הצד של היטמן: התגובה ה-1000!

רציתי להגיב לנושא של יונתן ובעצת חברי הטוב עידוס, לקחתי על עצמי לפתוח את זה בתור מאמר חדש. הנה התגובה שלי – האמת שההיסטוריה שלנו היא לא כזו מצומצמת. או לפחות אני רוצה להאמין שהיא לא כזו. התחלנו את הדרך במטרה להיות מקור הידע לסדרות ילדות, ובאמת בהתחלה זו הייתה המכוונות של האתר. צריך להבין שזה היה אתר חינמי ואני זוכר שכשקיבלתי את התגובה הראשונה, התגובה הראשונה שלי הייתה "טוב, הצלחנו בקנה מידה בין לאומי, אפשר להכתיר את זה בתור הצלחה מטאורית ומתי מקפלים את העסק?" ומאז אותו רגע אני מוצא את עצמי מופתע כל פעם מחדש.

משהו נוסף שאני זוכר שקרה בהתחלה היה העוינות של הפורומים המתחרים, אז אני מאמין שהם עדיין היו אתרי פוקימון ועם הזמן כל אחד שינה את יעודו לדבר אחר. אחד הפך לאתר כללי והשני הפך לאתר אנימה. החלטות שהיו אמורות להביא אותם להצלחה, אבל זה לא ממש הגשים את עצמו. ואני הייתי נחוש להציב תחרות בכל מחיר.

לאט לאט הבנתי שיש לי מלא חומר ביד (הייתי גולש בפורומים של פוקימון במשך שנים) והמחשבה שהדריכה אותי הייתה שגם האיש הכי מצליח בעולם עשה את השנים שלו בתחתית. לא היה איכפת לי אם גם היום הייתי ניצב באותה עמדה, עם 1000 דפים, 2 תגובות ו10 כניסות ביום. הייתי מוכן לדרך הארוכה כמו שנאמר. הבום הגדול קרה כאשר עשיתי את המתיחה של אחד באפריל ונכנסו איזה 50 איש וידעתי מאז אותה נקודה, שאסור להוריד את הרגל מהגז.

ואז הגיע המשבר הגדול. באותה תקופה האתר היה מכניס כמה עשרות בודדות של גולשים ובתור אתר חינמי, הוא לא יכל לשאת את הנטל הזה – מה שהיה גורם לו ליפול באופן תמידי. מה גם שביוני של שנה שעברה הוא נפל לחודש שלם ואני זוכר שעשיתי כל מיני דברים באותה תקופה וכשהתפניתי לחשוב על האתר, אז הבנתי עד כמה הוא חשוב לי וזה הוביל אותי גם להשקיע בו מבחינה כלכלית, מה שלא הייתי מוכן לעשות עד לנקודה ההיא.

אז אחרי המשבר, חגגנו את היום הולדת שנה לאתר ואז התחלתי לגשש בכל הנוגע לאתרים ולספקים ולדומיינים ותמיד הייתי מוצא את עצמי במבוי סתום. יום אחד, אחרי חודשיים, הגענו לנקודת אל חזור וזה היה הרגע שבו הכרזתי על קניית שרת, רכישת דומיין והבטחה שלא משנה מה יקרה, החלום הזה נשאר חי ויהי מה. אז גם הבנתי את כל ההיבטים האחרים בנוגע לניהול אתר, בין אם זה: הפיכת ייעוד האתר לנושא פוקימון בלבד, מעבר לדומיין ישראלי, אחסון חדש בתשלום, שדרוג המערכת וגיבוי שלה, הענקת שם חדש לאתר, הרחבת התפריט הקיים ופריסתו למדורים, ובעיקר יחס הוגן וחם כלפי הגולשים של האתר – שהם המנוע של האתר.

מאותו רגע, האתר התחיל לצבור פופולריות ולעלות רמה. החודש ההוא היה הראשון שבו עקפנו את סף אלף המבקרים ואז גם אנשים החלו להשקיע ולכתוב באתר, ואני יכול רק לעמוד פה ולהודות להם מכל הלב. כי זו הייתה זריקת האנדרנלין שהאתר הזה היה צריך. אני רוצה באמת לקחת את ההזדמנות הזו ולהודות לכל המשתתפים בכתיבה: עידוס, אדם פרץ, מיכאל, ליאור, אדם, אילן, יהודה, דביר, רועי, יונתן, אוהד, ואפילו ג'ורג' האטצ'ון, תומס סמית'ורסט, בן סאטלר, ופייפרהורס אשר תרמו והיו חלק משמעותי בהוואי של האתר, אתם עשיתם את האתר הזה והוא שלכם לא פחות משלי.

היום אנחנו באמת בנקודה שבה אנחנו צריכים להיות, וחובת ההוכחה היא עלינו. אז קודם כל, זה כיף אמיתי לקרוא כתבה שכזו, אומנם היא קצת מצריכה דיוקים כאלה ואחרים, ואני האחרון שאקבל על עצמי את כל הקרדיט הזה, אבל זה באמת מחמם את הלב ואני מאוד שמח שאני חלק בדבר הזה. אני נהנה מאוד ואני מקווה שזה ימשך ככה. ושנית כל, אם כבר אנחנו במעמד טקסי שכזה, אני רוצה לקחת את הזמן ולהודות גם למגיבים של האתר (ואני מקווה שאני לא אשכח אף אחד)

עידוס, monster, יונתן, גלעד, אורי, אייל, אוהד, מישהו, נטע, כפיר, עמית, אמנון ושאר החברים של וואן פיס, יהודה, אביב, צ'יקוריטה, עמית LV, שמעון, מגל, אדם, בר, פלג, קאקיפופ, ג'ון ג'ון, coral chan, איתי, דור, אופיר, אלכס, עידן וברוך. ואיך אפשר בלי החברים מהפייסבוק: ליאור, שגיא, יובל, יונתן, אושרי, עמית, יונתן רמות, הליה, בר, נטע, גלעד, כפיר, איתי.

כולכם ביחד זו הסיבה שאנחנו כל כך נהנים להמשיך לעשות את זה. אני לא חושב שזה אתר של איש אחד, וישר כאשר קראתי את השורה של האודות, החלטתי שאני הולך לשנות את זה. זה לא מובן מאליו שאתם פה, שאתם נכנסים, קוראים ומגיבים. אני רוצה להגיד שאני באמת מעריך את התרומה מהצד שלכם, ותודה רבה מכל הלב.

Hit Man