"הצלחנו! אני לא מאמינה שסוף סוף הצלחנו!"
"כן, מסתבר שכל העבודה הקשה שלנו השתלמה!" הייתי ממש מאושר, אני ומיסי סוף סוף הצלחנו לבצע את מהלכי הזי שלנו. אני את הפליניום זי, הקריסטל של מהלך הזי של סוג האוויר, ומיסי את הנורמליום זי, הקריסטל של מהלך הזי של הסוג הנורמלי.
"תזכיר לי, לאק, מאיפה צמידי זי שלנו?" שאלה אותי מיסי.
"אמרתי לך כבר, לפני שהמשוגעת הזאת תקפה אותנו, לוטאד ואני שיחקנו ביער, בזמן שסוואבלו עפה באוויר, רוקראף יצא מהפוקדור, וכשהוא חזר, הוא היה עם שני צמידים. ראיתי אותם, בחנתי אותם, הוצאתי את הפוקידע וגיליתי שהם צמידי זי. אני לא יודע איך זה הגיע אלינו, אבל אמרתי שאני אביא לך אחד מהצמידים", הסברתי. "למה את שואלת?"
"סתם, פשוט לא זכרתי… חוץ מזה…" אמרה מיסי, וחשדתי שהיא תגיד משהו לא טוב. "אני רוצה להילחם איתך ואני לא רוצה שתתלונן כשתפסיד על זה שהצמיד שלך לא טוב", אמרה לי מיסי.
לא הבנתי מה היא רוצה. לפעמים מיסי יכולה להיות כל כך ילדותית, מה היא רוצה? היא מדברת פשוט שטויות.
"מה את רוצה, מיסי? שנלחם?" שאלתי אותה ביחסית עצבנות.
"עוד לא הבנת את זה?" שאלה אותי מיסי "ברור! הגיע הזמן שנראה מי מאיתנו יותר חזק", אמרה מיסי בהתלהבות.
"נו, בסדר, קרב שלוש על שלוש, מי ישפוט?"
"לא צריך, אני סומכת עליך שלא תרמה", אמרה מיסי.
"נו טוב, שנתחיל?" שאלתי.
"קדימה! סנובי צאי!" אמרה מיסי, והקרב התחיל!
אני הוצאתי את לוטאד, רציתי לשמור את סוובאלו ורוקראף לאחר כך, וחשבתי שלוטאד יוכל לשרוד, ואם לא, במקסימום אוציא את רוקראף או סוואבלו.
אספיאון השתמשה בהרבה קרן על חושית. ניסיתי לומר ללוטאד להתחמק, אבל הוא לא הקשיב לי, הוא המשיך לנסות לחצות את הקרניים העל חושיות. הוא הלך באמצע שלהן פשוט, ובכל פעם שקרן פגעה, היא דחפה אותו אחורה. אבל הוא לא הפסיק, הוא חזר ללכת שוב ושוב, לא יכולתי להבין אותו.
"מה הפוקימון שלך עושה? הוא סתם פוגע בעצמו", אמרה מיסי, ולעגה לי.
אני אפילו לא יודע מה לעשות, לוטאד לא מפסיק ללכת למתקפות של אספיאון, זה היה נראה כאילו היא נהנית מזה אפילו.
"לוטאד, מה אתה עושה? תנסה להתחמק!" קראתי ללוטאד, אבל הוא פשוט לא רצה להקשיב, ואז זה הכה בי, פתאום הבנתי מה לוטאד מנסה לעשות.
"לוטאד קדימה! תמשיך, תשתמש בהפתעה!" קראתי, זה היה מהלך מסוג רוח, שהוא סופר אפקטיבי על פוקימון על חושי כמו אספיאון. לוטאד רק ניסה להיות קרוב מספיק כדי להתקיף, זו מתקפה פיזית אחרי הכול.
"או! סוף סוף אתה עושה משהו!" אמרה מיסי "סנובי, השתמשי בבלבול! קראה מיסי. לוטאד לא הצליח להתחמק, הוא נהיה מסוחרר, אבל אני ולוטאד לא היינו מוכנים לוותר עדיין.
"לוטאד, תשתמש שוב בהפתעה! קראתי, זה פגע, היה נראה שאספיאון חוטפת מכות רציניות, לוטאד הצליח לפגוע כמה פעמים. "סנובי תחזרי!" קראה מיסי, היה נראה שהיא הבינה שככה זה לא יעבוד "סנאבול צאי!" קראה מיסי.
חשבתי מה לעשות, האם להשאיר את לוטאד או להחליף גם. לוטאד הסתכל עליי במבט שכאילו אמר לי "שלא תחשוב אפילו על להחליף אותי! אני רק התחלתי", זה היה כאילו קראתי את המחשבות שלו.
"אוקי, לוטאד, תשתמש בספיגה!"
"סנאבול! תתחמקי ותשתמשי במשחק קשוח!"
הקרב המשיך כמכות משני הצדדים, עד שלוטאד הצליח לפגוע עם ספיגה אחת והוא התחיל להתקרב והוא השתמש בהפתעה. ואז סנאבול תקפה עם משחק קשוח ולוטאד הדף אותה, ותוך כדי שהוא הדף אותה, הוא התחיל לזהור, והדבר הבא שראיתי, היה לומברה. הוא בא וחיבק אותי. זה היה נראה כאילו הוא אומר לי, "תודה".
"היי! שכחתם שאנחנו בקרב?" שאלה מיסי.
לא הבנתי מה היא רוצה, היא יכולה להיות ממש מעצבנת לפעמים.
"ממש לא! מה יש לך שאת כל כך עצבנית היום?" שאלתי אותה.
"אני אספר לך אחר כך" אמרה מיסי "שנמשיך?"
"ברור! קדימה לומברה! תשתמש בספיגה!"
והמשכנו את הקרב.
2 תגובות
מעולה! עכשיו צריך רק אבן מים
עשית את מיסי ממש מעצבנת ויפה בשביל לאק שלוטאד התפתח ללומברה