שיחקתי בפוקימון שחור במחשב, כמו שאני עושה בכל יום, קמתי לשירותים והבאתי לעצמי כוס מים.
כשחזרתי, המשחק התחיל להיתקע ולא היה לו סאונד. ניסיתי לתקן את זה והצלחתי… (או זה מה שחשבתי שעשיתי)…
הסאונד חזר לעבוד כרגיל, המשחק רץ חלק יותר מאי פעם, והגרפיקה קיבלה אנימציה כל כך טובה, שחשבתי שאני משחק בXY.
שתיתי מכוס המים שהייתה לידי, ולמים היה טעם מאוד מוזר, סמיך ומגעיל, הסתכלתי על המים וראיתי שהם.. הפכו לדם!
חשבתי שאני משתגע או שאחים שלי מותחים אותי והחלטתי לקחת עוד שלוק, בשלוק הזה סיימתי את כל הכוס. הטעם היה כמו מים.
ברגע שסיימתי את הכוס הרגשתי מוזר, חשבתי שסתם שתיתי מהר מדי ונהיה לי כאב בטן.
המשכתי לשחק ואחרי הרבה מאוד זמן הגעתי אל האליט פור! קניתי לי 20 max revive (שלא יחסר!) 12 super potion ו7 pp max.
הייתי מוכן יותר מתמיד להילחם, נכנסתי לקרב הראשון ונלחמתי כאילו החיים שלי תלויים בזה! (רק שלא היה לי מושג עד כמה זה נכון) הקרב לאט לאט נהיה באיכות גרועה יותר ועם מוזיקה מדורות ישנים יותר, ואני מתכוון לממש ישנים!
סיימתי את הקרב הראשון בהצלחה והבטן שלי התחילה לכאוב יותר ויותר, נכנסתי לקרב השני והסאונד והגרפיקה השתנו לגמרי בזמן המעבר! כשמסך המעבר הבזיק, ראיתי שהמשחק השתנה לפוקימון צהוב! אבל לא סתם, הוא השתנה למראה של העיר לבנדר!
קראתי מה מופיע על אחת המצבות וראיתי שכתוב שם: "מאמן קורבן מספר 57". הסתכלתי בעוד כמה מצבות וראיתי שבכולן כתוב את אותו דבר רק עם מספרים שונים. הבטן שלי כאבה יותר ככל שהמשכתי. עד שהגעתי למצבה האחרונה, שם היה כתוב: "המקום הזה שמור אך רק לך!"
איך שסיימתי לקרוא, המאמן בחדר ניגש אליי ואמר: "אני אתן לך את כל התשובות בתנאי אחד, שתנצח אותי! אם תיכשל, תיכנס לשם!" וחזר למקומו, היססתי אם לדבר איתו או לא, ובכל שנייה כאב הבטן התחזק, החלטתי לדבר איתו והוא אמר: "מפה, אין דרך חזרה!"
קראו למאמן HCTILG והתמונה שלו הייתה דומה לרד, רק שהיו לו בגדים לבנים לחלוטין. היו לו רק שלושה פוקימונים.
הראשון היה איוי מוזר ומדמם עם אוזן קרועה, שלחתי עליו את הבלסטויז שלי וניצחתי אותו במכה, הפוקימון השני היה גודרה, והמחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה: "מה?! גודרה בשחור?! איך זה…"
לא הספקתי לסיים את המשפט וגודרה תקף אותי במתקפה מוזרה… "גניבת נשמות" או משהו כזה… וראיתי אנימציה של בלסטויז הופך לאפל לאט לאט…
הבטן שלי כאבה יותר מאי פעם, וכשהסתכלתי עליה ראיתי.. שאני הופך לחלקיקים!
הסתכלתי מסביבי וראיתי שהכול מקבל צורה אחרת לגמרי, עזבתי את המחשב, רצתי למטה במדרגות וקראתי להורים שלי, אבל גם הם השתנו!
חזרתי למחשב והמאמן דיבר איתי, אבל לא בטקסט, אלא בסאונד! הוא אמר "עכשיו אתה מבין למה חשוב שתנצח?" ותקף את כל הפוקימונים שלי ביחד, עד המוות.
אחרי זה הוא אמר: "הו, ילד קטן, חבל כל כך שאני אפשר להחזיר את הדברים לאחור…" וצחק צחוק מרושע.
לפתע המחשב התחיל לשאוב אותי לתוכו! כשזה קרה, הכיתוב על המצבה התחיל להשתנות ל"מאמן קורבן מספר 665".
לקראת סוף התהליך אני חושב ששמעתי דפיקות בדלת ואת השכן שלי צועק "תעצור!!! אל תמשיך לשחק!!!!" וברגעי האחרונים ניסיתי להחזיר לו תשובה\ אך נעלמתי לפני שהספקתי…
הגעתי למקום מוזר ודיגיטלי, הכל מסביבי היה צבוע בצבעים כהים לגמרי והיו שם רק אני, המאמן HCTILG ו664 אנשים אחרים שנראו קודרים וחסרי חיים.
HCTILG אמר לי שזה סוף הדרך שלי ונעלם. כל מה שעבר לי בראש היו ארבע מחשבות: איך לעזאזל אני יוצא מכאן, מי כל האנשים הללו, המשפט שHCTILG אמר לי, והמחשבה שאם אני 665 אז זה אומר שהשכן שלי הולך להיות ה666?!
כמה מהאנשים שם דיברו איתי, מסתבר שכולם גרו בשכונה שלי בשלב כזה או אחר. ראיתי את בלסטויז שלי ורצתי אליו בשמחה, חיבקתי אותו והוא חיבק אותי חזרה, הבנתי שהוא מקור השמחה היחיד שהולך להיות לי כאן.
בתותח המים שלו היה תקוע פתק, הוצאתי אותו משם והיה כתוב את הדבר הבא: "יש לך רק דרך אחת שבה אתה וכל שאר החבר'ה תוכלו לצאת משם – עליך למחוק את השכן שלך!" החתימה הייתה של HCTILG.
באותו רגע הבנתי שהשם שלו זה גליץ' בהפוכה!
שאר האנשים ראו מה היה כתוב בפתק ושמחו, הם אמרו לי שאני חייב לעשות את זה.
הייתה רק בעיה אחת, השכן שלי לא היה סתם שכן, היינו גם החברים הכי טובים…
16 תגובות
וואו.
פשוט וואו.
hctilg יא דוחה!
אמרת שהשכן שחק בפוקימון לבן :S ולדעתי, קריפיפסטות עם סוף טוב (שכולם ישתחררו, ומצדי שהחבר ימחק, זה עדיין סוף טוב) אלו קריפיפסטות לא מוצלחות, ואני לא מכיר ממש כאלה :S
אמממ אוקי הפעם זה היה קריפיפסטה לא רעה
מסקנה חברים, אל תשחקו פוקימון במחשב תקנו קונסולה ואתם תשרדו!
אנונימית- צודקת!
shmoolik- הוא שיחק בשחור (ציטוט מפרק 3- "בעקבות מה שקרה החלטתי לקנות מחשב חדש. האינטרנט עדיין לא עבד, אז התקנתי "פוקימון שחור" שלמזלי היה לי בדיסק און קי."
המשך (כי בטעוות עשיתי שלח)- הוא בהתחלה שיחק בלבן, עם המחשב החדש הוא שיחק בשחור
נייס
אהבתי
מה אמור להיות הדבר המעפן הזה?
הכלב שלי יכול לכתוב קריפיפסטה יותר מפחיד, אפילו פסטה לא הייתי קורא לזה
אני אוהב שהסיפור ארוך.
יפה, מלחיץ וטוב
זה לא נשמע הגיוני אבל סיפור ממש נחמד
תודה על התגובות הטובות, אני מעריך מאוד את זה!
ציטוט מהפרק הקודם:
"פתאום המחשב שלי הבהב בשחור ולבן לחצי דקה, וכשהוא גמר להבהב היה כתוב בגדול "הבאג נשלח לשכן שלך", (שגם כן שיחק בפוקימון לבן)." ככה שהשכן שיחק בלבן והראשון (*^*) שחק בשחור :S
כן.. זה מה שאמרתי, אבל לפני שהוא קנה מחשב חדש הוא שיחק בלבן (פרט שכנראה "ברח לי מהמקלדת"), והוא שיחק במחשב החדש שחור שהיה בדיסק און קי
אהבתי ♥
זה יכול לקרות גם בפוקימון גו? s: