ג'סבל
יופי, אז תרשום לעצמך להוריד אותם מהרעיון, כי להורים שלי הם בטח לא יקשיבו. מי הם בכלל חושבים שהם? חושבים שיוכלו למצוא משפחה יותר מיוחסת משלי בשביל הבן שלהם. בחלומות!

ג'יימס
יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם לחלום.

ג'סבל
אל תהייה כזה שלילי. זאת גם החתונה שלך, אל תשכח.

ג'יימס
כבר חשבתי שאת שכחת.

ג'סבל
ובאותו נושא, כבר החלטת מי יהיה השושבין שלך?

ג'יימס
אמרתי לך, הופקינס.

ג'סבל
הופקינס? חשבתי שזו הייתה בדיחה! למה שתרצה את המשרת העלוב הזה בתור שושבין? כמובן, תוכל לקחת אותו לבית החדש שלנו, שימשיך לבשל ולכבס לך, אולי אחר כך הוא גם יטפל בילדים שלנו כמו שהוא טיפל בך. אבל ג'יימס, כל אחד צריך לדעת את מקומו, ואם תגרום לו לחשוב שהוא חבר שלך, זה עוד יעלה לו לראש.

ג'יימס
ג'סבל, הופקינס הוא כמו אבא בשבילי.

ג'סבל
מה זאת אומרת? הוא לא מפרנס אותך, לא קונה לך את מה שאתה רוצה, איזה מין אבא זה? תמצא מישהו אחר, ג'יימס, ותודיע לי עד מחר.

ג'יימס
מחר?

ג'סבל
מחר אנחנו הולכים למדוד את שמלת הכלה, שכחת?

ג'יימס
לעזאזל… לא! אני לא יכול מחר!

ג'סבל
אבל כבר קבעתי עם התופרת!

ג'יימס
אני מצטער, יש לי… משהו שלא סובל דיחוי!

ג'סבל
מה יכול להיות חשוב יותר מהשמלה?

ג'יימס
מחר חג המולד, זאת אומרת ש… הבחינות הגיעו!

ג'סבל
בחינות? ממתי אתה לומד?

ג'יימס
מחר אני ניגש למבחן אמצע השנה של אקדמיית הפוקימונים, לא סיפרתי לך?

ג'סבל
לא אמרת שום דבר על זה שאתה בכלל לומד שם.

ג'יימס
את צודקת. זה בגלל ש… רציתי לפגוש אותך היום, אז פיניתי את כל הבוקר בשבילך, אבל עכשיו אני חייב לחזור ללמוד! אז קדימה, שלום! (קם ומנסה להקים גם את ג'סבל)

ג'סבל
אתה לא יכול לקטוע את הפגישה שלנו באמצע.

ג'יימס
אז בואי נסיים אותה כמו שצריך! חג מולד שמח ושנה טובה, ג'סבל. (מקים אותה וגורר אותה החוצה)

ג'סבל
אל תשכח את השמלה! (נדחפת החוצה)

ג'יימס
לא שוכח! (פאוזה) הופקינס!

הופקינס
(נכנס) כן, מר וודסון.

ג'יימס
אני צריך שתתקשר מהר לאקדמיית הפוקימונים של וירידיאן ותרשום אותי למבחן אמצע השנה.

הופקינס
קצת מאוחר בשביל זה, אתה לא חושב? חג המולד מחר.

ג'יימס
אז יהיה לך מספיק זמן להתקשר ולהסיע אותי לשם.

הופקינס
יהיה קשה לרשום אותך בהתראה קצרה כל כך.

ג'יימס
תשלם להם, לא חשוב כמה. העיקר להיות מחר בעיר וירידיאן.

הופקינס
(נאנח) אין בעיה, מר וודסון. (יוצא)

ג'יימס
מה שאני עושה בשבילה… (יוצא. העץ המואר נכבה.)

תמונה 4

(זרקור מאיר את העץ המוזנח. ג'סי יושבת ומחכה, גברת פוג'י נכנסת.)

גברת פוג'י
ג'סי, את יודעת שההתנהגות הזאת לא מקובלת אצלנו באקדמיה.

ג'סי
ולדרוך על הפצעים של התלמידות, זה מקובל?

גברת פוג'י
אני יודעת שאת רגישה כשמישהו מזכיר את אימא שלך, אבל אף פעם לא התפרצת ככה על אף אחד.

ג'סי
קאסידי היא לא אף אחד. היא הוציאה עליי חוזה, גברת פוג'י, מאז שהיא הגיעה לכאן היא נטפלת אליי.

גברת פוג'י
טוב, מחר אחרי הבחינות היא תחזור הביתה ויהיה לך קצת חופש ממנה.

ג'סי
כן, קצת חופש בין כותלי בין הספר. ממש נפלא. (פאוזה)

גברת פוג'י
(מתיישבת לידה) זה לא בגלל קאסידי, נכון?

ג'סי
אני לא אתנגד לראות אותה מתה בייסורים.

גברת פוג'י
ובכול זאת, את חזקה מכדי לתת למישהי לרדת עלייך ככה. אני יודעת שכול שנה בחג המולד את מסתגרת בתוך עצמך ולא נותנת לאף אחד להתקרב. אפילו שאת בחופש, את כמעט ולא יוצאת החוצה. אין לך זכרונות ילדות טובים מהתקופה הזאת, נכון?

ג'סי
להפך. חג המולד הייתה התקופה הכי מאושרת שהייתה לי אי פעם.

גברת פוג'י
את רוצה לספר לי על זה?

ג'סי
(נושמת עמוק) את יודעת שהיינו עניות, נכון? אימא שלי בקושי הצליחה לגרד כסף לאוכל. כל שנה השכנים היו אופים עוגיות, והריח היה משגע אותי, אף פעם לא הבנתי למה אנחנו לא יכולות לשמח את סנטה. עד שיום אחד, אימא תפרה לי שמלה חדשה משאריות בדים, ותלתה גרב מעל האח. היא שלחה אותי לשחק בחוץ בשלג, וכשחזרתי, גיליתי שהיא הכינה לי עוגה גדולה משלג. זו הייתה הפעם היחידה בחיים שלי שהרגשתי עשירה.

גברת פוג'י
ועכשיו את מתגעגעת לתקופה הזאת.

ג'סי
אחרי השנה ההיא, חיכיתי שנה שלמה לחג המולד הבא. אבל ביום שהוא הגיע, אימא נעלמה. היא אמרה לי שהשנה היא תתן לי מתנה אמיתית, שאחרי השנה הזאת לעולם לא נהייה רעבות יותר. ראיתי אותה נכנסת למכונית ונוסעת משם, ומאז לא ראיתי אותה יותר. כעבור שבוע מישהו בא לקחת אותי לפנימייה, ואת השאר את כבר יודעת.

גברת פוג'י
למה לא סיפרת לאף אחד?

ג'סי
בשביל מה? שלקאסידי תהייה עוד סיבה לצחוק עליי, שהדבר הכי טוב שאכלתי אי פעם היה עוגת שלג?

גברת פוג'י
אם היו יודעים כמה קשה כבר היה לך, אולי היו מניחים לך.

ג'סי
אני לא רוצה שירחמו עליי, גברת פוג'י! אם הם לא אוהבים אותי, אני לא צריכה אותם. את יודעת, כשהייתי קטנה, אימא שלי סיפרה לי על פוקימון אגדי שיכול לנסוע בזמן. אם זה היה אמיתי, הייתי רוצה לחזור לאותו יום כשהייתי קטנה, לחיות שוב רק את אותם רגעים כשהייתי מאושרת.

גברת פוג'י
חבל, כי כשאת חושבת על העבר במקום על ההווה, את רק מפסידה.

ג'סי
מפסידה מה, חבורה של ילדים טיפשים בתור חברים? אני מעדיפה לוותר.

(הטלפון של גברת פוג'י מצלצל)

גברת פוג'י
רק רגע. (עונה לטלפון) הלו? (פאוזה) כן, זו מנהלת האקדמייה. (פאוזה) מה? אני מצטערת, זה בלתי אפשרי. הבחינה מחר, אתה לא יכול… (פאוזה) כמה? (פאוזה, מחייכת) באלפים? (פאוזה) אין בעיה, אני בטוחה שיהיה אפשר לסדר משהו. אחזור אליך בעוד כמה דקות. (מנתקת) מצטערת, ג'סי, צץ עניין דחוף. אני חייבת לרוץ.

ג'סי
כן, אני בטוחה.

גברת פוג'י
בהצלחה בבחינה מחר, ג'סי! וחג מולד שמח!

If only tears could bring you back

ג'סי: איך את חיי אחיה כאן לבד מחר
מי את דרכי ינחה כשהדרך תיטשטש
אם מאוחר ואת לא תשובי כבר
מה בלעדייך כאן בחיים שלי עוד יש
זאת לא ידעתי מזמן לפני שנים כה רבות
כשאותי רק עזבת

לו רק מדמעותיי יכולת לשוב
לו רק היית כאן לצדי
כי בלילות קרים עודני שוב
בוכה לבד דמעות רבות כל כך
לו יכלו הן להשיב אותך

על ים דמעותיי תפליגי הביתה
גל געגוע אליי ישיב את חיוכך
לאהבה תני את לבך לשאת אליי
ואהייה שוב מאושרת בחיקך
כי מעיניי מיליון דמעות אלייך זרמו
ועוד לא יבשו

לו רק מדמעותיי יכולת לשוב
לו רק היית כאן לצדי
כי בלילות קרים עודני שוב
בוכה לבד דמעות רבות כל כך
לו יכלו הן להשיב אותך

זמן רב כל כך עבר מאז ילדה קטנה הייתי
ולא ידעתי ולא הבנתי
איך עוד אחיה אם ממך נלקחתי

לו רק מדמעותיי יכולת לשוב
לו רק היית כאן לצדי
כי בלילות קרים עודני שוב
בוכה לבד דמעות רבות כל כך
לו יכלו הן להשיב אותך