ביצת הזהב – פרק ב' / נתי נכטיילר

ביצת הזהב – פרק ב' – התקרית.

קורטני נכנסה לחנות אשר הייתה מלאה בהמון בקבוקונים וחפצים שונים.

קורטני התקדמה לאמצע החנות והרימה מיקרופון וורוד שבסופו היה ציור של ג׳יגליפאף אשר שכב על המדף.

״אל תיגעי בזה אלא אם את רוצה לישון להרבה זמן״.

קורטני סובבה את הראש וראתה נערה בשמלה ארוכה ירוקה עם סרטים כתומים ולשערה הארוך היו שני גוונים של ירוק. על ראשה הייתה קשת עם כוכב בצבע סגול ועיניה היו צהובות וזהרו מתמימות ואושר.

״איך אפשר לעזור לך?״ שאלה הנערה בעלת השיער הירוק.

קורטני הניחה את המגפון הוורוד ושאלה: ״את שאנינג סטאר?״

הנערה חייכה ואמר: ״אכן כן, לשירותך״, וקדה קידה .

שתי הבנות צחקקו וקורטני אמרה, "זה די מוזר, החנות שלך די שמחה יחסית לאזור האפל הזה״.

שאנינג נאנחה ולא הורידה את חיוכה, ״גדלתי בכלל בסרוליאן, אבל שמעתי שהמקום כאן מלא בדיכאון, אז החלטתי למלא את העיר האפורה הזאת בקצת צבע, למזלי, לן תמך בי.״

שאנינג נבהלה מעצמה ואמרה, ״אוי את בטח עייפה, בואי נדבר בתוך המטבח, בין כה וכה אני צריכה לסגור את החנות ואשמח שמישהי תצטרף אלי לארוחת ערב״.

קורטני לא זוכרת מתי בפעם האחרונה אמרה לא להזמנה לארוחת ערב, היא חייכה ואמרה ״למה לא? אני ממש גוועת״.

שאנינג הצביעה על החגורה של קורטני ששם היו הפוקדורים שלה ואמרה, ״אולי הפוקימונים שלך ירצו להיצטרף אלינו גם כן?״

קורטני הרימה גבה ונתנה חיוך קטן ואמרה, ״אם זה בסדר מצדך?״

שאנינג גיחכה ואמרה, ״למה לא? יש לי כמויות אדירות של אוכל לבני אדם ופוקימונים״.

אחרי חצי שעה ישבו שאנינג סטאר וקורטני בגינה עם מרקים ולחמניות חמות.

והפוקימונים של קורטני ישבו בשדה לידם ואכלו אוכל פוקימונים מיוחד שמתאים לכל סוג.

שאנינג סטאר הביטה בפוקימונים של קורטני ואמרה, ״הפוקימונים שלך נראים ממש חזקים״.

קורטני גיחכה וקיבלה את המחמאה, ״אכן, אני הכי חזקה מהמחוז שבאתי ממנו. יש לך גם פוקימונים, שאנינג?״

שאנינג לגמה מעט מהמרק הפיטריות ואמרה, ״כן אבל הם נחים כרגע בחדר שלהם".

קורטני נזכרה בשיחה שלהן ואמרה, ״מי זה לן שהזכרת קודם?״

שאנינג העלתה חיוך והניחה את הכף במרק. ״לן הוא חוקר ביצי פוקימון. הוא אחד האדם הכי נחמדים שפגשתי למרות ש…״

שאנינג שתקה למשך שניה ולא היתה בריכוז עד שקורטני שאלה – ״שאנינג?!״

שאנינג קפצה בבהלה ונענעה את ראשה מהמחשבות שלה ואמרה: ״מצטערת, חשבתי על משהו״.

הם המשיכו לאכול עד שפתאום נשמע פיצוץ אדיר ומהשמיים נחת סקווירטל על האדמה הקשה. הוא היה במצב ממש גרוע ומחוברים לו שני מכתבים .

״אוי לא, זה הסקווירטל של לן, אני צריכה לטפל בו במהירות. אני מקווה שלא קרה לו שום דבר רע!״ אמרה שאנינג בפחד בעודה מכניסה אותו לחנות.

היא החזיקה את הסקווירטל ושרקה ,ומתוך הצללים יצא ראיצ׳ו.

שאנינג אמרה אמרה לקורטני, ״לכי אחרי ראיצ׳ו למעבדה של לן, בידקו שהוא בסדר וחזרו לפה מהר״..

קורטני התחילה לרוץ אחרי ראיצ׳ו. אבל כשהם הגיעו למעבדה של לן, היא היעתה הפוכה והרבה ביצים נעלמו וספרים נקרעו, הדירה ניראתה כאילו הוריקן פגע בה.

קורטני הוציא את הפלאפון שלה אבל אז היא הרגישה שמשהו חלק חוטף לה את הפלאפון מבין הידיים. היא הסתכלה אחורה והבינה מי אחראים לבלאגן.

מולה עמדו שני אנשים מצוות רוקט שלידם היה ארבוק אשר אחז בפלאפון של קורטני בשיניו.

״לא היית צריכה לדחוף את האף שלך לעניינים שלנו, ילדה״, אמר אחד האנשים מצוות רוקט ואז הקיש באצבעותיו ,ארבוק שבר את הפלאפון בנשיכה אחת.