סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 27 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

יום לאחר מכן הייתי במדרגות של רמת אינדיגו, שליח של הליגה הביא אותי כמובן. התחלתי לעלות במדרגות וכשהגעתי למעלה, ראיתי את ארון.

"היי ארון, מה אתה עושה כאן? גם אתה משתתף בטורניר?", שאלתי בסקרנות, די פחדתי להילחם בו, הוא נראה חזק בטירוף.

"אה, כנראה שלא. האמת נרון שבר את הרצף שלי", אמר והתחיל לצחוק כאילו זאת בדיחה טובה.

"אז מה אתה עושה כאן?".

"כל מנהיגי המכון מגיעים עכשיו, למקרה וכל השמונה הראשונים ברשימה לא ירצו להשתתף, ואני די בטוח שאני הבא בתור אם סת' בחוץ", אמר בחיוך ונכנס פנימה, גם אני נכנסתי, אחרי שהשומר בכניסה בדק אותי כמובן. בניגוד לפעם הקודמת שהייתי כאן לא היו שם אנשים והיה שולחן באמצע הלובי. פורט עמד בראשו עם שני אנשים לצדו וראיתי את טרנס מתהלך לו בחוסר מעש, מחכה לשאר מנהיגי המכון.

"אני מבינה שאתה עומד להיכנס לטורניר?", שאלה סלין שהופיעה במפתיע לידי.

"איך את מופיעה ככה משום מקום?", שאלתי בחיוך.

"זה סוד", אמרה בחיוך מסתורי.

טרנס לפתע שם לב שהגעתי והתחיל להתקדם אליי, רק זה מה שחסר לי.

"היי טראן, מה שלומך?", שאל עם חיוך והושיט לי יד ללחיצה.

"בסדר אני מניח", החזרתי ללחיצה שלו, הוא היה שחקן טוב.

"שמעתי שהותקפת בבית שלך לפני כמה ימים, זה בטח היה נורא", אמר בקול מלא צער והשתתפות, כאילו זה לא אחיו שעשה את זה. הוא לא שחרר את היד שלי עדיין.

"כן, מזל שמנהיגת המכון לונה הייתה באזור… להושיט יד", אמרתי וראיתי איך הפרצוף שלו משתנה.

"כדאי לך להיזהר עם משחקי המילים שלך, שלא תיכווה", אמר בקול מזהיר, והתחיל ללחוץ על היד שלי בחוזקה, החזרתי לו כמובן ולחצתי גם אני, החיוך לא יורד מהפרצוף שלי.

"זה בסדר, אני נזהר במקרים כאלה. זה לא כאילו הו-הו יצוץ משום מקום ויפתיע אותי", אמרתי בביטול. הוא עזב את היד שלי והסתובב ממני.

"מה זה היה?", שאלה סלין בסקרנות.

"זה סוד", החזרתי לה עם חיוך.

לאנס נכנס ללובי וכמה דקות אחריו נכנסה קלייר, כל שאר מנהיגי המכון נכנסו לאחר מכן והתיישבו במקומות שלהם, למעט שניים שעוד לא הגיעו. השולחן היה בנוי כמו השולחן במגדל סילף, 16 מושבים רגילים ועוד 2 באמצע לאלופים, סך הכל 18 מושבים. עד כה רק 14 מהם היו תפוסים.

"מעניין איפה לונה, היא תמיד מגיעה מוקדם לאירועים כאלה. כדי שתוכל… להירגע", אמרה סלין לידי ברמז עבה.

"את לא רואה חדשות?"

"לא, זה סתם משעמם. למה מה קרה?", שאלה בחוסר הבנה.

"בואי רק נגיד שזה כבר לא המקרה יותר עם לונה", אמרתי וגיחכתי לעצמי.

היא עמדה לשאול על זה כשלפתע הדלתות נפתחו, חשבתי שזה סת' או לונה אבל זה היה דווקא גולד, שהפעם דווקא הגיע בזמן. הוא הסתכל סביב במבט השחצני הרגיל שלו והתקדם לעבר המקום שלו. לצד שמאל שלו היה עוד כסא דומה לשלו – לרד כמובן – ועוד שניים לסת' ולונה.

"למה אנחנו לא מתחילים פורט?", שאל טרנס בחוסר סבלנות מסוימת.

"אנחנו מחכים למנהיגי המכון סת' ולונה", ענה לו פורט בקול רגוע.

"מה זה השטויות האלה? זה סתם בזבוז מהזמן של כולנו. סת' לא מגיע לשטויות האלה! בוא נתחיל כבר וזהו".

"אני מרגיש שכדאי שנחכה", החזיר לו פורט ברוגע.

"פורט, אני באמת חושב שכדאי שנתחיל", אמר אחד מאנשי הליגה שהיה לצדו.

"אני מנהל את הליגה כרגע, ואני החלטתי לחכות", אמר בקול קפוא שגרם לאיש להירתע ולהשתתק.

נראה שזה עצבן את טרנס אפילו יותר, "אני לא מבין למה אתה רוצה לבזבז את הזמן של כולנו רק בגלל חתיכת-"

"חתיכת מה טרנס?", שאל סת' שנכנס פנימה באותו הרגע.

הוא כמובן עדיין לא לבש חולצה, וכרך זרוע סביב הכתף של לונה.

"ס- סת', מה אתה עושה כאן?", שאל בגמגום.

"טוב זאת אסיפה שהוזמנו אליה מנהיגי מכון ואני מנהיג מכון, יש לי זכות להיות כאן, לא?", שאל רטורית והתקדם למקום שלו ליד גולד המופתע, הוא לא שחרר מלונה במשך כל ההתקדמות.

"סת' ולונה?!", שאלה סלין לידי, זה הוציא ממני צחוק והיא הסתכלה עליי במבט בוחן.

"כמה זמן אתה יודע על זה?"

"יומיים", החזרתי לה עם חיוך.

פורט נעמד והתחיל לדבר, "טוב אני חושב שאפשר להתחיל. סת', אם תואיל רק לשב-", הוא נקטע ברעש הדלתות הנפתחות. היה נראה שהוא טיפה התעצבן מההפרעה ואז הרים גבות בהפתעה.

"רד", אמר בקול מבולבל כשרד, האלוף האגדי של ליגת אינדיגו התקרב למרכז החדר, העיניים שלו לא זזות לרגע מסת'.

= = = = =

לונה הופתעה לראות את רד נכנס ללובי ההמתנה, מתקרב למקום שלו. סת' נעמד במקום והביט בו במבט ארוך כשרד עשה את אותו הדבר עד שהוא הגיע אליהם. הם הביטו אחד בשני במבט חודר, אף אחד לא מסיר את המבט מהשני. לונה הרגישה לא קשורה למעמד אבל סת' לא שחרר ממנה לרגע, כאילו הוא מפחד שתעלם ברגע שישחרר אותה. לפתע רד העלה חיוך על הפרצוף שלו והוריד את הכובע לעבר סת' והתיישב במקום שלו. סת' התיישב אחריו, עדיין לא עוזב את לונה, פורט כמובן התאפס על עצמו במהירות למרות שרוב האנשים בחדר איבדו את זה אחרי שרד נכנס.

"טוב אני רואה שאפשר להתחיל. אנחנו כאן היום כדי לקבוע מי מבין מנהיגי המכון ייקחו חלק בטורניר 'מנהיג המכון החזק ביותר', הנה הרשימה" אמר ולחץ על כפתור.

מהתקרה יצא מסך ועליו הרשימה הבאה:

1. סת' – מתכת, תחנת הכוח.
2. טראן – עשב, אזליה.
3. לאנס – דרקון, פאלט.
4. לונה – אופל, פיושיה.
5. סלין – רוח, לבנדר.
6. ריהאנה – אבן, סלדון.
7. פאנדורה – רעל, סירוליאן.
8. ארון – לחימה, ספרון.
9. טרנס – אש, אקרוטיק.
10. אדוארד – על חושי, ורידיאן.
11. סברינה – על חושי, ספרון.
12. סרג' – חשמל, ורמיליון.
13. מרינה – מים, צ'אריבוג.
14. קלייר – דרקון, בלאקת'ורן.
15. וויטני – פיה ונורמל, גולדנרוד.
16. סול – אדמה, פיוטר.

התגובות של מנהיגי המכון השתנו מההלם שאחז בהם מהופעתו של רד.

"הא! מקום שמיני! ואני עוד דאגתי!", אמר ארון בקול רועם וצחק בקול.

"טוב, כל מי שאקרא בשמו ומעוניין להשתתף בטורניר מתבקש לעמוד", אמר אחד האנשים שהיה ליד פורט.

"טראן", טראן נעמד כמובן.

"לאנס", גם הוא נעמד.

"לונה", "סלין", "ריהאנה", "פאנדורה", "ארון", כל מנהיגי המכון נעמדו בתורם.

"טוב ועכשיו לאלה שלא נכנסו לשמינייה המובילה אבל כן יכולים להשתתף בגלל סירוב של מנהיג מכון מהשמינייה. טרנס, אדוארד, סברינה וסרג', אתם מתבק-", התחיל להגיד אבל נקטע.

"מה לגבי סת'?", שאלה לונה בכעס, עיצבן אותה שממשיכים להתעלם מסת' למרות שהוא הגיע הפעם.

"כן, מה באמת עם מנהיג המכון סת'?", שאל פורט בהתעניינות.

"טוב, סת' אף פעם לא משתתף אז חשבתי לחסוך לכולנו זמן ולדלג על השם שלו", אמר האיש בחוסר נוחות.

"הבנתי… טוב אז כדי לחסוך לכולנו זמן בפעמים הבאות, אתה מפוטר", אמר פורט בקול אדיש.

"מה? בגלל השטות הקטנה הזאת? פורט תחשוב בהיגיון לרגע!", אמר האיש בהתחננות.

פורט עצר ושקל את העניין לרגע, "אתה צודק, אני באמת צריך לחשוב בהיגיון", אמר עם יד על הסנטר והאיש נרגע.

"אוקיי, סיימתי לחשוב. אתה עדיין מפוטר", ענה פורט בכובד ראש והאיש הקדיר פנים ויצא מהבניין.

"סת', אתה תשתתף?", שאל פורט בסקרנות.

"כן, אני אשתתף", ענה סת' ברוגע.

"מה אלה השטויות האלה? סת' בחיים לא משתתף בטורניר! אני אמור להשתתף, לא הוא!", צעק טרנס בכעס.

"אלה החוקים טרנס, אתה באמת חושב שמה שקורה בדרך כלל משנה?", אמרה לונה וחטפה מבט אפל ממנו, לא שזה עניין אותה.

"אוקיי, אם ככה כל שמונת המנהיגים במקום הראשון הסכימו להשתתף, אני יודע שלחלק מכם זה צורם אבל אני בטוח שפעם הבאה תצליחו לעבור את הר-", פורט נקטע כשרד נעמד.

"רד?", שאל פורט בהתעניינות.

רד הסתכל על גולד ונראה שהם מקיימים שיחה עם מבטים בלבד.

"אתה בטוח?", שאל גולד אחרי כמה רגעים.

רד בתשובה הנהן בראשו לחיוב.

"אוקיי, אם זה מה שאתה רוצה… רד מציע שהטורניר יכלול את כל מנהיגי המכון ואותי, והמנצח ילחם בו על תואר האליפות", אמר גולד בחשש מסוים.

כל המנהיגים השתתקו לרגע, "טוב אני מניח שאם זה מה שאתה רוצה רד, הטורניר בעוד חודש יכלול את כל מנהיגי המכון", אמר פורט אחרי מחשבה קצרה.

רד נעמד והסתכל על סת' עוד פעם בעיניים חודרות, סת' רק החזיר לו מבט ואז רד יצא מהבניין והשאיר את כל מנהיגי המכון המומים מאחוריו.

"מה… מה בדיוק הלך פה כרגע?", שאלה מרינה אחרי כמה רגעים.

"בתקציר? הליגה הראשית חוזרת לפעול", אמרה סלין בקול עובדתי.

"הליגה… חוזרת לפעול? לא חשבתי שהיום הזה יגיע! סוף סוף אני אוכל לנצוץ אל מול כל העולם!", אמר אדוארד ונעמד, "תסלחו לי אנשים, אני צריך להתארגן להופעה הגדולה ביותר שלי!" ויצא מהבניין, סברינה רק הנידה בראשה מצד לצד ויצאה אחריו.

לאנס וקלייר החליפו מבטים, ואז לאנס הנהן בראשו ושניהם יצאו יחד מהבניין. כל שאר מנהיגי המכון, חלקם מאושרים וחלקם המומים יצאו מהבניין בזה אחר זה עד שלבסוף נשארו שם רק טראן, סלין, לונה, סת', פורט וגולד.

גולד נעמד והסתכל על סת' בהתעניינות, "אתה צריך להיות באמת משהו מיוחד אם רד בעצמו מביע סוג של התעניינות בך. אז אל תטעה, גם אני משתוקק להילחם נגדך", אמר גולד בחיוך וגם הוא יצא.

"טוב, אני חייב להודות שלא הייתה לי פגישה מעניינת כזאת כבר תקופה", אמר פורט במין שמחה מסוימת.

"סוף סוף יש לך הזדמנות סת', אתה תוכל להראות לכולם שאתה חזק יותר מרד", אמרה לונה והסתכלה על סת', מצפה לראות אותו מתרגש, אבל הוא רק הביט בה במבט מרוכז.

"את יודעת לונה… אולי לפניך באמת הייתי רוצה את זה… הייתי רוצה להראות לכולם שאני חזק יותר ממנו, אבל עכשיו… עכשיו אני לא יודע", אמר בקול מהורהר.

"אתה באמת חושב על לוותר על הזדמנות כזאת? הזדמנות להראות לכולם שאתה האלוף האמיתי שלנו?" שאל פורט במין כעס מסוים.

"פורט… אני… אני לא יודע. מה זה כבר משנה? מה זה משנה אם אני יותר חזק ממנו או לא? זה כבר לא מעניין אותי… הדבר היחיד שמעניין אותי… זאת את לונה", אמר ומשך את לונה אליו לנשיקה על הלחי.

"סת', יש לך הזדמנות להוכיח לכולם שהם טעו לגביך כל הזמן הזה, שאתה באמת המאמן החזק ביותר במחוז כולו. אתה באמת תוותר על הזדמנות כזאת?", נראה שפורט מנסה להכניס בסת' תובנה מסוימת, טראן הסתכל על הנעשה בהתעניינות וסלין נראתה כאילו היא לא מבינה מה הולך כאן.

"לא אכפת לי מזה פורט, אני לא אדם כזה יותר", אמר וליטף את הלחי של לונה.

התשובה תסכלה את פורט, "תחשוב על זה טוב טוב לפני שאתה פשוט מוותר על הזדמנות שכזאת", אמר פורט ויצא מהמקום.

"מה קרה לו?", שאלה סלין בבלבול.

"טוב… פורט בעיקרון רוצה שסת' יהיה האלוף, הוא האחד שהעלה את הסרטונים שלו לרשת ודאג להראות לכולם מי הוא באמת. אז אחרי כל מה שהוא השקיע הוא כנראה מתוסכל שסת' לא מוכן להשקיע את הכל למען המטרה הזאת", ענה טראן בעייפות ונעמד, לונה הופתעה לשמוע את זה, היא תמיד ידעה שנקודת המבט של פורט על סת' שונה, אבל היא אף פעם לא חשבה שזה במובן כזה.

"רק תזכור סת', אני נכנסתי לטורניר הזה רק בשבילך. שלא תעז להבריז", אמר טראן וגם הוא יצא.

"טוב… אז ממתי אתם… זוג?", שאלה סלין בסקרנות.

"ממתי שהבנתי שהייתי עיוור כל הזמן הזה", אמר סת' בקול חולמני ומשך את לונה לעוד נשיקה.

"טוב אני מבינה שאני מפריעה… אז אני אלך", וככה רק לונה וסת' נשארו שם.

"רוצה לבוא אליי?" שאל סת' במין דחיפות מסוימת.

"אחריך", החזירה לו לונה.

= = = = =

"אתה יודע… יותר מסודר כאן ממה שחשבתי שיהיה", אמרה לונה כשהיא נשענת על סת' בספה שלו ומשחקת בשיער שלו.

"מה זה אמור להביע?", שאל עם חיוך לא מבין.

"טוב… אתה גבר שחי לבד במכון שלו, ציפיתי שתהיה… יותר מבולגן אני מתארת לעצמי".

"אני מניח שאת יכולה להאשים בזה את אבא שלי שחינך אותי ככה", אמר עם חיוך והרגיש עצבות מסוימת.

"אתה… אתה באמת שוקל לוותר על זה?", שאלה לונה אחרי כמה דקות שקט.

"אני לא יודע לונה… אני מרגיש… אבוד, אני כבר לא יודע מה אני באמת רוצה. אני רק יודע שאני רוצה שאת תהיי איתי", אמר והסתכל עליה שוב, בולע את המראה שלה.

"אני… אני מבינה, אני לא יכולה להגיד לך מה לעשות, אבל תבטיח לי שתחשוב על זה ברצינות", אמרה והסתכלה לסת' בעיניים.

"אני אחשוב על זה", אמר סת' ובאמת התכוון לזה למרות שכל הרגשות שלו היו מעורבבים באותו הרגע.

"עכשיו… תן לי לפחות להצדיק את זה שאני הסיבה שבגללה אתה שוקל את זה בכלל", אמרה והתחילה לנשק את סת', גורמת לראש שלו להסתחרר ולהתרוקן ממחשבות.

= = = = =

"אז אתה אומר שרד בעצמו יהיה שם?", שאל האדון אחרי כל מה שמנהיג המכון השני סיפר לו.

הם ארבעתם כרעו ברך מול האדון, נרון, רן, טרנס ומנהיג המכון השני.

"כן, הוא הזמין את כל מנהיגי המכון לטורניר הזה ובסופו של דבר המנצח ילחם נגדו על התואר", החזיר טרנס בראש מורכן.

"זה יותר מכל מה שיכולנו לקוות לו! תגבירו מאמצים, עוד חודש אנחנו נעשה את הצעד הגדול ביותר שלנו ונחסל את רד בכבודו ובעצמו, ואז אף אחד לא יוכל לעמוד בדרך שלנו", אמר האדון עם קול מלא נחישות.

"כן אדוני", אמר טרנס ונעמד.

"אדוני, מה לגבי הקרבות?", שאל מנהיג המכון השני.

"מה איתם?"

"אני רוצה לנסות להילחם ברד בעצמי", אמר בקול נחוש.

"אם תצליח להעפיל לסיבוב האחרון נחכה לך. בניגוד לאחרים, אתה לא אכזבת אותי", אמר האדון ומנהיג המכון חייך חיוך מרוצה.

לרן לא היה אכפת, רד לא באמת עניין אותו. כל מה שעניין אותו היה לשרוף למוות את טראן ולגרום לו להרגיש את הכאב שהוא חווה.