ביצת הזהב – פרק ג' / נתי נכטיילר

ביצת הזהב – פרק ג' – ביצת הזהב.

קורטני רצתה להוציא את סלוקינג אבל גילתה במהרה ששכחה לקחת את הפוקימונים שלה לפני שיצאה למעבדה של לן.

אחד האנשים מצוות רוקט ציחקק ואמר:״זה סוף שלך ילדה! ארבוק, נשיכת רעל!״

ארבוק זחל במהירות לקורטני אבל לפני שהצליח להגיע, הראיצ׳ו של שאנינג הפיל אותו בנגיחה אחת ועמד מול קורטני.

״תודה ראיצ׳ו!״ אמרה קורטני בחיוך על ההצלה.

ראיצ׳ו נתן חיוך מהיר לקורטני וחזר להסתכל בארבוק במבט קרבי במיוחד.

קרב המבטים היה נמשך לנצח אילו המאמן מצוות רוקט אמר לארבוק להשתמש בחנק על ראיצ’ו .

אבל למזלו של ראיצ׳ו, הוא היה מהיר יותר מארבוק וברגע שחמק, הוא יצר חשמל מהלחיים שלו וירה אותם על ארבוק כמו חצים נוצצים וגרם לו להתחשמלות.

המאמן החזיר את ארבוק ואמר: ״זה לא נגמר יש לנו יתרון עליכם! צא וויזינג, מסך עשן!!״

המאמן זרק את הפוקדור שלו ובניצוצות של אור יצא מהפוקדור וויזינג והוציא עשן מגופו.

״אתם לא תברחו כל כך מהר!!״ צעקה קורטני ורצה למסך עשן.

אבל אחרי שהעשן נימוג לא היו אף מאמן מצוות רוקט ״לעזאזל״ כעסה קורטני ומרוב עצבים נתנה אגרוף לקיר.

ראיצ׳ו משך לה במכנסיים וסימן לה שהגיע הזמן לחזור, קורטני נאנחה והסכימה, היא הלכה איתו לכיוון החנות של שאנינג סטאר.

כאשר שנכנסו לחנות ראו את שאנינג יושבת וכועסת ביותר.

קורטני התקרבה אליה ולפני שאמרה משהו, שאנינג הביא לה שני דפים וכך כתוב בדף הראשון: "לחברים הפתטיים של לן, חטפנו את החבר שלכם כיוון שלא גילה לנו היכן ביצת הזהב ולכן אם לא תביאו את הביצה ביומיים הקרובים נהרוג אותו. על החתום צוות רוקט.״

ובדף השני היה תמונה של נער בגיל 14 קשור בחבלים עם צמה שחורה ארוכה, משקפיים ירוקות, חליפה לבנה של דוקטורים, וסיילוטיפ שחור שחסם לו את הפה.

קורטני עכשיו גם כעסה ואמרה: ״מה זאת הביצה הזאת שמוכנים להרוג בן אדם בשבילה?״

שאנינג קמה מהכיסא והוציא תיק והתחילה למלא אותו בפרטים מהחנות ואמרה: ״ללן יש ביצת פוקימון מזהב. לפי מה שהוא אומר, היא בת אלפי שנים, הוא בטוח שהפוקימון לא בשל מספיק כדי לבקוע אז הוא החביא אותה במעבדה שלו, אפילו אני לא יודעת איפה היא״.

אחרי ששאנינג סיימה לארוז, קורטני עצרה אותה ואמרה:״לאן את הולכת?״

שאנינג סובבה את המבט שלה ואמרה במבט רציני: ״אני הולכת להחזיר את לן!״

קורטני חייכה ואמרה: ״לא בלעדי. אני והפוקימונים שלי נעזור לך!״

שאנינג חייכה ואמרה: ״אז תמהרי ותחזירי את הפוקימונים שלך לפוקודורים לפני שנצא״.

״נצא לאן? איפה מחזיקים בלן?״ שאלה קורטני.

שאנינג הסתכלה החוצה והחזיקה את הסקווירטל של לן שהבריא ואמרה: ״בית הקברות לפוקימונים״.