פוקימון; במהירות החושך – פרק 156: צ'ריזארד נגד צ'ריזארד / איידן סוייר

פוקימון – במהירות החושך / איידן סוייר

מדריך פרקים: https://pocketmonsters.co.il/?p=54398

הערה: חלק 5 יפורסם בקצב של 2 פרקים בשבוע, ביום שבת.

– – – – –

אישה ירוקת שיער המתינה מחוץ לצריף העץ, והבחינה מרחוק בחבורה של נשים מתקרבת לעברה. היא זיהתה את מי שהלכה בראש החבורה. לא היה קשה לפספס את קלייר, מנהיגת המכון המפורסמת ואחותו של לאנס המפורסם עוד יותר, במיוחד בהתחשב בכך שציפתה לביקור ממנה. ונדי הניחה את חגורת הפוכדורים שלה על הקרקע והרימה את ידיה באוויר. החבורה עצרה במקום. חברותיה של קלייר הביטו לכול עבר בחיפוש אחר מארב שאולי נמצא במקום, כשקלייר התקרבה אל ונדי.

"מה קורה כאן?" שאלה.

"מה נראה לך שקורה? אני נכנעת".

"נכנעת למה?"

"בחייך, קלייר, אל תעשי את עצמך. אני יודעת על המתקפה".

"איך את יודעת?" קלייר צמצמה את עיניה.

"כולם יודעים. הבוס פקד עליי להישאר ולהילחם, אבל אני יודעת שלי ולחבורת הטירונים שלי אין סיכוי נגדך אפילו אם היית לבדך, אז החלטתי להיכנע".

קלייר חשה את דמה אוזל מפניה.

"ומה עם כל האחרים?"

"אני אספר לך, רק תשחילי בשבילי איזו מילה טובה לשופט, טוב?"

– – – – –

במרחק לא רב משם, על אותו האי, אקירה וצוותו הגיעו אל בית החולים. אקירה התעלם מפקידת הקבלה, שכבר הכירה אותו אבל נדהמה לראות אותו צועד פנימה עם כל אנשיו, וניגש מייד אל המעלית. בשעה הזו, בתולת הברזל ומכת ברק כבר אמורים להיות כאן.

"זכרו", אמר לצוות שלו, "לא חשוב מה הם יגידו לכם, אנחנו כאן כדי…"

ואז דלת המעלית נפתחה ומשהו זינק עליו מבפנים. חולדה גדולה וצהבהבה התנגשה בו, הפילה אותו ארצה ונעצה בזרועו את שיניה החדות להפליא. אקירה הביט מעלה וראה בתוך המעלית אישה בגלימה שחורה משחררת את שאר הפוקימונים שלה, שהופיעו במסדרונות בית החולים והסתערו לעבר אנשיו של אקירה. הם שחררו מהר את הפוקימונים שלהם כדי להתמודד עמם, אבל כבר היו מוקפים ואיבדו את היתרון שאמור היה להיות להם.

"קאסידי", זעק אקירה מבעד לכאב.

"ככה צוות רוקט מטפל בבוגדים, זוכר?"

"אבל…"

"כמה נוח. כבר חששתי שההזדמנות הזו לא תגיע, אבל סוף סוף אני אטפל בך".

ובחדרי החולים הסמוכים, כמה מטופלים זינקו ממיטותיהם בריאים כמו טאורוסים, שחררו את הפוקימונים שלהם והסתערו להצטרף אל הקרב במסדרונות בית החולים.

– – – – –

סגן סרג' והפוקימונים שלו המתינו ליד דלת המכון, ממתינים למי שיבוא לתקוף אותם בכול רגע. כבר הגיעה השעה, הוא ידע, ולתקוף בדיוק בזמן היה חלק מהתוכנית. למרות זאת, הוא לא ציפה שלפתע הפוקימונים שלו יתחילו לרחף באוויר אל התקרה ויוטחו בכוח ברצפה.

"מה לעזאזל?!"

הסגן הסתובב וראה מאחוריו את סברינה, שכבר הייתה בתוך המכון שלו מבלי לעבור בדלת, ולצדה אלקזם.

<סגן סרג', אתה מבייש את כל מנהיגי המכון בתמיכה שלך בצוות רוקט>.

"סברינה, את לא יכולה לדבר כמו בת-אדם וחייבת להשוויץ בכוחות של הפוקימונים שלך".

"אני יכולה גם לדבר. איך אומרים אצלכם בצוות? היכנע עכשיו או שתיאלץ להילחם".

"יהיה לי העונג להילחם מולך. כבר מזמן לא היה לי אתגר אמיתי".

אחד הפוקימונים שלו, ג'ולטיאון קוצני, קם על רגליו וניער את פרוותו הצהובה, ואז נשלח כמו ברק לעבר אלקזם.

– – – – –

שלט גדול ניצב על דלת כוכב הכסף. גבר ממושקף עם כרבולת מוהיקנית כחולה קרא אותו מקרוב, כאילו מצפה שישתנה אם יתקרב אליו.

"סגור לרגל אירוע מיוחד?"

"זה לא היה בתוכנית", אמרה חברתו, אישה קירחת שגופה מלא בעגילי מתכת.

"את חושבת שג'ובאני שם בכלל?"

"אני לא יודעת, אבל זה לא מוצא חן בעיניי. הגנרלית בדרך כלל מבררת דברים כאלה לעומק".

"מה זה משנה? יש לנו עבודה ואם המקום ריק היא תהיה קלה יותר".

"אני מקווה שאתה צודק".

הגבר צעד לאחור ובעט בדלת בכול כוחו. היא נפתחה בקלות. הקזינו היה חשוך ושקט, מראה מוזר יחסית לרעש ולצלצולים שאפיינו אותו בדרך כלל. הארי וטרייסי נכנסו פנימה, מאירים את הדרך בפנסים.

"כדאי שנשחרר את הפוקימונים שלנו", אמרה טרייסי, "וויזינג, צא!"

"ויקטריבל, צאי!"

הם המשיכו להתקדם בחשכה, כשלפתע הדלת נטרקה מאחוריהם, וויקטריבל שלחה את חבל ההצלפה שלה בדיוק בזמן להסיט מהמסלול את פרסיאן שזינקה לעבר מאמנה. פרסיאן נחתה על רגליה והתכוננה לזינוק נוסף, אבל לא זינקה למשמע אדם נוקש באצבעו.

"אמרתי לך שיהיו לנו אורחים", נשמע קולו של ג'ובאני, "אורחים שעשו טעות חמורה, לתקוף את צוות רוקט".

"צוות רוקט? אבל…"

"שקט! אני מבין שאתם טיפשים ושלא ידעתם לאן אתם נכנסים, אבל אני חושב שאפשר להימנע מהקרב המיותר הזה. תשיבו את הפוקימונים שלכם ותקשיבו לי, או שבפעם הבאה פרסיאן לא תרחם עליכם".

הם הביטו זה בזו, ואז השיבו את וויזינג וויקטריבל לפוכדורים שלהם.

"אנחנו מקשיבים", אמרה טרייסי.

– – – – –

ביתה של אלינה פריי שכן בפאתי גולדנרוד, באותה שכונת פאר שבה התגורר גם לורנס קינג. כעת פרצו אל חצר הבית מלכת השלג וכל שאר אנשיה. הגנרלית ציפתה לאזעקה שתופעל, אבל לא נשמע דבר. במקום זאת, צל גדול חלף מעליהם. היא הביטה למעלה וראתה צ'ריזארד צולל היישר לעברם.

"צ'ריזארד, אני בוחרת בך!"

צ'ריזארד של לאנס הופיע במקום, ומייד נסק למעלה כדי להתמודד עם הצ'ריזארד השני. השניים התנגשו באוויר והתחילו להילחם בנשיכות ושריטות דרקוניות.

"שחררו את הפוקימונים שלכם!"

עשרות פוקימונים הופיעו במקום, ובראשם שלושת הפוקימונים של מלכת השלג – ארבוק, נחשית ענקית כמו של ג'סי; מורקרו, העורבת השחורה; וילפלום, הצורה המפותחת של גלום, שעל כל גופה הוטל צלו של הפרח האדום הענק שעיטר את ראשה.

"צ'ריזארד, הטלה אווירית!"

צ'ריזארד של לאנס תפס את הצ'ריזארד השני בזרועותיו והתחיל לצלול עמו מטה לכיוון האדמה.

"צ'ריזארד, קבר סלעים!"

מלכת השלג הביטה למקום ממנו נשמעה הקריאה. על גג הבית עמד אדם בגלימה צהובה שהביט בצ'ריזארדים הנלחמים. צ'ריזארד שלו כיוון את אגרופו כלפי מטה, וכשהתנגשו בקרקע, גל של אבנים בקע ממנה כמו מזרקת מים וקבר תחתיו את שני הצ'ריזארדים.

"מה אתה עושה כאן?" קראה מלכת השלג.

"מחכה לך", ענה מכת ברק, "שמענו שלתפוס את אלינה זה החלק הכי חשוב בתוכנית שלכם, אז החלטנו שעדיף שהיא פשוט לא תהיה כאן".

חיילים נוספים של צוות רוקט יצאו מתוך הבית. צוותו של מכת ברק היה קטן יותר מהצוותים האחרים, משום שרבים מחברי הצוות נהרגו לפני שנתיים תחת פיקודה של הגנרלית הקודמת. למרות זאת, הם פיצו על כך עם ששה פוקימונים לכול אחד מהם. מכת ברק עצמו הביט מלמעלה על ארבוק, וילפלום ומורקרו.

"עדיין לא תפסת פוקימונים חדשים? איך את מצפה לנצח ככה?"

"אני מאמינה באיכות על פני כמות. מה אתך? אני מניחה שעד היום לא פיתחת את הפיקאצ'ו שלך".

פיקאצ'ו קטן וצהוב הגיח לרגלי מאמנו.

"תזכרי שדיברת על איכות כשתמצאי את עצמך צלויה בעשרת אלפים וולט", ענה, "הבוס בטח יצטער עלייך".

"ואבא שלך יצטער עליך. קדימה, אנחנו לא כאן כדי לדבר".

"פיקאצ'ו, מכת ברק!"

פיקאצ'ו נתן את אות הפתיחה, וכל הפוקימונים הסתערו קדימה. זרם חשמלי נורה לעבר מורקרו שהמריאה אל השמיים להתחמק, ובה בעת שני הצ'ריזארדים הפצועים קמו מקברם והמשיכו להילחם ביתר שאת. מכת ברק שחרר את שאר הפוקימונים שלו: קינגלר הסרטן, טאורוס השור, מאק, הצורה המפותחת של גריימר שהיה עשוי מרפש רעיל במיוחד – וכשהשלושה התנפלו על הפוקימונים של מלכת השלג, הרביעי נשאר מאחור: סנורלקס, שנראה יותר מכול כמו דובון שמן בגובה ורוחב שני מטרים, היה שקוע בשינה כאילו שום קרב לא מתרחש סביבו.

– – – – –

בתוך המולת הקרב מעליו, אקירה הבין שקאסידי לא מעוניינת בכלל להילחם. רטיקייט שלה גהרה מעליו, מנסה לנעוץ את שיניה בצווארו, אבל מלבד זאת לא נתנה בכלל פקודות לפוקימונים שלה להשתתף בקרב. הוא נזכר בשותפו לשעבר ג'ורג', האדם שבגללו קאסידי כנראה הצטרפה לצוות רוקט מלכתחילה. זה מגיע לי, חשב.

משהו פגע ברטיקייט והעיף אותה רחוק ממנו. אקירה הביט הצדה וראה את העצם שפגעה ברטיקייט חוזרת לידיה של קיובון שהשליכה אותה, ואת המאמן של קיובון צועק לעברו:

"גנרל, רוץ מהר!"

אקירה קם על רגליו, התחמק מהפוקימונים הנלחמים ורץ במסדרון, לפני שרטיקייט תספיק להתאושש. הוא שם לב שהברדס החליק מפניו וכעת כולם יודעים מי הוא באמת, אבל זה כבר לא היה משנה. אקירה נכנס אל אחד החדרים, ושם מצא שתי אחיות מבוהלות מנסות לפנות מיטות חולים מהחדר.

"זה לא יעזור", אמר להם אקירה, "יש פוקימונים בכול מקום. צאו מכאן".

הוא שחרר מהפוכדור את גרידוס, שבעזרת קרן העל שלו פער חור גדול בקיר. בדיוק אז קאסידי הגיעה לחדר בריצה.

"חשבת שתוכל לברוח, או שנהיית לי פתאום אלטרואיסט?"

"לא זה ולא זה".

"חבל. בזבזת את ההזדמנות שלך. עכשיו אני אחסל אותך כמו שחיסלת את אבא שלי".

"את יודעת מה הטעות שלך?" שאל אקירה, "את חושבת שאכפת לי מה יקרה לי. אני משתתף במלחמה הזאת כי התחייבתי להשתתף בה, והכבוד האקרוטי הוא מעל לכול. כשהכול ייגמר, אני ממילא חשוב כמת".

"אז באמת תמות", אמרה קאסידי, "רטיקייט, ניבי-על!"

רטיקייט קפצה ורצה על הרצפה והקירות בדרכה אליו, אבל נהדפה ברגע האחרון בידי חבטת זנב של גרידוס.

"מצטער. הצוות שלי צריך את הגנרל שלהם בחיים עד סוף הקרב".

הוא שחרר את הפוקימונים שלו: גולדאק הברווזן הכחול, טנטקרול המדוזה הגדולה, קלויסטר הצדף הקשיח, קוואגסייר הסלמנדרה החלקלקה, וקורסולה האלמוג הוורוד. גרידוס של לאנס התנשא מעל כולם וגימד אותם בגודלו.

"ככה", אמרה קאסידי, "אין בעיה. אתה תלמד מה קורה כשאתה מתמחה רק בסוג אחד של פוקימונים".

לצד קאסידי הופיע בריחוף פוקימון מוזר, שנראה כמו שלושה כדורי מתכת מחוברים זה לזה, בכול אחד מהם קבועה עין עגולה ושני מגנטים צמודים אל כל אחד. מגנטון היה פוקימון חשמלי, וככזה היה לו יתרון גדול מול פוקימוני מים. הוא ירה זרם חשמלי לעבר אקירה, אבל קוואגסייר קפצה מולו במהירות וספגה את המתקפה. היא נחתה על הרצפה ללא פגע, ממשיכה לספוג את מכת החשמל, ולאחר מכן קמה על רגליה בחיוך רחב לעיני קאסידי הנדהמת.

"כל הפוקימונים שלי הם יצורי מים, אבל היתרון הוא בסוגים המשניים שלהם", אמר אקירה.

כמובן, חשבה, קוואגסייר היא גם פוקימון אדמה, וככזו היא חסינה לחשמל. קוואגסייר ירקה מפיה מכת בוץ לעבר מגנטון, וקאסידי קראה לשאר הפוקימונים שלה. המלחמה בצוות רוקט נכנסה למלוא עוצמתה.