סרטים

ספיישלים

תוכנית (אופקים)

תוכנית (אש קטצ׳אם)

חדשות

פוקידע

כתבות

מנגה

מידע

פוקימון שני וארגמן

משחקים

מדריכים

יצירה

פוקימון כחול לבן

מחוז מפלצות כיס

יוטיוב

הזהרו מהפוקי-מאניה! (חלק 4)

דבר המתרגם: כתבה זו נכתבה על ידי הווארד צ'ואה-יואן וטים לרימר עבור מגזין "טיים" היוקרתי בשנת 1999. אני מביא בפניכם את תרגום הכתבה בארבעה חלקים על מנת לבדוק כיצד תפסו את המותג "פוקימון" בתחילת הדרך, והאם משהו השתנה ב15 שנים האחרונות? קריאה נעימה!

המשבר הזה עורר כמות עצומה של תשומת לב ופרסום, אך לא מהסוג הנכון. באותו זמן, גיים פריק וחברת קובו תכננו להשיק את המוצר שלהם באמריקה, וזה לא ממש עזר להם שהדבר הראשון שהקהל האמריקני קרא על פוקימון היה הכותרת "מפלצות מצוירות תקפו ילדים קטנים". זה לא היה סימן טוב בכלל, אך היו עוד כמה סימנים.

"בכנות, משחקי תפקידים, בעיקר כאלה שיועדו לגיים בוי, מעולם לא היו פופולריים בארה"ב", צוטטה גייל טילדן, סגנית הנשיא לרכישת המוצר והפיתוח שלו באמריקה, "הייתה דאגה אמיתית שמשחק תפקידים כזה יהיה קשה למכירה בארצות הברית". קובו מצידו אומר: "המשא ומתן לא היה קל. היא אמא במציאות ובהתחלה היא לא הבינה כיצד פוקימון יכול להיות טוב לילדים. אבל בסוף זה היה טוב עבורנו שדווקא אמא הייתה אחראית על הנושא". טילדן ממשיכה אותו ואומרת: "ההתקפים היו תקפים לפרק אחד בלבד, וזה לא מרתיע אותנו מלהיות נרגשים לגבי המוצר. היינו מחויבים לרוץ עם זה".

וכך, נינטנדו ארה"ב הציבה את כל החלקים במקומם – וסדרה מלאה של משחקים, צעצועים, קומיקסים וקלפים היו מוכנים לפנות אל בנות ובנים מהגילאים 4 ועד 15. טילדן אומרת: "החלטנו לצאת במכה אחת על מנת לנסות ולשחזר את הפוקי-מאניה גם בעולם המערבי". הסוד להצלחה היה להסתיר את היפניות שלו, לדברי קובו. נינטנדו הביאו את אל קאהן שעיצב את הCabbage Patch doll על מנת לעזור בשיווק הצעצועים. "יש קסם במה שנינטנדו עושה", אומרת סוזן דניאלס, נשיאת הבידור של WB. "אנחנו לא נתערב להם בשיטות, שאלוהים יברך אותם". אבל נינטנדו ביקשו לעשות שינוי בסדרה היפנית המקורית, שכעת עמדה על 130 פרקים. "ניסינו שלא יהיה אלימות, מיניות או סצנות דתיות בסדרה האמריקאית", אומר קובו. מספר סצנות מקוריות שונו, שמות הדמויות קיבלו אופי מערבי, כמו לדוגמה: סאטושי הפך לאש, ושיגרו הפך לגרי. כך גם זה קרה לשמות הפוקימונים, היטוקייג' הפך לצ'רמנדר, פושיגידיין הפך לבלבאזור, וזניגיים הפך לסקווירטל. אחרים קיבלו שמות מוכרים מעולם הפופ, כמו היטמונצ'אן והיטמונלי שהיו מחוות לג'קי צ'אן וברוס לי.

ופעם אחת נוספת, פוקימון סחף אומה. "מעולם לא ראינו משהו כזה", אומרת טילדן. המוצרים הותאמו לכל הילדים: בהתחלה צעצועים היו לילדים קטנים ואז אלו עברו לקלפים, ומשם למשחקי הוידאו. גם סדרת הטלוויזיה עזרה בהדרכה בכך ששאלה במרכז התוכנית "מי הפוקימון הזה?" כאשר כל יצור נהם את שמו שוב ושוב, וכך ילדים למדו את שמותם של הפוקימונים במהירות. השגעון גם הגיע לאינטרנט. במהרה אתרי פוקימון הפכו להיות הנחשבים ביותר בקרב ילדים בגילאי 12 ומטה, זה הכל היה רק פוקימון. לפחות עד השגעון הבא.

עם זאת, איסוף פוקימונים והשמתם אחד נגד השני זה לא דבר חדש. פשוט עניין ישן שצורפה לו מעט טכנולוגיה. באסיה למשל, אבות וסבים עדיין מספרים על עיצומה של מלחמת העולם השנייה, שם בלילות לא ידעו מה לעשות מלבד להתגנב לתוך העשב הגבוה של האזור הכפרי כדי לתפוס צרצרים ואז לקחת אותם הביתה. וברגע שהגיעו הביתה, היו בונים זירות קטנות מקופסאות גפרורים שם היו מציבים את החרקים הקטנים מול אלה של השכנים. ככל שהצרצר היה מנוסה יותר, כך הוא הפך ללוחם טוב יותר. פוקימון הוא סוג של משחק כזה. פרט לעובדה שיש הרבה סוגים של צרצרים, וכולם ניחנים בכוחות מדהימים. אה כן, ואף אחד לא מת שם.

– – – – –

לכתבה המקורית: http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,34342,00.html

לחלק הראשון בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=22233

לחלק השני בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=25409

לחלק השלישי בכתבה: http://pocketmonsters.co.il/?p=30394

פוסטים קשורים

4 תגובות

  1. כן, ביססתי את הנקודות שלי על העבר של פוקימון מהכתבה הזו ומעוד 2 כתבות. לא הרבה נשאר מהתקופה של 1997-2000.

  2. לפי ההיגיון של היטמונצ'אן והיטמונלי, היטמונטופ היה צריך להיקרות היטמונצ'אק. 😉
    כל הכבוד על התרגום היטמן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *