בבוקר שאחרי, הכריזו שיש לנו משימה חשובה "צוות מיני רוקט מתבקש להגיע לחדר המשימות, מיד לאחר מכן כולנו רצנו לחדר המשימות והגענו לשם תוך דקה וחצי.
כשהגענו, היה שם אותו האיש שקרא את הרכבי הצוותים ואמר לנו "צוות מיני רוקט אתם מתבקשים להגיע למקדש האופל ולהשתלט עליו במיידי".
"מה מקדש האופל? הסיפורים מספרים שאף אחד עדיין לא חזר משם! כל צוות שניסה, נתקע באחת המלכודות ורק אחד מהצוות כל פעם הצליח לשוב והמלכודת הכי רחוקה שהגיעו עליה היא מלכודת מספר 2 מתוך ה10", אמר גרי.
"טוב, מה אנחנו מפחדים? יש לנו יותר טכנולוגיה ופוקימונים חזקים מאז", אמר ברי.
"טוב, אז צאו ואם אתם לא תחזרו תוך שבועיים, נשלח לכם תגבורת. מטרתכם שם היא לגייס כמה שיותר פוקימונים נוספים לצוות רוקט, ולתפוס את הפוקימון שבסוף המערה. מי שיתפוס אותו, יקבל אותו לצוות שלו", אמר האיש והוריד בידית. כאשר הוא הוריד את הידית אנחנו נפלטנו מהמפקדה החוצה.
כשהגענו למקדש ראינו שלט שבו כתוב "מקדש האופל".
כולנו נכנסנו פנימה ואז ברי אמר בביטחון "דווקא ממש קל לעבור פה! אני לא מבין מה הייתה הבעיה של הצוותים הקודמים".
פתאום יצאו לכיווננו חמישה כדורי אבן עצומים משני הכיוונים וגרי צעק לי, "לוקאריו, חפור בצד מנהרה שנוכל להתחבא בה", חפרתי מנהרה גדולה ואז שמעתי מרחוק עדר זובאטים ואת מנהיגם גולבאט מתקרבים וכנראה שכולם לא שמעו כי הייתי צריך לסמן להם להישאר במערה ואז שכל הזובאטים הגיעו, חיסלתי את כולם. וברי שלף פוקדור ותפס את גולבאט המנהיג.
פתאום יצא סנדסלאש מהאדמה ושרט אותי בכתף וגרי צעק לי, "לוקאריו, אני רוצה שתחסל אותו כדי שאתפוס אותו טוב?" ונתתי לו צרור של כדורי מתכת ואז הבאתי אותו מול גרי והוא תפס אותו.
"נראה שכבר עברנו שלוש מלכודות", אמר רד ואז שמענו קול רעד, חשבנו שאלה שוב סלעים אבל התברר שאלה היו גרבלרים וגולם.
בלו אמרה לי, "זוז לוקאריו אני רוצה אותם" זזתי מיד לאחור ואספיון חנקה את כולם שם בכוחות על טבעיים, ואז תפסה את הגולם. עדר סנדשרו בא לכיוון שלנו ורד חיסל את כולם עם סרפריור ותפס אחד מהם.
התקדמנו קדימה בזהירות וראינו נהר ואז סילבר ובלסטויז קפצו למים ובדקו אותם. אני וגרי קפצנו גם כן לבדוק קצת יותר עמוק ואז ראיתי שם בתחתית עדר ופוריאונים.
יצאתי מהמים בלי למשוך תשומת לב ולחשתי לסרפריור אחרי שכולם יצאו מהמים "את יכולה לשגר עלי תער לכיוון המים"? היא עשתה וכל הופוריאונים צפו על המים. גרי תפס אחד זוהר ובלו תפסה אחת רגילה והמשכנו הלאה להמשך המערה.
"דלפוקס, השתמשי בפלאש!" אמר ברי וראינו את המערה "כמה מלכודות עברנו עד עכשיו?" שאלה בלו.
גרי ענה "נראה לי שש".
בהמשך ברי תפס גם את ג'ולטיאון מהמלכודת השביעית, ועברנו גם את המלכודת השמינית.
המלכודת התשיעית הייתה חצים שנורים מכל עבר כך שג'ולטיאון ירה חצי ברק על המכונות, אני החזרתי את החצים לכיוון המכונות ובלסטויז הגן מהחצים שפספסתי.
במלכודת העשירית ראינו מיכל ריק ואז לכולם השתנו העיניים לצבע אדום והם התחילו להילחם במאמנים שלהם עד שכולם החזירו אותם לפוקדורים, ואז ראיתי שם פוקדור מיוחד בצבעים כחול, שחור ואדום, כמו הצבעים שלי. כשאחזתי בו, האדמה רעדה לשלוש שניות ואז יצא משם הפוקימון האגדי, מיוטו. בלי לחשוב, ישר תקפתי אותו מאחורה ונתתי לו צרור כדורי מתכת, הוא נפל ואז כולם ניסו לזרוק עליו פוקדורים, אך הוא ברח מכולם למרות שהוא היה פצוע, ואז נתתי לגרי את הפוקדור שמצאתי.
אחרי שנגמרה המשימה, כולנו חזרנו למפקדה.
8 תגובות
הסוף היה מוזר…
אוקיי.
"הוא זרק עליו פוקדור ותפס"
"חזרנו למפקדה"
–
מפרק כזה אני מצפה ליותר, הדוגמאות למעלה הם דוגמאות שכדאי לך לשפר.
מאוד משעם התוכן.
אין את ה"וואו" של הפרק.
מצפה לשיפור.
אך סיפור נחמד בסה"כ
הרפתקאותיו של לוקאריו וחבריו חחחחחחחחח
היית צריכה לפרט יותר במלכודות ,או קיי?
אני גם חושב שהיה צריך לפרט דברים בסוף…….
אוקיי סיפור מאוד נחמד, אבל זה גם לא מי יודע מה…
אני לא מבקר אותך פה, אני גם לא כותב מי יודע מה בעצמי, אבל זה מאוד משמעמם שאת כותבת "פתאום יצא סנדסלאש מהאדמה וזרקתי עליו כדורי מתכת וגרי תפס אותו".
בחייך!!! איפה פה האקשן?!
איפה הדרמה?! איפה הצחוק והרגש?!
יש פתגם מאוד חכם שאומר "הכמות לא עולה על האיכות", וזה ממש מה שחסר בסיפור שלך.
נתת פה אינסוף של קרבות משעממים שאורך של כולם לא עולה על שנייה וחצי של קריאה.
אישית אני מעדיף קרב אחד ארוך, מרגש ומתחיק שיש בו קצת תחכום וגילויי אסטרטגיה ושילובי מתקפות חדשיים, רצוי להשתמש בסביבה, במקרה שלך זה מקדש עתיק וזה מצויין כי אפשר להעזר באינסוף של דברים מהסביבה להעשיר את המתקפות יותר מהקטע של "אני לוקח את שתי הידיים ויוצר כדור כחול וזורק אותו.
בהצלחה!!!
לא פשוט היטמן קיצר וחתך את הקרב נגד מיוטו והיטמן אתה צריך לתקן פה "ואז נתתי לגרי את הפוקדור שמצאתי,הוא תפס אותו וכולנו חזרנו למפקדה". וחוץ מזה זה לא הפרק הכי טוב שכתבתי
הם התכוונו (וגם אני) שכל הקרבות יהיו ארוכים יותר ומעניינם יותר… מצדי שמקדש האופל יקח 5 פרקים, אי אפשר לתת את אפקט ה"אף אחד לא חזר משם" ו"זה כמעט בלתי אפשרי" ולשים את כל ההרפתקה בפרק אחד. למשל, בקטע שהפוקימונים תקפו את המאמנים היית יכולה לכתוב ככה (גם אני לא כותב מי יודע מה):
"במלכודת העשירית ראינו מיכל ריק. ברי שאל אם כדי לגעת בזה, וכולם הסכימו. קודם המאמנים הלכו, רועדים, ואז הם נגעו במיכל. כלום לא קרה, אז רד אמר שאולי זה משפיע רק על פוקימונים, ושאר המאמנים הסכימו. אנחנו הלכנו ונגענו במיכל, ואז, פתאום העיניים של הפוקימונים הפכו לאדומות. הפוקימונים ואני רצו לעבר המאמנים, שהיו מבולבלים ממה שקורה. בלו צעקה לברוח. המאמנים התחילו לברוח, ואז הם הסתובבו והחזירו אותנו לפוקדורים. כשם הוציאו אותנו, הרגשנו טוב יותר וכבר לא תקפנו את המאמנים." (בערך, כבר אמרתי שאני לא טוב בכתיבה"
אבל כל הקטע זה הקרב נגד מיוטו
וגם זה לא היה ארוך