פוקימון; במהירות החושך – פרק 125: גורו / איידן סוייר

פוקימון – במהירות החושך / איידן סוייר

מדריך פרקים: https://pocketmonsters.co.il/?p=54398

הערה: חלק 4 יפורסם בקצב של 2 פרקים בשבוע.

– – – – –

את הבקתה הקיפו לוחמים אפורי עור וקרנפים שקרניהם הסתובבו באיום כמו מקדחה. גרייס שוב נותרה שם לבדה, מחכה שחבריה יטפלו בשאר הפוקימונים שתקפו מקומות שונים ביער. בינתיים פירו והרקרוס ניסו לטפל בהם בעצמם: פירו התעופף מעל כולם, משתמש במתקפת האס האווירי, מתקפות הלוחמים והאדמה לא יכולות להגיע אליו. מדי פעם אחד הפוקימונים ניסה לזרוק עליו סלע גדול, אבל הרקרוס מיהר לזנק ולשבור את הסלע באגרופי הברזל שלו לפני שיפגע בפירו. הריידונים והמאצ'וקים חוסלו לאט אבל בטוח, אבל גרייס ידעה שבשלב מסוים ייגמר לפירו הכוח, ואז הם יהיו בצרות. היא רק קיוותה שזה לא יקרה לפני שמישהו יבוא לעזרתה.

בסופו של דבר, רגע לפני שמאצ'וק אחד התכוון להשליך סלע כבד במיוחד, מהאדמה הבוצית התפרץ נחש סגול ענק, תפס אותו בלועו והטיח אותו בקרקע. המאצ'וק נפל מתעוות מכאב ומרעל שפעפע בגופו, וגרייס ידעה שניצלה.

"ג'יימס, ג'סי!" קראה.

הם ריחפו לקראתה על גבי וויזינג וספירו. פירו ראה אותם והתעלף מאפיסת כוחות, בזמן שארבוק משך את תשומת לבם של הלוחמים הרחק מפירו. ג'סי וג'יימס נחתו על גג הבקתה יחד עם גרייס, והפוקימונים שלהם הצטרפו לקרב, מחסלים את הפוקימונים מלמעלה במכות אוויר ובוץ. ארבוק לא יכול היה לעוף או לרחף, אבל הוא התחפר באדמה. זה לא עשה רושם על הריידונים. הם הרעידו את האדמה בעוצמה כזאת, שגרייס, ג'סי וג'יימס כמעט נפלו מהגג.

"תגידי לארבוק לצאת משם, להיות בתוך האדמה רק יפגע בו יותר!" אמר ג'יימס.

"ארבוק, מבט!" צעקה ג'סי.

ארבוק זינק מהאדמה ונעץ את מבטו המהפנט באחד הריידונים. למרות זאת הוא כבר היה חלש מאוד, ושאר הריידונים חיסלו אותו, בעוד הרקרוס דואג לטפל בריידון המשותק כל עוד הוא חסר הכרה.

"אנחנו צריכים עוד פוקימונים. הם יתעייפו מהר כמו פירו".

"בסדר. אומסטאר, צא!"

"קבוטופס, צא! מתקפת משאבת מים!"

אומסטאר וקבוטופס התחילו להציף את הקרקע במים. המים היו נקודת תורפה של הריידונים, הכבידו את רגליהם וגרמו להם להתרסק לקרקע, אבל הם גם הציפו את האדמה שעליה הייתה בנויה הבקתה, וגרייס חששה לפוקימונים שבייליף טיפלה בהם בפנים. למרות זאת, אם לא היו מנצחים בקרב, גורלם היה נחרץ בכול מקרה.

נותרו רק המאצ'וקים, שמיהרו לטפל באומסטאר וקבוטופס. הם היו מטרות קלות, אבל הסיחו את דעתם מספירו, וויזינג והרקרוס שהמשיכו לרחף מעליהם. תוך זמן קצר נותרו רק השלושה האחרונים, והשאר היו שרועים על האדמה מחוסרי הכרה.

"יש לי הרגשה רעה", אמר ג'יימס, "זה היה קל מדי".

"זה לא היה קל בכלל. לא ראית איך פירו נלחם להחזיק את עצמו עד שהגעתם".

גרייס ירדה מהגג בגלישה קלה ומיהרה לתוך הבקתה המוצפת. היא הייתה מלאה בפוקימונים כעת ולא היה בה מקום אפילו לשקי השינה שלהם, שהיו מונחים בחוץ. בייליף ומיסדריבוס עמלו על הטיפול בפוקימונים. בחודשים האחרונים, מיסדריבוס התגלתה כמרפאת מוצלחת ביותר: היא הכירה את מתקפת פיצול הכאב, מתקפה מיוחדת במינה שהייתה גורמת לפגיעות שהיא ויריבה ספגו להתחלק שווה בשווה בין שניהם. כעת היא השתמשה בה הפוך כדי לספוג חלק מהפצעים של פוקימונים פצועים במיוחד. לא היה אכפת לה להישאר לאחר מכן בבקתה ולנוח או לקבל טיפול מבייליף, משום שכעת היא ממילא בילתה שם את רוב זמנה.

מיסדריבוס שאבה כעת את כוויותיה של פוניטה, שהובאה על ידיה מן ההרים וככול הנראה נפגעה מהתקפת חומצה שהתפרצה בחלק המזרחי של היער לפני כמה ימים. פרווה לבנה התחילה לצמוח מחדש על עורה החשוף, בעוד שכוויה גדולה ומכוערת הופיעה מתחת לעינה של מיסדריבוס, שנאנקה בקול יפחה נורא. בייליף מיהרה לסגור את הכוויה בעלים מרפאים, שנותרו על פניה כמו תחבושת צהובה.

"כל הכבוד, מיסדריבוס", לחשה גרייס.

רעשי טיפוף מבשרי רעות החלו להישמע מחוץ לבקתה. גרייס יצאה החוצה וראתה שמשהו נוסף מתקרב אליהם. הוא עדיין לא נראה לעין, אבל לפי נתיב העצים הרועדים, נראה שהוא מזיז כל מה שנקרה בדרכו אליהם.

"ספירו, עוף לבדוק מה זה", אמרה ג'סי.

ספירו התעופף לכיוון העצים. גרייס צפתה בו מתרחק, ולמרות ששנאה לעשות זאת, היא מיהרה להחזיר את פירו שלה לפוכדור. מה שזה לא יהיה שמתקרב כנראה מסוכן מכדי להשאיר פוקימון מעולף בדרכו.

"אמרתי לכם שזה היה קל מדי", אמר ג'יימס, "מה שנלחמנו בו עד עכשיו היה רק כדי להתיש אותנו".

"אנחנו עדיין לא יודעים את זה. אולי זה לא עד כדי כך גרוע, אנחנו…"

צווחת בהלה קטעה את מילותיה של ג'סי. מה שנראה כמו עץ שלם שנעקר ממקומו הושלך לעבר ספירו, ואחד מענפיו ננעץ בכנפו. העץ הושלך בעוצמה חזקה כל כך עד שנחת מטרים ספורים מהבקתה, בעוד שמה שזרק אותו המשיך להתקרב עוד ועוד.

"זה כן עד כדי כך גרוע", קולה של גרייס רעד.

וויזינג והרקרוס ריחפו זה לצד זה מול העצים, לא מעיזים להתרומם לגובה מחשש שיסיימו כמו ספירו, מוכנים למה שייצא משם עוד מעט.

"שחרר גם את ויקטריבל", סיננה ג'סי.

"ואם היא תחליט לתקוף את וויזינג או הרקרוס?"

"אנחנו צריכים את כל הפוקימונים שלנו".

"הם יתישו אותו, ואז ויקטריבל תסיים אותו. אם זה לא יצליח, אנחנו יכולים רק לקוות שפרסי וברגר יהיו כאן בזמן".

היצור הלך והתקרב, ובסופו של דבר יצא כשהוא מזיז מדרכו שני עצים כאילו לא היו יותר מגבעולים: עורו היה אפרפר בהיר יותר משל המאצ'וקים, ובמקום שתי זרועות היו לו ארבע שריריות במיוחד. הוא עצמו נראה יותר מכול כמו לוחם שבנוי כולו ממסה של שרירים מוצקים, ובעיניו הבעה מרושעת.

"זה מאצ'אמפ", אמרה גרייס, "הרקרוס, טפל בו".

"וויזינג, גז רעיל!"

הרקרוס הסתער, אבל מאצ'אמפ העיף אותו מדרכו בחבטה קלה, כאילו לא היה יותר מיתוש קטן. ביד אחרת הוא נפנף מהר כל כך, עד שכול הגז התפזר ממנו. הרקרוס הסתובב ופנה למתקפה נוספת, ומאצ'אמפ תפס אותו בקרן שעל ראשו, סובב אותו באוויר, השליך אותו לעבר וויזינג והמשיך להתקדם לעבר הבקתה. וויזינג ניסה להתחמק, אבל הרקרוס פגע בו במלוא העוצמה, ולמזלו, גוף החרק שלו לא היה קשה מספיק כדי להוציא אותו מכלל פעולה.

"הם לא פגעו בו בכלל!"

"נראה שאין ברירה", אמר ג'יימס, "וויזינג, אתה יודע מה לעשות".

וויזינג הסתער גם הוא מן האוויר. מאצ'אמפ תפס גם אותו כמו את הרקרוס והתכוון להטיח אותו בבקתה, אבל רגע לפני שהספיק, התרחש פיצוץ אדיר. וויזינג התפוצץ כמו בלון. הגזים שהיו דחוסים בתוכו התפרצו בבת אחת, ומאצ'אמפ נהדף כמה מטרים לאחור וצנח על הבוץ.

"ויקטריבל, חסלי אותו!" קרא ג'יימס.

ויקטריבל זינקה מהפוכדור לפני שמאצ'אמפ יצליח לקום על רגליו והחלה לתקוף עם עלי-תער, אבל מאצ'אמפ נשאר שרוע רק לזמן קצר. הוא קם על רגליו תוך שניות, כאילו לא נפגע כלל, ורץ לעבר ויקטריבל באגרופים מורמים. ויקטריבל ניסתה להתחמק מכול ארבעת האגרופים, אבל לא הייתה מוכנה לבעיטה המדויקת שמאצ'אמפ שילח בה, בעיטה שהספיקה כדי לחסל אותה.

"נראה לי שנגמרו לנו הפוקימונים".

ג'סי וג'יימס מיהרו לרדת מהגג. גרייס מיהרה פנימה להזעיק את בייליף.

"בייליף, אנחנו צריכים אותך", אמרה, "אין ברירה, את חייבת להילחם. כל השאר, כדאי שתברחו!"

בייליף צייתה. היא רצה החוצה ושלחה את חבלי הגפן שלה לתפוס את מאצ'אמפ. היא כרכה אותם סביב שתיים מזרועותיו, אבל מאצ'אמפ תפס בחבלים והניף אותם למעלה. בייליף הורמה בכוח כמה מטרים מעל לקרקע לפני שהוטחה בה בעוצמה. היא ניסתה לשחרר את החבלים מאחיזתו של מאצ'אמפ, אבל הוא לא הרפה והמשיך לטלטל אותה. היא ניסתה את עלי התער, אבל הם בקושי שרטו את מעטה השרירים של מאצ'אמפ, שהיה כמו שריון קשיח.

ואז להביור פגע באחת מזרועותיו. פוניטה התפרצה מן הבקתה, יורה להבות אש מלועה, ובעקבותיה נחיל של ווידלים וקטרפים. הם טיפסו על גופו של מאצ'אמפ, עקצו ונשכו אותו, הוא ניער אותם בתנועה מהירה אבל חטף מכת אש נוספת רגע לפני שהם התחילו לטפס מחדש. בייליף נרגעה מעט והתחילה לרפא את עצמה, אבל היא כבר הייתה פצועה מאוד.

"את חושבת שהם יוכלו לנצח את מאצ'אמפ?" שאל ג'יימס את ג'סי.

"לא", ענתה, "הם רק ירגיזו אותו".

"אז איך מנצחים אותו?"

ג'סי לא ענתה. מאצ'אמפ חבט בחרקים, ארבעה בכול פעם, זרק אותם רחוק ממנו, אבל עדיין נותר מספר לא מבוטל מהם. מתי שהוא הם יחוסלו כולם, ואז הם באמת יהיו בצרות.

לפתע, אבקת נוצצת התחילה להתפזר באוויר. כולם הביטו מעלה אל פרפרית סגולה שפיזרה את האבקה. מעליה עפה ציפור גדולה ועל גבה פרסי וברגר.

"תכינו את כל הפוקימונים שלכם", קראה גרייס, "בטרפרי לא תספיק!"

ואכן, מאצ'אמפ פיזר את האבקה ממש כמו את הגז של וויזינג, ובשלוש זרועותיו האחרות תפס שלושה ווידלים רדומים והשליך אותם על בטרפרי. היא הצליחה להתחמק משניים מהם, אבל העוקץ של השלישי ננעץ בגופה והרעל התחיל להתפשט בה. מאצ'אמפ ניצל את רגע הסחת הדעת ויידה בה אבן גדולה שפגעה בה. פרסי וברגר כבר שחררו את הפוקימונים הבאים שלהם – פראליגטור ופריימיפ היו מוכנים לקרב פנים אל פנים, ויחד עם בייליף ופוניטה, הם הקיפו את מאצ'אמפ מכול הכיוונים. קראדילי, למרבה הצער, כבר הפסיד קודם לכן בקרב שאליו יצאו.

"להסתער!"

פריימיפ זינק במהירות, רץ וקפץ, שלח בעיטה היישר לפניו של מאצ'אמפ לא לפני שהאחרון נפגע מעוד מכת אש. מאצ'אמפ התכוון לענות לו באגרוף מכוון היטב, אבל זרועותיו רוסנו שוב בחבלי הגפן של בייליף, ופריימיפ הצליח להתחמק ממנו. ואז הגיע פראליגטור ונגח בראשו של מאצ'אמפ. השניים החלו להיאבק, למאצ'אמפ אמנם היה הרבה יותר ניסיון בלחימה, אבל פראליגטור ירק עליו מים רותחים תוך כדי. זרועותיו של מאצ'אמפ התמלאו בכוויות במהרה, ואלה החלישו את אגרופיו. מדי פעם, בעיטה מכוונת היטב של פריימיפ החלישה אותו.

"זה עובד!" קראה פרסי.

בתנועה מהירה, מאצ'אמפ משך אליו את בייליף בחבליה, והשתחרר מהכבילה. במקום לנסות להלום בפראליגטור, הוא תפס אותו בכול ארבע ידיו, הרים אותו גבוה באוויר והטיח אותו היישר על פריימיפ שזינק להתקפה נוספת. אז הוא קפץ עליו ומחץ אותו בכול כובד משקלו, לא פחות ממאה ושלושים קילוגרם של מסת שריר. לאחר מכן שלח מבט מרושע בפוניטה.

"פוניטה, ברחי!" צעקה גרייס.

פוניטה מיהרה להימלט מהמקום. מאצ'אמפ החל לרדוף אחריה בכול הכוח, אבל פוניטה הייתה מהירה יותר, וכשמאצ'אמפ הבין שלא יתפוס אותה, נעצר ורקע ברגלו. האדמה כולה רעדה עד שנבקעה. סלע גדול זז ממקומו ונטה לעבר פוניטה בצורה מסוכנת. הבקתה של גרייס התמוטטה כאילו הייתה עשויה מגפרורים, וג'סי וג'יימס נפלו מרגליהם והתגלגלו משם ברגע האחרון לפני שייקברו תחתיה. מאצ'אמפ התחיל לרוץ לעברם, ורגע לפני שהגיע, פידג'יוט חטפה את שניהם בטפריה ונסקה עמם לאוויר.

"אין ברירה", אמרה ג'סי, "תשתמשו בפידג'יוט כדי לברוח".

"אבל היא הפוקימון הכי חזק שלי".

"וראית באיזו קלות מאצ'אמפ הביס את כל השאר! תברחו כולכם. תשאירו אותי לטפל בו".

בינתיים, מאצ'אמפ נעץ את מבטו בגרייס, היחידה שנותרה על הקרקע. הוא התחיל להתקדם לעברה.

"אותך?! אבל הוא כבר חיסל את כל הפוקימונים שלך!"

"לא את כולם. נשאר לי עוד אחד".

ג'סי שלחה יד אל חולצתה. מתוך החזיה שלה היא שלפה פוכדור אחד נוסף, פוכדור שאיש מהם לא ראה אצלה בעבר, כדור-מהיר ועליו ציור של ברק צהוב.

"מה אתם בוהים? כולכם ידעתם שיש לי עוד פוקימון. בגלל זה חשדתם בי כל הזמן הזה, לא?"

"אז למה לא פשוט…"

מיסדריבוס ריחפה מבין הריסות הבקתה, פצועה וחלשה מהפצעים שספגה מפוניטה, אבל נחושה לטפל במאצ'אמפ. רוחות אמנם לא הושפעו ממתקפות לחימה רגילות, אבל מאצ'אמפ שפשף את אגרופיו זה בזה, טען אותם באנרגיה דרקונית והכה במיסדריבוס מהלומה כפולה. אפילו מפוקימוני רוח הוא לא התרגש כלל.

"אתם הולכים להתווכח? קדימה, זה הסיכוי היחיד שלכם! תורידו אותי, קחו את גרייס ועופו מכאן!"

מאצ'אמפ שוב התקדם בצעדים גדולים לעבר גרייס. בייליף שלחה בכוחותיה האחרונים את החבלים שלה כדי להפריד ביניהם, אבל זה היה מעט מדי, ובקרוב גם היא תחוסל. פידג'יוט הורידה את ג'סי על ענף של עץ גבוה, ומיהרה לצלול מטה ולחטוף את גרייס. מן האוויר, כולם השיבו את הפוקימונים שלהם לפוכדורים. רק מיסדריבוס נותרה פצועה בשדה הקרב, ומאצ'אמפ התקרב אליה, מתכוון לחסל אותה סופית…

"היי, יוקוזונה!" קראה ג'סי, "אולי תתעסק עם מישהו ברמה שלך!"

וג'סי פתחה את הכדור-מהיר. הוא הופיע בין מאצ'אמפ למיסדריבוס, טיגריס שנחרבי גדול ומלכותי, פרוותו הצהובה המבריקה מפוספסת בשחור. מאצ'אמפ הנחית עליו שניים מאגרופיו, אבל ראיקו סמר את פרוותו והאגרופים חשמלו את מאצ'אמפ עצמו ברגע שפגע בו. שני הענקים נהדפו לאחור, וראיקו נחת על רגליו וזינק מיד למתקפה נוספת, נושך את מאצ'אמפ בניביו המחושמלים. מאצ'אמפ ידע שפגש יריב ראוי, והביט למעלה על העץ שעליו ישבה ג'סי. הוא דחף את ראיקו מדרכו ומיהר אל העץ, אבל ראיקו היה זריז ממנו בהרבה וחסם את דרכו, הודף אותו לאחור בשאגתו ושולח בו חזיז ברק שפגע היישר בחזהו. מאצ'אמפ הרעיד שוב את האדמה, והרעש האדיר התמזג ברעמים המתגלגלים של חיית הברק האגדית.

מלמעלה, מוחזקת באחד מטפריה של פידג'יוט המתרחקת, גרייס הביטה לאחור אל הקרב המתחולל הרחק מאחוריהם. אז זה היה הסוד של ג'סי, הבינה. היא אולי לא בוגדת, אבל עדיין מאוד לא כדאי להרגיז אותה.