במהלך השיפוצים של הפוקידע, יוצא לי להיתקל במיקומים של פוקימונים. חלקם חד פעמיים וחלקם מכילים מספר רב של פוקימונים. חשבתי שיהיה נחמד אם פעם בכמה זמן נצלול לאחד המקומות האלה ונכיר אותו לעומק.
היער הלבן.
את היער הזה ניתן למצוא במשחקים "לבן" ו"לבן 2", במזרח יונובה.
אין אותו במשחקים של "שחור" ו"שחור 2", שם ניתן למצוא את העיר השחורה.
אבל בשונה מהעיר השחורה, ליער הלבן יש כמה צ'ופרים, פוקימונים וחפצים שניתן למצוא אך ורק בו, מה שהופך אותו לאטרקציה מיוחדת במינה.
אך קודם, נדבר קצת על היער. ניתן לראות אותו בכמה דרכים, תלוי כמה זמן לקח לכם להגיע אליו במשחק, וכמה דיירים משתכנים באותו רגע בתוכו, דברים אלה משפיעים על כמות הצמחייה, על מספר המאמנים ואפילו על הופעתם של פוקימונים.
כמו כן, ניתן למצוא ביער את מרכז הפוקימונים, את בית ראש העיר וגם את העץ החלול הלבן, מרכז אימונים שניתן להשתתף בו אחרי סיום הליגה.
הנה רשימה מעודכנת של הפוקימונים שניתן למצוא ביער:
ואם אתם בעניין של לדוג פוקימונים, אז הנה המבחר שם:
ואם יש לכם מזל, אולי תמצאו את הפוקימונים הבאים:
אם נפשיכם חשקה בחפצים, דעו שדיירי היער דואגים להפיל מוצרים באחד מעשרת ומקומות ובין החפצים אפשר למצוא:
Stardust
Ultra Ball, לצד Great Ball, Repeat Ball, Poké Ball וTimer Ball, Dive Ball, Quick Ball, Nest Ball, Net Ball, Repeat Ball.
Thunderstone, לצד אבני פיתוח כמו: Fire Stone, Water Stone, Sun Stone, Leaf Stone, Moon Stone, Shiny Stone, Dawn Stone, Oval Stone.
Heart Scale, שמלמד פוקימונים מתקפות שהם שכחו.
גם ראש העיר מרגיש נדיב במיוחד, אם תראו לו פוקימון שהוא מבקש:
Chesto Berry, לצד Pecha Berry, Leppa Berry, Lum Berry, Bluk Berry.
והנה כמה פריטי טריוויה שלא ידעתם על היער הלבן:
– זה היער היחיד במשחקים שיש בו מרכז פוקימונים.
– בפעם הראשונה שנכנסים ליער, לא משנה אם אתם דורכים בדשא או במשבצת מים, אתם תפגשו פוקימון פראי על הצעד הראשון שלכם בשטח.
– היער הלבן מופיע בציור בהרחבה של דיסק אינדיגו במשחקים של שני וארגמן.
הנה הנעימה של היער הלבן:
ולא נסיים את הרשומה בלי רגע קטן של יצירה:
היער הלבן, על עציו הגבוהים והצפופים, הטיל עלי את רושמו המלא. כמאמנת מתחילה, היער הזה היה עבורי כמו ספר פתוח של אפשרויות אינסופיות. הריח העז של האדמה הלחה והצמחייה השופעת מילא אותי, וליבי פעם בקצב מטורף. הייתי בטוחה שאמצא כאן את הפוקימונים הנדירים שכל כך חלמתי עליהם.
הפרופסור נתן לי את הפוקדקס החדש, מבריק ונוצץ, ותיאר לי את יופיו של היער הלבן. הוא הזכיר לי את פוריגון, היצור הדיגיטלי המסתורי, את אברה, שאחותי הגדולה כינתה "השועל הקטן והחמקמק", ואת טוגפי, הביצה הקטנה והחמודה. אבל הכי התרגשתי לשמוע על באגון, הפוקימון שרק מעטים ראו והפך למעיין אגדה.
עם הפוקדקס בידי וצמד הפוקימונים שלי, צ'ארמנדר ופידג'י, התחלתי את המסע שלי. כל עלה שנשמע ברוח, כל צל שנע במרחב, הפכו לסימן אפשרי לנוכחות של פוקימון נדיר. חיפשתי בעיני כל פינה חשופה, כל נקודה אפלה.
היער היה מלא חיים. בלספראוט קטן קיפץ בין העצים, סקלות' איטי שכב בשדות, ואזוריל מפוחד התרוצץ לו בפחד. אבל הפוקימונים שבאמת רציתי נותרו נסתרים.
הרגעים חלפו, והתקווה שלי החלה להתפוגג. התחלתי לחשוש שלא אמצא את מה שחיפשתי. אבל אז, בין ענפי העץ, הבחנתי באור כחול עמום. התקרבתי והסתתרתי מאחורי גזע עץ. זה היה פוריגון! הוא ריחף באוויר, משמיע צלילים מוזרים. הוצאתי את הפוקדקס ובחנתי אותו, אחרי כמה ניסיונות גם הצלחתי לתפוס אותו! ההתרגשות שלי הייתה עצומה!
לא עבר זמן רב ומצאתי גם את אברה, ששיחק בין העלים הרכים. הוא היה כל כך חמוד, עם העיניים הגדולות והפרווה הרכה. תפסתי אותו בעדינות והוספתי אותו לקבוצה שלי. קראתי לו על שם אחותי הגדולה. היא בטח תשמח לשמוע את שיחת הטלפון הזו.
היער הלבן הפך להיות הבית השני שלי. ביליתי פה שעות בחיפוש אחר טוגפי ובאגון, אבל הם הפכו לתעלומה. למרות זאת, לא התייאשתי. כל פוקימון חדש שפגשתי, כל חוויה חדשה שעברתי, העשירו את המסע שלי.
לבסוף נותר לו חלום.
היער הלבן לימד אותי שלפעמים המסע עצמו חשוב יותר מהיעד. הפכתי למאמנת פוקימונים מנוסה יותר, וחשוב מכל, מצאתי חברים חדשים ונאמנים, הפוקימונים שלי.
עם הזמן, עזבתי את היער הלבן, אבל הזיכרונות ממנו נשארו איתי לנצח. היער הלבן היה המקום שבו הכל התחיל, החלום שלי, והמקום שבו מצאתי את עצמי.