פרק שמיני: תפוס ת'דגל !

שם פרק: התחרות מתחילה ברגל בראש שמאל

נידוקינג וארבוק עמדו זעופי פנים. דודריו עמד ונעץ בהם מבטים מאיימים. "אין לי סיכוי נגדכם!" אמר לפתע ראש שמאל. נידוקינג, ארבוק, אלקטרבאז, דיטו ודודריו היו מופתעים. "תשתלט עליו!" צעק הראש הימני על הראש האמצעי של דודריו "להשתלט עליו?! ניסית את זה פעם בעצמך?!" צעק בחזרה הראש האמצעי. ארבוק ודיטו היו מבולבלים. אלקטרבאז העביר את מבטיו בין ארבוק לדודריו ולנידוקינג המחייך. נידוקינג התחיל לזהור שוב, פעם נוספת הוא דרך על האדמה וסדקי התחילו להתקדם אל עבר דודריו, אבל הוא קפץ קפיצה אדירה מעל כל הסדקים ובעט בחוזקה בנידוקינג.

"וואו איך אתה קורא למתקפה הזאת?!" שאל דיטו בהתלהבות.

"אה… בעיטה בפרצוף של נידוקינג?" ענה הראש הימני. נידוקינג קם כועס מתמיד.

"אוקי, אז למתקפה הזאת אני קורא: לחסל לגמרי את שלושת הראשים של הלוזר!" צעק נידוקינג והתקרב עם נעיצת רעל אל דודריו, דיטו ואלקטרבאז. בשניה האחרונה, דיטו קפץ לפני חבריו ונפגע במקומם.

"לך על זה, אחי!" אמר דיטו והתעלף.

אלקטרבאז התעצבן, "קבל את זה!" צעק אלקטרבאז והכה בנידוקינג בשבירת לבנים. נידוקינג נסוג לאחור. אלקטרבאז ניסה להסתער במכה נוספת של שבירת לבנים אבל ידו נתפסה על ידי זנבו של ארבוק. בזווית העין אלקטרבאז ראה את דודריו רץ להלחם בנידוקינג.

"לא שכחתם ממני, נכון?" לחשש ארבוק.

"לא, אבל ניסינו להתעלם", אמר בקצרה אלקטרבאז, פגע בארבוק באגרוף חשמל ורץ לכיוונו של נידוקינג. בינתיים דודריו עדיין נלחם בו, הוא שלח מתקפה משולשת של "קול-על" שהדפה את נידוקינג אחורנית. בשלב הזה, אלקטרבאז חשב שדודריו מסתדר לא רע, אחרי הכל, הוא הצליח לחמוק מרוב התקפותיו של נידוקינג ולפגוע בו שוב ושוב בקול-על. אלקטרבאז הביט בקרב בריכוז רב, הוא ראה כיצד הראש הימני הפסיק להלחם מרוב שהיה מותש, הראש האמצעי התנשם בכבדות והראש השמאלי הפסיק להלחם ומלמל "נחשים! נחשים! נחשים! בוקר טוב! נחשים! נחשים! בורות שחורים!" הראש השמאלי של דודריו עבר ממלמולים חלשים לצווחות איומות. לרגע הראש השמאלי הביט לתוך עיניו של אלקטרבאז ואמר בלחש, כאילו הוא מספר סוד-"נ-ח-ש-י-ם!" אלקטרבאז הביט אל דודריו במבט מבולבל. ואז ארבוק פרץ מן האדמה ונשך בכוח את אלקטרבאז בניב חשמל. זה תפס את אלקטרבאז בהפתעה, שלאחר מכן הוא לא היה יכול לזוז כלל.

ארבוק חייך."אתה מרגיש בטוב?" ארבוק גיחך. אלקטרבאז נזכר בקרב הראשון שנלחם בארבוק, ואיך הוא שיתק אותו פעם אחר פעם. אלקטרבאז הניח שזה גרם לו להיות ממורמר מאוד. בזמן שבילה כמשותק, אלקטרבאז חשב על מה שהראש השמאלי של דודריו צעק לו. הנחשים בוודאי יוחסו לארבוק, בוקר טוב בטח התייחס לעובדה שארבוק התעורר, ובורות השחורים הוא כנראה ראה את ארבוק משתמש בחפירה. אלקטרבאז רצה להרביץ לעצמו במקל, אם היה מסוגל לזוז כמובן. הראש השמאלי של דודריו היה חד חושים ומהיר הבחנה. אלקטרבאז הביט בייאוש בדודריו שחטף חזק על הראש מנידוקינג, והמצב החמיר כשגם ארבוק הצטרף לעסק. דודריו ננשך ונחבט, אבל הוא החזיק מעמד להפתעתו הרבה של אלקטרבאז.

לפתע דודריו הגיע מאחורי האויבים וניקר אותם. היה זה דיטו. דודריו חייך וכיוון מתקפה משולשת אל עבר נידוקינג, מצידו השני של נידוקינג גם דיטו כיוון אליו מתקפה משולשת, נידוקינג נפגע ישירות והוא נראה כמו בובת אבק של עצמו שמישהו הכניס למקפיא. לפתע אלקטרבאז התחיל להרגיש את גופו מתחיל לנוע שוב. הוא התקדם אל עבר ארבוק והכה אותו בשני אגרופי חשמל עוצמתיים במיוחד. לאחר מכן דיטו התקדם אל עבר ארבוק והניח עליו את רגלו מלאת הטפרים האימתניים. אלקטרבאז הביט בנידוקינג בחיוך ניצחון. נידוקינג הביט בו בחזרה במבט קפוא וחסר אונים.

"מתקפות החשמל שלי יהיו חסרות תועלת, גם אם הם יתחזקו בגלל המעבר דרך הקרח, הן יהיו חסרות שימוש. מתקפת שבירת הלבנים שלי לא תהיה חזקה מספיק בשביל להביס אותך, גם במצבך הנוכחי", אמר אלקטרבאז חסר הבעה. אלקטרבאז פגע בקרח בשבירת לבנים וריסק את הגוש הקפוא לחתיכות. נידוקינג שכב על הרצפה המום. הוא קם באיטיות.

"הבסת אותי. מובן שגם דיטו וגם דודריו יכלו להביס אותך כשאתה חלש ופצוע, אבל הם לא יעשו זאת. לא ארשה זאת", אלקטרבאז הביט אחורנית וראה את דודריו ודיטו מחליפים מבטים בזעם. דודריו צעד קדימה, אבל אז אלקטרבאז פגע בדודריו החלש במכת ברק חזקה. הוא הסתובב ופנה אל דיטו – "אל תגרום לי להפוך אותך לבא בתור". דיטו הזעיף פנים, הוא היה מוכן לפעול והוא ידע שהוא יכול להביס את חברו הטוב אם יצטרך לעשות כך.

אלקטרבאז הרים ידיים לאות כניעה "קדימה, נידוקינג! ממש את תוכניתך! פגע בכולנו ברעידת אדמה, וברח במהירות כדי להראות לא קשור אל הנזק שנעשה למקום, אני מצפה לזה", אמר אלקטרבאז.נידוקינג חייך. הוא קם על רגליו וקפץ גבוהה באוויר, כאשר הוא נחת, האצטדיון רעד, אלקטרבאז ודיטו התרסקו על הרצפה והתעלפו. רק בדיעבד, דיטו ראה את נידוקינג גורר את ארבוק כמו זבל מאתמול אל מחוץ לאצטדיון. שדה הראייה של דיטו החשיך.

כשאלקטרבאז קם, הוא היה מוקף בפוקימונים שונים שרובם היו ארקניין משטרתיים. "מה עשיתם כאן?" שאל אחד הפוקימונים, "למה גרמתם לכל הנזק הזה?" שאל פוקימון אחר "מישהו תקף אתכם? אתם פצועים?" צעקה בליסי אחת שדחפה את כל הסובבים. אלקטרבאז הבחין לפתע שדודריו חסר, הוא נזכר שדודריו היה זה שנפצע הכי קשה מביניהם, היה קשה לאלקטרבאז להאמין שהוא הספיק לקום לפניהם ולברוח, אז 'אולי הוא היה פצוע והוא פונה למרכז הפוקימונים' התחילו הספקות להתגנב לליבו.

הקולות המשיכו לשאול "ניסיתם להרוס את האצטדיון? למה אתם מנסים לחבל בסיכויים של המתמודדים האחרים?" שאל קול רועם מעל כולם, כל המבטים הופנו אל השואל, היה זה נידוקינג המחייך בנבזיות. זרם חדש של שנאה החל להציף את אלקטרבאז. הוא הביט אל דיטו וראה שהוא נפצע רק במעט. אלקטרבאז הביט בו בפרצוף מתחנן ודיטו הביט בו חזרה בפרצוף שאומר "מה עכשיו, נודניק?" והוסיף גלגול עיניים מתבקש. אלקטרבאז הצביע לכיוונו של אקספלאוד ודיטו חייך, ולחש "אין בעיה" לאלקטרבאז. דיטו זחל בין הפוקימונים שהקיפו אותו, השתנה לאקספלאוד וצרח: "אני מבקש להתפנות מהאזור!" צעק דיטו בקול שהיה יכול להעיף את כל פוקימונים בבת אחת. קהל הפוקימונים התפזר במורת רוח. אפילו הארקניין המשטרתיים החזקים והאמיצים הסתלקו כמו כלבים מפוחדים.

דיטו חזר לצרתו המקורית. אקספלאוד עמד מאחוריו מרוגז, "פעם אחרונה שאתה עושה דבר כזה! אל תהרוס לי את השם הטוב!" צעק אקספלאוד. דיטו השפיל את מבטו.

"אבל תודה שסילקת אותה לפחות…" חייך אקספלאוד והצביע על האייפום המראיינת.

אחרי שכולם התפזרו, אלקטרבאז ודיטו יצאו מהצפונית, לפתע הבחין אלקטרבאז בדודריו.

"דודריו! אתה בסדר!" צעק אלקטרבאז.

דודריו חייך חיוך קלוש, "כן, כנראה!" הוא מלמל.

"אתה יודע", אלקטרבאז התחיל להגיד, "הראש השמאלי שלך ממש ניסה להציל אותי היום, אם הייתי מקשיב לו הייתי יכול למנוע את כל הנזק הזה שנגרם לכולנו", אמר אלקטרבאז.

דודריו הביט בו במבט של כעס טהור, "אתה טועה, הראש השמאלי שלי חסר תועלת!" צעק דודריו.

אלקטרבאז ודיטו נבהלו מהזעם שהתפרץ מדודריו.

"תבינו, לפני המון זמן הייתי דודו קטן, חזק, חכם ומדהים, הייתי הטוב מבין כל הדודו שהכרתי, הייתי מחולק לשניים, ראש אחד היה אחראי על האסטרטגיה והראש השני היה יותר ספונטני, מהיר מחשבה, כך נוצרה הרמוניה מושלמת, לא הובסתי אף פעם", מלמל דודריו בכאב. "הבעיה הייתה כשהתפתחתי. זוכרים את המשימה שנתנו לנו על האי שייני מגנט?" שאל דודריו, אלקטרבאז הנהן. "טוב, בדיוק אז התפתחתי, והיו לי שני ראשי אסטרטגיה וחשיבה, האיזון בתוכי הופר לגמרי, אני חושב שנחלשתי עם ההתפתחות, אמר דודריו.

"רגע! יותר מדי חשיבה לעולם לא תזיק! אין דבר כזה אסטרטגיה מיותרת!" התפרץ דיטו ונשמע כאילו הוא אומר את זה לעצמו במקום לדודריו.

"גם אני חשבתי ככה! אבל חוץ מזה שגיליתי בדרכים כואבות שזה לא נכון, משהו נורא יותר קרה", דודריו הפסיק, הוא התלבט אם להמשיך לספר או לא, אבל משהו באלקטרבאז ודיטו גרם לו להרגיש מאוד נינוח, "הראש השמאלי שלי התחרפן. וכדי לאזן את המצב הקיים, הוא הפך לפסיכי, הוא יורה לכל מקום, משתגע, צורח ומפריע! הוא הורס לי את החיים!" אמר דודריו בשבריריות.

אלקטרבאז ריחם על דודריו שנראה כבר על סף בכי. דיטו התכוון להגיד משהו אבל אז נשמע קול חזק.

"כן, כן קהל נכבד! הצגת המתחרים ממשיכה!" צעק אקספלאוד מתוך האצטדיון.

"בואו", צעק דודריו והתחיל לצעוד אל עבר האצטדיון.

דיטו עצר אותו, "לא סיימנו אבל אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת", אמר דיטו ברצינות מוחלטת.

אלקטרבאז תהה מתי דיטו נהיה רציני כל-כך ועל מה יש להם לדבר. לדיטו לא היו שלושה ראשים. רעיון בצבץ במוחו של אלקטרבאז אבל הוא היה קטן ומרוחק, אז אלקטרבאז שכח ממנו. הם נכנסו אל האצטדיון ועמדו ליד שאר המתמודדים.

"עכשיו, אחרי שהצגנו את המנהיגים של ארבע מתוך חמש הקבוצות, הגיע הזמן להזמין את ראש הקבוצה החמישית", אמר אקספלאוד בדרמטיות. אלקטרבאז סרק את המתמודדים, אף אחד ממי שראה לא נראה לו מתאים להיות מנהיג, לא כמו סיזור או גולם שהקרינו מנהיגות, לא כמו קקטורן או אפילו נידוקינג שמקרינים כריזמה, רק הוא יכל להיות מתאים. הוא התרגש מאוד וחיכה בציפייה לשמוע את קולו.

"קבלו את… דיטו!" הוא הכריז.

"מה?!" דיטו נבהל כלא מבין.

"מה?!" צרח אלקטרבאז כעוד יותר לא מאמין.