פוקימון – במהירות החושך / איידן סוייר
מדריך פרקים: https://pocketmonsters.co.il/?p=54398
הערה: חלק 4 יפורסם בקצב של 2 פרקים בשבוע.
– – – – –
טיילור נלקחה אל בטן הגורביס. כעשרה שודדים נשארו על הפריגטה של סילף בזמן שהשאר הלכו לתחקר אותה. ריק שמע את דבריה בחצי אוזן בזמן שעזר לנדיה לחבוש את הווינגולים הפצועים במרפאה.
"הסחר הימי של סילף מיועד בעיקר לטכנולוגיות בייצור המוני, כמו אלקטרוניקה, חשמל ופוכדורים רגילים. את הסחורות היקרות באמת, כמו כדור-מאסטר, אנחנו מעבירים בהתעתקות. אף אחד לא יכול לשדוד אותן בדרך".
"למה 'תם לא מעבירים את כל הסחורות 'שלכם בהתעתקות?" שאל מאט.
"ראית כמה חפצים היו לנו בבטן הפריגטה? להעביר כמות כזו של סחורה באופן קבוע ידרוש כוח על-חושי שאין אפילו לנו. סילף מעדיפים לקחת את הסיכון בסחר ימי כשמדובר בסחורות הזולות יותר, כדי להגן על היקרות".
"הם לקחו ת'סיכון גם שאני יתפוס 'תך ותזמרי לנו את כל הסודות 'שלכם?"
"אני מאמינה שכן. גם אם תדעו איך להשיג את הכדור-מאסטר, זה עדיין לא אומר שתצליחו. הוא מאובטח בכבדות, הרבה יותר מהפריגטות שלנו".
"את זה נראה. איפה 'תם מחזיקים ת'כדור-מאסטר?"
"לסילף יש מונופול על ייצור פוכדורי מאסטר, אבל אנחנו לא אחראיים לחלוקה שלהם", אמרה טיילור, "מיד אחרי שהכדורים מיוצרים, הם נשלחים לליגת הפוקימונים. אנחנו מייצרים רק שלושה פוכדורי מאסטר כל שנה, ושולחים אחד לכול מקום שבו מתקיימות תחרויות הליגה – העיר אבר-גרנד בהוואן, רמת אינדיגו בקנטו, והטירה בסינו. ליגת הפוקימונים היא שקובעת מי ראוי מספיק לקבל אחד. בדרך כלל המאמנים נבחרים במהלך תחרויות ליגה, אבל יש יוצאים מן הכלל, למשל אם מישהו עשה משהו משמעותי כל כך ש…"
"אם לפקד על שתי ספינות של צוות אקווה לא הופך 'תי לראוי לכדור-מאסטר, זה לא עוזר לנו. קדימה, 'שפכי!"
"מה שאני אומרת הוא שכרגע אין לסילף כדור-מאסטר. אם אתם רוצים לשדוד אחד, המטרה שלכם צריכה להיות ליגת הפוקימונים, לא תאגיד סילף".
מאט תפס בשיערה של טיילור ומשך אותו לאחור בזעם. אנקה של כאב נפלטה מגרונה.
"אם ת'ומרת לי שעשינו את כל העבודה הזאת לחינם"…
"לא! באמת, אני אגיד לך איפה בדיוק הם מחזיקים את הכדור-מאסטר! אני יודעת לאן בדיוק הפוקימונים שלנו מתעתקים. אם רק תראה לי מפה של ליגת הפוקימונים באבר-גרנד, אני אוכל לומר לך איפה הוא נמצא! כמובן שהוא עדיין שמור היטב, אז הייתי מציעה לך לחשוב על זה שוב".
"אני יחליט על מה לחשוב ועל מה לא. דילן, לך לפריגטה ותביא לי מחשב!"
דילן ציית. כעבור מספר דקות הוא חזר ובידו אחד המחשבים הניידים של סילף. מאט חיפש ברשת את איצטדיון אבר-גרנד ומצא תרשים שלו במהירות.
"ישנו מרתף תת-קרקעי בו הכדור-מאסטר נשמר בכספת. הוא נמצא בערך כאן", טיילור הצביעה על נקודה מסוימת בתרשים, "כמובן שאין בו חלונות, כדי שמי שלא היה בו בעבר לא יוכל להתעתק אליו מבחוץ, ויש בו רק דלת אחת".
"צריך קוד או מפתח?"
"שניהם. הדלת נעולה במפתח והכספת בקוד. בנוסף, האיצטדיון כולו שמור בידי מדיצ'אמים, לוחמים על-חושיים עם יכולות טלפתיות. אם תיכנסו לשם במטרה לשדוד משהו, הם יקראו את המחשבות שלכם ויידעו על כך מיד. אולי תוכלו להתגבר עליהם, אבל אני בספק אם יש לכם סיכוי נגד מאמני העילית שבמקום".
"רגע 'חד, יקראו ת'מחשבות שלנו?!" התעצבן מאט, "מה בדיוק אנחנו אמורים לעשות?"
"הזהרתי אותך שזה לא יהיה קל".
"זה יהיה מספיק קל", נשמע קול רגוע.
מאט הסתובב לאחור. ריק יצא מהמרפאה ובידו אנורית' המעולף שלו.
"יש לי ניסיון בפעולות מהסוג הזה. קפטן, תן לי לתכנן את השוד, ואני מבטיח לך שלא יהיו בעיות".
לריק כבר היה רעיון כללי בראש, אבל לפני שהתחיל לתכנן אותו לפרטים, הוא החליט ללכת אל בטן הפריגטה ולחפש בין הסחורות שהובילה חפצים טכנולוגיים שיוכל להיעזר בהם. כשעבר דרך הסיפון, ריק הבחין שבין המלחים והשומרים שנלקחו בשבי בידי צוות אקווה, אחת מהן נעצה בו מבט מוזר. זו הייתה מאמנת הפוקימונים שהתלוותה אליהם, אבל היא לא הייתה מוכרת לריק, והוא הניח שבסך הכול מוזר לה שנער בגילה הצטרף לצוות אקווה.
הוא המשיך בדרכו, והדבר הראשון שהבחין בו בבטן הפריגטה היה כמה בדי קנבס, חלקם גדולים וחלקם קטנים, ועליהם ציורים יפים. חלקם הציגו את נופי העיר והנמל של אוליבין, חלקם הציגו בני-אדם או פוקימונים, וציור אחד שמשך את תשומת לבו במיוחד הציג אדם כלוא בתוך פוכדור, הולם באגרופיו על דפנותיו מבפנים. למרות שאת פניו כיסה צל שחור, האדם הזה הזכיר לריק את עצמו באופן דיי מטריד. הוא החליט להתעלם מהציורים, שאין בכלל סיבה שיהיו על פריגטת סחר של סילף, והתחיל לחפש את הדברים לשמם בא הנה. לבסוף מצא מצלמות וידאו קטנות בגודל כפתור, ארוזות בקופסאות קרטון קטנות. זה בהחלט יכול לעזור לתוכנית שלו, חשב, והוא לקח כמה אריזות – כשניסה לקחת יותר משלוש מצלמות בבת אחת, הן החליקו בין אצבעותיו, ובסופו של דבר ריק החליט שיסתפק בינתיים בשלוש, ובמקרה הגרוע יחזור לקחת עוד.
בדרך חזרה אל הגורביס, ריק הביט שוב באותה מאמנת פוקימונים. היא שוב בהתה בו, והפעם, כשראתה שריק השיב לה מבט, קראה אליו:
"אתה ריק ריילי?"
ריק נעצר. "אני מכיר אותך?" שאל.
"לא. אבל אני מכירה את אחיך. הוא נראה בדיוק כמוך, ואמר שאיבדת רגל פעם".
ריק הביט למטה ברגלו. מכנסיו הכחולים התנופפו ברוח החזקה שהצמידה את החלק הקדמי שלהם אל רגל העץ שלו, כך שיכלו לראות את צורתה בבירור דרכם.
"אם כך את בטח יודעת גם מה היחסים ביני לבין אחי, ושההיכרות שלך אתו בטח לא תעבוד לטובתך".
"לא חשבתי שכן. רק רציתי לשאול אם אולי אתה יודע משהו עליו".
"אני יודע עליו המון דברים", אמר ריק, "אני יודע שעד גיל 8 הוא היה עושה פיפי במיטה, ושהוא חושב שהשיער שלי יותר יפה משלו אבל לא מעיז לגדל כדי שלא יתבלבלו בינינו, ושבטח עד היום הוא עדיין מקווה שאימא שלנו תחליט יום אחד שבכול זאת אכפת לה מאיתנו. מה מהדברים האלה מעניין אותך?"
"ריאן נעלם לפני חצי שנה. המנהל שלי אומר שהוא נפצע קשה. ניסיתי להתקשר אליו, אבל הוא לא מוכן להגיד לי מה בדיוק קרה לו או היכן הוא מאושפז. אני חוששת שאולי הוא מתבייש ממני".
כשריק שמע זאת, לבו נצבט: יכול להיות שאחיו מאושפז עד היום בגללו? אבל במקום לומר זאת, הוא רק אמר: "כן, זה מה שהוא היה עושה. משחק אותה גיבור ולא מרשה לאף אחד לראות אותו בחולשתו, במיוחד לא בנות שהוא מאוהב בהן".
"אז אתה יודע מה קרה לו?"
"את מודה שאת בת שהוא מאוהב בה?"
הנערה הסמיקה.
"אני מניח שאת בל, נכון?"
"איך ידעת?"
"הוא סיפר לי עלייך, על איך שהכרתם באוליבין. לא ידעתי שחזרתם להיות בקשר אחר כך. ספרי לי מה קרה, ואני אספר לך מה שאני יודע. עשינו עסק?"
"אין כל כך מה לספר", אמרה בל, "לפני שנה הוא הופיע בנמל שאני עובדת בו וחיפש עבודה. כששאלתי אותו מה קרה, הוא אמר לי שהוא סיים את מסע הפוקימונים שלו וחיפש עבודה הרחק מניו-בארק. זה נשמע לי מוזר, הרי מסעות פוקימונים אמורים להימשך שנים, אבל ריאן סירב לפרט".
"לא ידעתי שיש לו חברה".
"לא הייתי חברה שלו. כבר יצאתי עם מישהו אחר, הסברתי לו שהוא לא יכול לחזור פתאום ולצפות שהכול יהיה אותו דבר. היה לו קשה לקבל את זה, הוא הרעיף עליי תשומת לב שלא רציתי, ובגלל זה גם אחרי שנפרדתי מהחבר שלי העדפתי שלא להיות עם ריאן. בסופו של דבר, כדי להתרחק ממנו, החלפתי תפקיד והתחלתי לאבטח אוניות סחר מטעם הנמל".
"תני לי להבין", אמר ריק, "את אומרת שריאן הטריד אותך, ובגלל זה את החלפת תפקיד במקום שיעיפו אותו?"
"הוא עדיין חשוב לי. הוא היה הנער הראשון שאהבתי, לא רציתי שזה ייגמר בינינו בצורה מגעילה. אני אוהבת את התפקיד החדש שלי, קיבלתי עבורו את סקווירטל ואפילו הצלחתי לפתח אותו לוורטורטל. הייתי רוצה להמשיך לדעת שריאן מאושר גם בלעדיי".
"אז בואי ואני אספר לך: ריאן סיים את מסע הפוקימונים כי הוא איבד את הרישיון. תפסו אותו מגדל יותר מששה פוקימונים. אלה היו פוקימונים שהוא גנב ממני, ואני הלשנתי עליו לליגת הפוקימונים. אבל בסופו של דבר השבתי אותם אליי, ועכשיו הוא איבד את כל הפוקימונים שהיו לו ולא יכול אפילו לתפוס חדשים. תוך כדי כך גם שברתי לו את שתי הידיים. לא חשבתי שהוא יתאשפז כל כך הרבה זמן, אבל אחרי שאני הייתי בתרדמת שבעה חודשים בגללו, אולי זה מגיע לו".
בל הביטה בו מזועזעת. אין ספק שזה לא היה רק מה שריק סיפר לה, אלא קור הרוח שבו סיפר זאת.
"אני מציע לך לגדל עמוד שדרה, בל. ריאן פגע בך, ואני לא אוהב אנשים שמגינים על אלה שפוגעים בהם. אם תהיי חלשה, תמותי. ככה העולם הזה עובד. אנחנו כבר לא ילדים יותר".
ריק הפנה אליה את גבו ועבר בצעד גדול אל סיפון הגורביס. רגלו השמיעה נקישה כשדרך על קורות העץ.
5 תגובות
הסיפור של בל לגבי איך היא הגיעה לתאגיד סילף נשמע כמו הסיבה שג'ני הגיעה להואן (ומתה שם ז"ל)
ומי הבא בתור ליופיע? אימא של ריק וריאן? אולי בילי? או האישה שתרגמה לריק ופרסי את היומן של צ'אק?
הו שיט ריק יס א באדאסס
או אולי…….
אבא קריר!
בקרוב פריצה לליגה!
סוף מעשה במחשבה תחילה יש להם אותה מטרה כמו בהתחלה