"איוי שלך כזה חמוד".
"כן, אני יודעת, ועכשיו גיליתי שזו בת, אני קוראת לה סנובי. בגלל שהיא בקושי מתייחסת אליי", אמרה מיסי, ותוך כדי איוי שלה ישנה.
"מאז שתפסתי את לוטאד, נראה כאילו רק בא לו להילחם", אמרתי, ותך כדי שמתי לב שלוטאד, סוואבלו ורוקראף מתאמנים ביחד ביער, הקרב עם חבורת פוקימוני האש ממש הלהיב את רוקראף וסוואבלו ומאז הם רק מתאמנים עוד ועוד.
" האנרגיה שלהם לא נגמרת".
"כן, ממש" אמרתי ופתאום ראיתי קרן קרח מכוונת לסוואבלו "היי חברה זהירות!" צעקתי לפוקימונים שלי. סוואבלו הצליח להתחמק והם כולם חזרו לידי, היינו מוכנים להילחם.
"מי שם?" שאלתי "בוא ותראה את הפנים שלך!" שאלתי, והאמת שאני לא יודע מאיפה היה לי את האומץ לומר את זה.
הקול שענה אמר – "חשבתי לבקר חברה ישנה, היי מיסי", אמרה איזבל למיסי
"את, מה את עושה פה?!" התעצבנה מיסי על האישה, לאק לא הבין מה קורה מסביבו
"את מכירה אותה?" שאל לאק את מיסי
"בוא נאמר שיש לנו היסטוריה", אמרה איזבל, "הרי אני זו שהרגה את הפלריאון החמוד שלך", אמרה איזבל וחייכה חיוך מרושע.
"איך את מעיזה?" בכתה מיסי "רוצחת עלובה! אני אראה לך שלא מתעסקים איתי! פלאפי, פריקה!" קראה מיסי לפוקימון שלה.
"רגע אחד, לא באתי לכאן לצרות, באתי כדי לעזור לך", אמרה איזבל.
"את? במה את יכולה לעזור לי, חתיכת רוצחת עלובה!" קראה מיסי ובכתה תוך כדי.
"את מבינה, אני שמעתי שהשגת איווי, וזה גרם לי להרגיש עצובה, אז החלטתי שאני אפצה אותך, קחי", אמרה איזבל וזרקה אל עבר מיסי אבן אש, חשמל ומים.
"תשתמשי בזה על איווי שלך, איזה אבן שתרצי", אמרה איזבל.
"מה יש בזה? מה זה עוזר לך?" שאלה מיסי את איזבל.
"ככה את מכירה אותי?" אמרה איזבל בטון ציני מופתע "אבל אם כבר שאלת…." אמרה איזבל, "הבוס שלי לא מרוצה מזה שאת דוחפת את האף שלך לעניינים. וככה נוכל להיות שוות ולא תצטרכי לדחוף את האף הקטן והמעצבן שלך".
איווי, שכל הזמן הזה הייתה ישנה שמה לב לשיחה והחליטה שנמאס לה, היא התחילה לבוא לקראת איזבל ולתקוף אותה.
"או, את רואה, איווי שלך אפילו רוצה שתפתחי אותה", אמרה איזבל.
"זה נכון, סנובי? את רוצה להתפתח?" שאלה מיסי.
איווי לא הסתכלה על מיסי אפילו, זה רק הצדיק את השם שלה.
"את יודעת, סנובי", אמרה מיסי עם דמעות בעיניים "פעם היה לי איווי, הוא התפתח לפלריאון, והיינו חברים הכי טובים, אבל אז הוא נהרג, על ידי האישה הזאת והפוקימון שלה. סנובי אני רק רוצה שתדעי שאני תמיד אהיה שם בשבילך, כמו שפלריאון היה שם בשבילי… וזה לא רק אני אגן עליך, גם פלאפי וסנאבול, כולנו! אנחנו צוות אחד! ואני רק מכירה אותך כמה ימים… אבל אני יודעת, שאם רק תקשיבי לי, נוכל להיות חברות מדהימות. מה את אומרת?" שאלה מיסי את איווי וליטפה אותה.
איווי הסתובבה אל מיסי, היה אפשר לראות את הדמעות בעיניים של איווי ומיסי, ואז מיסי ואיווי חייכו, זה היה כאילו הן היו מחוברות. ואז, איווי התחילה לזהור.
"נו? איזה אבן לקחתן? שאלה איזבל והיה נראה כאילו היא ממהרת, פראליגטור שלה היה לידה.
פתאום פגע באיזבל קרן אור ורודה.
"באף אחת מהם!" הצעקה של מיסי פילחה את האוויר וסנובי ייללה גם היא.
"וואו, סנובי התפתחה לאספיאון!" קרא לאק.
"היא הכי מגניבה שיש!" קראה מיסי.
"ואת, כדאי לך להתרחק מכאן לפני שהפוקימונים שלנו יתקפו אותך!" קרא לאק לאיזבל.
איזבל הבינה שהמספרים לא לטובתה והחלה לברוח.
"ואל תחזרי!" קראה מיסי.
"אדמין כחול? הצלחת?"
"לא קלארק, לא הצלחתי להשיג את הבדיקה".
"את חושבת שאיווי שלה זו האיווי?"
"כן, הקרן על חושית שלה הרגישה בדיוק כמו זו של האפל".
"צריך לעשות משהו בנוגע לזה איזבל".
"אני יודעת, אנסה שוב אחר כך, אולי אתה יכול?"
"אני אעשה מה שאני יכול כדי שהאפל יהיה מרוצה" אמר האדמין השחור.
תגובה אחת
אני מרגישה שהסיפור הולך מהר מדיי