פוקימון, אני שמח שהכרתי אותך: ניתוח תרבותי של הפרק שבו אש קטצ'אם זכה באליפות העולם!

פוקימון, אני שמח שהכרתי אותך: ניתוח תרבותי של הפרק שבו אש קטצ'אם זכה באליפות העולם / יוסי "היטמן" אוחנה.

מהיום הראשון של האנימה "פוקימון" היה ברור לצופים מה המטרה של אש קטצ'אם במסע שלו – להיות פוקימון מאסטר. העניין הוא שאף פעם לא באמת הוגדר לנו הצופים מה צריך להשיג כדי לזכות בתואר הזה, כי גם לאחר ניצחונות מפוארים וכיבוש ליגות, קטצ'אם המשיך בשלו, ביקר עוד מחוזות, אימן עוד פוקימונים ונלחם בעוד מאמנים.

את המסע הזה הוא התחיל לפני 25 שנה עם הפוקימון פיקאצ'ו, שמספרו בפוקידע הוא 25. סמליות ראשונה. לאורך הדרך, הרזומה של אש גדל ובין היתר הוא זכה בליגת איי תפוז, הוא גבר על כל הבאטל פרונטיר ואפילו הוצע לו תפקיד שם, הוא ניצח את ליגת מחוז אלולה הידועה כועדת מנלו, אבל הוא מעולם לא זכה באישור הקהל. לכל אחד מהניצחונות האלה דבק רבב בעיני המעריצים.

הפסדים מצד שני, היו לו הרבה. הוא הפסיד ברמת אינדיגו כאשר צ'ריזארד שלו סירב להקשיב לו, מה שנתן ליריבו ריצ'י שהחזיק בפיקאצ'ו משלו, את האפשרות לעבור אותו לשלב הבא. הוא הפסיד להאריסון ולבלייזיקן בליגת ג'וטו. הוא הפסיד בהואן לפוקימון מיאו מכל הפוקימונים האפשריים, לאחר שהוא ניצח אחד אחר אין ספור פעמים בקרבות שלו מול צוות רוקט. הוא הפסיד לטוביאס ולטיאוס שלו בסינו. הוא הפסיד ללוקאריו של קמרון ביונובה לאחר שזה התפתח זה עתה. והוא הפסיד לאלאן בקאלוס לאלאן וצ'ריזארד מגה איקס שלו, מה שהביא אותו למקום השני.

הכניסה שלו לאליפות העולם של פוקימון אם כך הייתה מובנת. אבל כבר במערכה הראשונה הופיע האקדח של צ'כוב – אש נלחם בקרב לא רשמי נגד לאון והפסיד. המשך יבוא כמו שאומרים. וזה לא שהיה לו קל בדרך הזו. הוא הפסיד למאמנת פוקימוני הלחימה בי בצורה משפילה. לאחר מכן הוא הפסיד מספר פעמים למאמנים חסרי שם בעלי פוקימונים מסוג מדוזה רק בשל הטראומה שבי נטעה בו. אפילו כשהוא הגיע לדרגת האולטרה, בה נמצאים מאה המאמנים הטובים בעולם, הוא הפסיד לאופאל, מנהיגת מכון הפיה.

כדי להפוך את סיכוייו של אש קטצ'אם לזכות בטורניר האליפות להרבה יותר קלושים, יוצרי האנימה הביאו את כל המי ומי מההיסטוריה של הסדרה: אלאן, סינת'יה, סטיבן, לאנס, דיאנת'ה ואיריס, כולם אלופים בזכות עצמם ומאמנים חזקים מאוד. וכמובן האלוף המכהן, הבלתי מנוצח, יקיר הקהל – לאון, שמחזיק בפוקימון צ'ריזארד.

הבחירה בפוקימון הזה אינה מקרית. אומנם פיקאצ'ו הוא הקמע של המותג פוקימון, אבל לאורך השנים ובעיקר בזכות האנימה, צמחו וגדלו להם חביבי קהל אחרים שאינם עכבר צהוב וחשמלי. ביניהם ניתן למצוא את צ'ריזארד. בכל סקר קהל שחברת פוקימון הרימה, בין אם הוא נערך 3 שנים לתוך ההיסטריה, 10 שנים, או 20 שנה אחרי, צ'ריזארד תמיד הצליח להתברג בעשרת המקומות הראשונים. ולכן אין זה סמלי יותר שהקרב האחרון יהיה בין אהוב הקהל לאהוב היוצרים.

המאמן של צ'ריזארד הוא גם מלאכת מחשבת מבריקה למדי. לאון הוא בעצם מה שהיה נוצר מאש קטצ'אם אם הוא היה גדל מבחינה פיזית וגילאית, אם הוא לא היה משחרר פוקימונים בכל סוף סאגה, אם פיקאצ'ו שלו לא היה מתאפס ומפסיד לסנייבי ברמה התחלתית, ואם הוא היה שומר את צ'ריזארד שלו לצדו, במקום לארח אותו כל כמה עונות לקרב הסופי והמכריע. אתם לא חייבים להאמין למה שכתוב פה, פשוט תסתכלו בפרק, על הבעות הפנים של שניהם, זו אותה אנרגייה.

את מסיחי הדעת האחרים, כדוגמת מתקפות זי, פוקימוני מגה, דיינמקס, ג'יגאנטמקס ואחרים היה צריך להזיז מהדרך טרם הקרב הסופי, כי עם כל הכבוד אליהם, ויש הרבה כבוד לחדשנות שהם הביאו, פוקימון זה בראש ובראשונה קרבות אחד על אחד, כשהכל מונח על הכף.

ואז זה קורה – פיקאצ'ו סופג את המתקפה הכי חזקה של צ'ריזארד, הוא עוצם את עיניו, נופל הצידה ומאבד את ההכרה. ניתן להגדיר את הרגע הזה בתור מחווה (הומאז') ליצירה "הארי פוטר". כי על מנת לחיות, יש צורך קודם למות. על מנת לנצח, עלינו קודם להפסיד. וכדי לזכות בתהילת עולם, יהיה עלינו קודם לחיות ללא אף אחד אחר בסביבה בחשכה מוחלטת.

כשהארי פוטר איחד את שלושת אוצרות המוות, הוא ניגש אל המוות שלו, אימץ אותו אל חיקו ופגש על הדרך את ההורים שלו, את הסנדק שלו ואת חבריו שכבר אינם שם. פיקאצ'ו פועל באותם מישורים. הוא ספג את קללת ה"אבדה קדברה" של צ'ריזארד, הוא ניגש אל המעבר, הוא נזכר בכל אותם פוקימונים שליוו אותו, היו איתו וכבר אינם שם, ורק לאחר מכן, הוא יכול לחזור לתחייה.

בשלב הזה האקדח שהופיע במערכה הראשונה כבר ירה את כדורו, והסמליות לא מפסיקה להפתיע: פיקאצ'ו נגד צ'ריזארד כתיקון להפסד הצורם מרמת אינדיגו לריצ'י; הדמויות האחרות שליוו את אש במשך שנים צופות בקרב ויוצרות סגירת מעגל; המוסיקה שמתנגנת ברקע היא אותה אחת שהופיעה בפרק הראשון של פוקימון ביפן; וכשצ'ריזארד לבסוף נופל, הוא יורק את הלהביור שלו לשמיים בדיוק כמו שעשה צ'ריזארד של אש קטצ'אם במשך שנים.

לבסוף אש קטצ'אם השיג את חלומו, הוא כעת פוקימון מאסטר. אבל לצד כל אותם פוקימונים שהופיעו בתת המודע של פיקאצ'ו, ולצד כל הדמויות המצוירות שהופיעו בפרק הזה, היו עוד אנשים שליוו את אש ופיקאצ'ו במשך שנים וצפו בקרב בדאגה, ואלו הם אני, ואת, ואתה, ואתם, וכולנו. ואולי זו שבירת קיר רביעי שאינה אופיינית לפוקימון, אבל גם אנחנו היינו שם, 25 שנה, וכעת גם אנחנו זכינו לחוות קתרזיס, להגיע לפורקן ולהגשים חלום. אז כמו ששם הפרק האחרון לעונה (ואולי לסדרה כולה) מצהיר – פוקימון! אני שמח שהכרתי אותך!

הקרב שבו אש קטצ'אם זוכה באליפות העולם של פוקימון לצפייה ישירה: