רקע:
המקום המסוים הזה תמיד עניין אותו.
ברור, מערת טורנבאק ועמוד החנית הם גם מקומות מעניינים, אך אם יש מקום שמייצג את כל שלישיית היצירה ביחד – זה ככל הנראה הריסות סינג'ו.
אלג'יאם שלו צייר באור על הרצפה את הסמלים שהופיעו כאשר אית'ן השתמש בארכיאוס של לוקאס בהריסות האלה. זה יהיה טקס זימון קל למדי, אם כי כמובן, חסרים לו הרבה אמצעים. ביהיאם הקרינה על הקיר הודעה מונטוס.
"אנחנו אמורים להתביית על האורה שלו בקרוב," הודיע.
"הוא אמור להיות נגוע בפוקירוס וזה מושלם בשבילנו."
"מצוין," הוא ענה.
"תשלחו את נבחרת דיג'יט להחליש אותו. אם תצליחו להחזיר אותו למשולש שלו, עוד יותר טוב. כבר שלחתי את נבחרת בארסט להתקין את המכשירים באי הלידה והאי המרוחק. נשאר עוד מקום אחד." השיחה התנתקה.
הוא מיהר להוציא מהתיק שרשרת אדומה ושלושה קריסטלים שונים בצבעי כחול, סגול וצהוב המזכירים קצת כדורים. הוא הניח אותם לרגע במקומות המתאימים, והכניס בחזרה לתיק. אלג'יאם וביהיאם שיגרו אותו אל אי המיראז'. מצוין. הוא כבר מתקדם יותר מאביו.
בניגוד לצוות גלקטיק, צוות קוסמוס לא ייפול.
במחוז סינו ילד אחד פקח עיניים, ויצא אל עבר מסע שישנה את חייו.
במחוז אלולה פוקימון אחד היה צריך לוודא שזה אכן מה שקורה.
ובחלל האולטרה פוקימון אחד… חיכה.
= = = = =
חלק I
"זה שכמעט כולם רוצים אותך, לא אומר שאתה הכי חזק!"
"אפשר לחשוב! אותך אף אחד לא רוצה!"
"חברים, בואו נרגע…"
"מי שאל אותך, פיפלאפ?"
ויכוחים כאלה בין ההתחלתיים היו דבר נפוץ במעבדה של פרופסור אוק.
"חברים, בואו נרגע," אמר הפרופסור, שלא היה לו מושג שזה מה שפיפלאפ אמר באותו רגע. מה ציפיתם, שהוא יבין פוקימונית?
"אני יודע שאתם מתרגשים," אמר הפרופסור, "אבל אין סיבה להתווכח במי מכם יבחרו, מסיבה פשוטה – שלושה מאמנים יתחילו היום את מסעם."
פרופסור גרי ב. אוק גר בעיר סנו-פוינט כבר שנים, שם הוא חוקר את המקדש של רג'יגיגאס. המעבדה שלו ממוקמת בעיר סנדג'ם, היכן שהייתה פעם המעבדה של פרופסור בירץ'. הוא מגיע לשם כל יום על הפידג'יוט הזקן והנאמן שלו, ונותן למאמנים חדשים את הפוקימון הראשון שלהם. אשתו, ליף גרין, גרה עדיין בעיר פאלט, ועובדת כפרופסורית ואלופת מחוז קנטו.
הוא חוקר את הפוטנציאל המלא של פוקימונים, ומגלה עניין מיוחד בהתפתחות מגה ומהלכי-Z. הוא חקר סוגים של פוקימונים, וגילה שלושה סוגים חדשים, בנוסף למגות חדשות. אבל דבר אחד הוא עדיין מנסה להבין – פוקימונים שמגיעים מהחלל. רובם מחזיקים בסוג הקוסמי, ובעלי יכולות על טבעיות מיוחדות. השאלה הגדולה היא: מאיפה כל הפוקימונים האלה באמת מגיעים? היכן הם נולדים או נוצרים? חבל שהוא לא ידע שיש אנשים שיוכלו לענות על השאלה הזאת…
= = = = =
חלק II
ג'ייק סוף סוף יוצא למסע הפוקימונים שלו, והוא כבר בן 13. הסיבה? ההורים שלו שכמעט ולא מבינים בפוקימונים לא הרשו לו לצאת למסע מחשש שיאכל על ידי ווידל גדול, מפחיד ורעב. התוצאה – הוא היה תקוע בעיר שחוץ מההיסטוריה שלה עם אלופת המחוז וחבר בחזית הקרב, המילה הטובה ביותר לתאר אותה היא שעמום. העיירה טווינליף – מקום משעמם עם היסטוריה מרשימה.
ידידה שלו, אלכס, היא זו שהצליחה לבסוף לשכנע את הוריו לתת לו לצאת למסע. היא טוענת שזה היה רק מזל, אבל לג'ייק היה חשד שהיא כבר יודעת להשתמש באורה טוב יותר משהיא חושבת. אבא שלה הוא שומר האורה הידוע בשם ריילי, והיא תמיד רצתה להיות שומרת האורה הראשונה, אם כי בינתיים היא בעיקר מתעסקת בערוץ הפוקיטיוב שלה. "שומרת אורה בשם אלכס, שמכינה סרטוני פוקיטיוב שאסור לקחת ברצינות… זה כמעט אירוני," היא תמיד אומרת.
סאלי, ידידה נוספת שלו, הגיעה מאלולה. כמו אבא שלה, קוקואי, היא קשוחה וקצת רחפנית. היא גם העוזרת של פרופסור אוק, ותפסה בשבילו פאצ'יריסו שנועד עבור הבדיחות הגרועות שהוא מספר לכל מאמן שהוא פוגש. היא גם זו שהציעה את הבאטל רויאל של הפרופסור עם שלושת המאמנים החדשים, שיטה שעוזרת להכיר את הפוקימון טוב יותר.
גם אלכס וגם סאלי מתחילות השנה את המסע שלהן בגיל 12. זה קרה כי בעבר שתיהן התעניינו יותר בתחרויות פוקימונים. גם הפעם שתיהן רוצות לבחור בפיפלאפ. ג'ייק לא יודע עדיין איזה התחלתי הוא רוצה, אבל לאור העובדה שהבנות עוד לא שינו את דעתן, הוא יאלץ לבחור בפיפלאפ בעצמו, כי כששתי אלה רבות…
לפני שייצא אל עבר דרך מספר 201, הוא הסתכל על החדר שלו פעם אחת אחרונה. הכל שם מלא במזכרות מטיולים עם ההורים שלו. אחד הפריטים היותר מעניינים היה מעיין פסלון מוזר מקאלוס, שאמור לייצג פוקימון אגדי מאלולה. תמיד הייתה לו הרגשה שהפסל צופה בו, אבל זה לא משנה. גם ככה יעבור זמן עד שיראה אותו שוב. כשעזב את הבית, הצל שהטיל הפסלון התחיל להתקצר…
15 תגובות
זה נשמע מעניין. אבל בלי להעליב זה טיפה מזכיר את הסיפור שלי. לפחות את השני פרקים שכן נתנו לי לעלות באתר. טוב בכל מקרה בהצלחה עם הסיפור.
לא הבנתי את המישפט האחרון.
אחלה סיפור!
זה מראשאדו
גיל 13? מה הוא יהודי? איזה הורים פולניים יש לו! אהבתי את הבדיחה שפרופסור אוק לא מבין פוקימונית ואת הויכוח איזה פוקימון ילקח, גם מצד הפוקימונים וגם מצד בני האדם. בכל מקרה, פתיחה טובה. מחכה לפרק הבא.
שיזהר מהאוניקסים בקטנטנים
אחי סיפור ממש מגניב, התחלה טובה ואני בטוח שגם ההמשך…
אף פעם לא ידעתי המון על האגדות של סינו אז אולי הסיפור גם יעזור לי קצת לדעת קצת יותר.
אתה צריך לעבוד על גישת ה"מובן מאליו" כשאתה אומר משהו. יש כל מיני דברים שרואים בבירור שיהיו חשובים אחר כך בסיפור אבל לא תפורים בדיוק למקום כרגע שלא ממש מסתדרים לדעתי (כמו "תמיד הייתה לו הרגשה שהפסל צופה בו, אבל זה לא משנה.". אם זה לא משנה אז איזו סיבה יש לו להיזכר בזה ולמספר לכתוב את זה? זה קצת כאילו אתה מנסה "לרמות" את הקורא, אבל בצורה די גרועה, ואחר כך גם רגע ההבנה של הדמות יהיה קצת מלאכותי…), אבל בסך הכל הכתיבה טובה והביסוס טוב
בהצלחה בהמשך הסיפור
אני כבר מחכה להמשך
נב
אני מקווה שהפרקים יתחילו להיות קצת יותר ארוכים (אהמ אהמ יוסי) כי זה הרגיש קצת כמו טעימה ולא כמו פרק רציני
בסיפור גם הקוראים יוכלו להשתתף, בכך שיעזרו לי בקבלת החלטות. שאלה ראשונה- מה צריך להיות הפוקימון הראשון שג'ייק יתפוס?
עומר- הסיפור שלך מתרחש 20 שנים אחרי אולטרה שמש וירח? הסיפור שלך מכיל סוגים שלא נראו בעבר?
סילביאון- ויש לנו מנצח! או מנצחת? אף פעם לא הצלחתי להבין.
נוה- אתה בכלל יודע מה זה "אווירה ראשונית של מסתורין"?
נשמע ממש מעניין מתי יפרסמו את ההמשך? (ורק אומר לדעתי אחרי שמפרסמים את כל החלקים של הסיפור כדי לעשות סיכום של הכל)
אנסה לשלוח את הפרק הראשון (זה היה רק פרולוג) במהלך השבוע.
נוה – תהיה בטוח שזה פורסם לאחר אין ספור הצקות מצדי להרחיב. אני יודע שאתם אוהבים לקרוא הרבה.
לא אמרתי שאתה מעתיק אותי ממש. ולא אמרתי שהסיפור שלך לא מקורי. רק אמרתי שהוא טיפה מזכיר את שלי. נניח בחלק של סינו או הקטע של ג'ייק שהשם נשמע קצת כמו ג'קי הדמות שהמצאתי בסיפור שלי. בכל מקרה זה שזה נשמע דומה. לא אומר שזה העתקה. זה יותר רעיון כללי בסיפורים. אז אל תיעלב מזה פשוט. תעשה מה שאתה יודע בדרך שאתה יודע.
עדו.
1. שיתפוס צ'ימצ'אר.
2. אני מבין שאתה רוצה שנהיה במתח וכאלה, וקצת מסתורין על ההתחלה אף פעם לא הזיק לאף אחד. אבל, אני פשוט חושב שצריך לשחרר ארבעה או חמישה פרקים ולא שניים – שלושה (אם מדברים על פרקים באורך הזה), כי קשה לשמור על קשר ולהתעמק בסיפור דרך 15 פסקאות בינוניות מינוס בגודל בשבוע…
3. מה אתה אומר סילביאון
4. אחי אני לא בא להעליב או משהו, אלא כביקורת בונה. אתה מוזמן להתעלם ממני אם בא לך, לפעמים אני באמת סתם מקשקש…
5. מה שדיברתי עליו קודם היה שיש דברים שהם יותר מדי ישירים מכדי להיות מקריים והם לא משתלבים באופן טבעי בסיפור. כשאתה מציג משהו, במיוחד משהו שחשוב לסיפור, אתה חייב לערב אותו בסיפור רקע (לצורך העניין, שורה אחת הייתה פותרת את זה לדעתי: הוא יתגעגע לחדר הזה). גם רצוי לא להתמקד רק על הדבר שאתה מעוניין בו (אני מצטט) "הכל שם מלא במזכרות מטיולים עם ההורים שלו. אחד הפריטים היותר מעניינים היה מעיין פסלון מוזר מקאלוס, שאמור לייצג פוקימון אגדי מאלולה." אם הכל היה מלא במזכרות אתה חייב לתאר את המזכרות ולא להתמקד ללא סיבה נראית לעין על החפץ האחד שמפתח את העלילה…. תתן לנו סיבה למה הוא חושב דווקא על הפסל ולא על הפוסטר של הסטרטרים של קאנטו שיש לו על הקיר לצורך העניין.
נוה
לתת לנו תחושה שהוא ממש סוקר את החדר עד שהוא מגיע אל הפסל, ואז הוא נזכר בו ובהרגשה המוזרה שלו…
עדו, אתה כותב מדהים! ממש מרתק לקרוא את מה שכתבת! תמשיך ליצור עוד ועוד…