מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי

מה אם ג'סי הייתה אמו של אש? / עומר אזולאי

אחת המשימות שג'סי השתתפה בהן כשהייתה בת 17 הייתה הצלחה כבירה, אז הם הלכו לבר לחגוג. ג'סי שתתה יותר מדי ונסחפה קצת עם בחור אקראי שהיה במצב דומה. ג'יימס לא היה שם לשמור עליה, כך ששום דבר לא מנע את הדבר הבא.

חודשיים לאחר מכן ג'סי התחילה לסבול מבחילות בוקר וסחרחורות. היא סירבה בהתחלה להכיר בזה, אבל היא ידעה שהיא חייבת לעשות משהו, אז היא ביצעה בדיקת היריון ולהפתעתה זו התגלתה כחיובית. היא הייתה מבוהלת מכך כי ידעה שלא נפגשה עם אף אחד בתקופה האחרונה עד שנזכרה בערב ההוא בבר, היא לא זכרה משם הרבה, אבל היא ידעה שכשהיא מאבדת את השליטה, הכל יכול לקרות.

ג'סי כעסה מאוד על עצמה ועל מי שהכניס אותה להיריון. איך היא יכלה לתת לעצמה להיכנס למצב כזה? מה אם האדם ההוא ניצל אותה אז? אך כל זה לא פתר את הסיבוך שהיא נכנסה אליו. היא לא ידעה מה לעשות. היא לא רצתה לוותר על התינוק, אבל גם ידעה שלא תוכל לגדל אותו פה. היא גם לא רצתה לשים אותו בבית יתומים כמו שאימא שלה עשתה לה מחשש שיגיע לאותו אין מוצא כמוה. ולא היו לה חברות מחוץ לבסיס שהיא יכלה לסמוך עליהן שיגדלו אותו. זאת הייתה חייבת להיות היא והיה אסור שמישהו בבסיס יגלה על כך. לא הגנרלית שלה, ואפילו לא השותף שלה, למרות שהיא לא יכלה לעשות הכל לבדה.

באותו ערב, היא הלכה אל החדר של ג'יימס בבסיס במטרה לעשות צעד קשה – היא ביקשה ממנו עזרה ולברוח. ג'יימס לא הבין למה שהיא תרצה לעשות דבר כזה וג'סי לא יכלה לספר לו שהיא בהיריון. זה נגרר לריב שבסופו ג'יימס הסכים מחוסר ברירה. הוא ידע שאם ג'סי מבקשת ממנו משהו כזה, אז המצב רציני.

באותו הערב הם הגו תוכנית. המשימה שקיבלו מספר ימים לאחר מכן כללה בתוכה שוד חנות ולמזלם לא היה בה אף אחד. אז הם שרפו אותה מבפנים בשביל שזה יראה כאילו ג'סי הייתה בתוכה באותו זמן. ג'סי כבר הכינה תיק שכלל את כל הכסף שהרוויחה בצוות רוקט עד אז, כמות ממוצעת של בגדים שלא היו של צוות רוקט, ועוד כמה דברים חיוניים ואת אקנס, השותף הנאמן שלה. שניהם דאגו להשאיר ראיות שיתמכו בסיפור הזה, כולל שאריות המדים החרוכים שלה.

היא לא הספיקה אפילו לומר שלום לפני שנעלמה לתוך הלילה.

ג'יימס סיפר לאחר מכן לבוס על מותה המדומה של ג'סי. הם העריכו שזה קרה בגלל דליפת הגז. האמינו לסיפור.

ג'סי באותו הזמן בחרה להתיישב בעיירה קטנה בשם פאלט. היו לה זיכרונות ממשימות שדרשו ממנה לבקר שם, המקום הזכיר לה קצת אפילו את המקום שגדלה בו שהייתה ילדה קטנה. פאלט הייתה מן מקום שבו כולם מכירים את כולם והיא האמינה שזה מקום טוב לגדל בו את הבן שלה. היא שכרה בית קטן, שם נדרש שיפוץ קטן. למזלה, האנשים בעיירה היו נחמדים מאוד ועזרו לה המון. עם הזמן, היא לא יכלה להסתיר יותר את הבטן ההרה שלה. לא היה לה המון ניסיון בהריונות, אבל הנשים בעיר שכבר היו להן ילדים, לימדו אותה והכינו אותה לכל מה שיהיה בדרך, וגם עזרו לה להכין את החדר עבורו. ג'סי, על אף הכאבים, הרגישה מאושרת. לאחר כמה חודשים, הגיע היום המיוחד.

בבית החולים של פאלט טאון, שהיה יותר מרפאה קטנה שנועדה לטפל במעט מאוד אנשים, ג'סי ילדה תינוק זכר יפה ובריא. עורו היה לבן כשלג וצמחה לו פלומה קטנה של שיער שחור על ראשו הקטן. ברגע שהחזיקה אותו בידיה לראשונה, היא הבינה שמצאה את מה שהיא חיפשה כל הזמן הזה, מטרה. ג'סי תמיד חיה לבדה וניסתה לעשות הכל בשביל לבנות לעצמה חיים והבינה שהיא סוף סוף הצליחה. דמעות של אושר זלגו מעיניה וידעה שהכל היה שווה בשביל התינוק שלה, אש הקטן שלה.

לאחר שהיא השתחררה מבית החולים, היא עשתה מסיבה גדולה בחצר שלה שכללה את רוב תושבי העיר. שם היא פגשה לראשונה את פרופסור אוק שבירך את ג'סי על הנס וסיפר לה על הנכד שלו שנולד לפני שבוע, גארי אוק. ג'סי הייתה מאושרת באותו הרגע. גם אם אלו לא היו החיים שחלמה עליהם כשהייתה קטנה, היא לא הייתה מחליפה את החיים האלה בכלום.

לאחר ארבע שנים, אש גדל קצת וג'סי כבר תפסה טוב יותר את מה שנדרש ממנה כדי להיות אימא טובה. ולמרות החששות שלה, היא הצליחה לעשות את זה.

בערב אחד בליל חורף, דפק על דלת ביתם של אש וג'סי אדם מסתורי, ג'סי פתחה את הדלת והאדם חשף את עצמו. ג'סי ידעה מי זה.

"ג'-ג'יימס? מה אתה עושה פה בדיוק?!" היא שאלה בפליאה משולבת עם בהלה. לאחר שהשאירה את כל צוות רוקט מאחוריה, כולל ג'יימס, היא לא ציפתה לראות אותו שוב ובביתה. הוא לבש סוודר שחור עם ג'ינס וכובע מצחייה כחול כמו שיערו.

"זהו? זה מה שאומרים לשותף שלך לשעבר לאחר שלוש שנים?" הוא שאל באי אמון ואכזבה קלה. בתגובה למה שהוא אמר ג'סי פשוט משכה אותו לתוך הבית וסגרה את הדלת.

ג'יימס עבר המון בשנים האחרונות בלי ג'סי. היא הייתה החברה הכי טובה שלו ואפילו הייתה כמו אחותו הגדולה עבורו. הוא חשב באין ספור הזדמנויות מה יגיד לה ברגע שיראה אותה שוב. הוא ידע שהיא לא רוצה קשר לצוות רוקט, אבל הוא לא יכל שלא לראות אותה שוב פעם אחת. הוא הופתע קצת. ג'סי נראתה שונה מאיך שהוא זכר אותה. היא שמרה על הצורה הרגילה של השיער שלה, אבל במקום המדים החשופים שהתרגל לראות אותה בהם, היא לבשה מכנס שלושת-רבעי שחור עם יחד עם חולצה סגולה-כחולה, עם שרוולים ארוכים ועיטורים לבנים, יחד עם זוג נעלי בית פשוטות. מבטה, שתמיד היה מאיים כל כך, נהפך לרגוע ומזמין, הוא לא ראה את מבטה בצורה שונה מהרגיל מהיום שבו אמרה לו שהיא רוצה לעזוב. ג'יימס פשוט התיישב על הספה בסלון באי נוחות לאחר שהוריד נעליים בכניסה לבית, סורק את הבית במבטו בזמן שג'סי מביאה לו ולה שתי כוסות מים מהברז.

"אני מבין, אז אלה החיים שהקמת לעצמך בזמן הזה. תמיד היית זאת עם ראש על הכתפיים מבין שנינו". הוא ענה באי נוחות, הוא ממש לא ציפה לזה שהוא נכנס לבית שלה.

"מה אתה רוצה, ג'יימס? להחזיר אותי לצוות רוקט? הבוס גילה שהמוות שביימתי היה מזוייף?" היא שאלה בפחד ובבטן הייתה לה תחושה של הקלה יחד עם חרדה וגעגוע. למרות הפחד מלראות אותו או מישהו מצוות רוקט כל יום מאז שעזבה, היא חשבה על ג'יימס ועל כך שנאלצה לנטוש אותו. היא תמיד קיוותה שהוא יהיה בסדר ופשוט ימשיך הלאה וישכח אותה. אבל זה לא קרה.

"את יכולה להירגע קצת, ג'סי, אני בחופשה מצוות רוקט לכמה שבועות ואף אחד לא מפקפק במוות המדומה שלך". הוא ענה בנוחות לאחר שלוק גדול מכוס המים שנתנה לו. זה לא הרגיע אותה יותר מדי.

"אבל איך מצאת אותי בכלל?"

"את יודעת שתמיד אצליח למצוא אותך ג'סי. ולגבי מה ששאלת…" הוא לפתע הפסיק את דבריו והניח את הכוס הריקה על השולחן בדרמטיות.

"אני פשוט לא מבין למה עשית את זה, ג'סי, אני לא חשבתי שסבלת בצוות רוקט ואם קרה משהו, יכולת פשוט לדבר איתי במקום לבקש ממני לעזור לך לברוח. את יודעת מה עברתי לאחר שעזבת? את יודעת מה זה יום בצוות רוקט בלעדייך? כבר חודשים זה משגע אותי בלי הפסקה למה עשית את זה. למה?!" הוא שחרר את מה שהיה לו בבטן עם כל הרגשות שהיו לו. ברור ששניהם עברו הרבה אחד בלי השני. ג'סי התחילה לבכות קלות לאחר ששמעה את זה, היא מעולם לא שמעה את ג'יימס רציני כל כך. הוא נראה כאילו הוא יצא מדעתו בזמן שאמר את זה. היא נאנחה ושתתה את כוס המים שלה בשלוק אחד ובסוף דיברה שקמה מהספה שלה.

"בוא אחרי בבקשה, אני אסביר לך הכל". היא אמרה לו בקצרה וסימנה לו ללכת אחריה, הוא לא פקפק בה בתקווה שיקבל תשובה, אבל הוא לא ציפה למה שראה. הם עלו לקומה השנייה של הבית ונכנסו לחדר שעל דלתו היו מדבקות של פוקימונים שונים. ג'סי פתחה את הדלת וג'יימס הביט במיטת עץ פשוטה וראה ילד קטן מכורבל בתוכה, בן 4 לכל היותר ישן בשלווה כאילו הסופה בחוץ לא קיימת. לאחר כמה שניות, היא סגרה את הדלת והם חזרו לסלון. במשך דקה היה שקט רועם שאפילו הסופה שהייתה בתוך ג'יימס, נעלמה. שניהם לא הוציאו ציוץ מהפה עד שבסוף ג'יימס שבר את השתיקה.

"אז… מתי נכנסת להיריון?"

"ביום ההוא בבר לאחר המשימה בעיר גולדנרוד, חודשיים לפני שביקשתי ממך לעזור לי לברוח. אני השתכרתי… ופשוט איבדתי שליטה. ולא יכולתי לוותר עליו. ולא רציתי להיות כמו אימא שלי ולאבד את התינוק שלי. ולא יכולתי לגדל אותו בבסיס. הייתי חייבת לברוח ואתה היחיד שיכולתי לסמוך עליו שם". היא לבסוף סיפרה לו שהרגישה אבן גדולה כמו גולם יורדת מהלב שלה. במשך שנים היא הרגישה רע שלא הייתה מסוגלת לספר לו.

ג'יימס סוף סוף הבין למה ג'סי הלכה, במשך שנים הוא האמין שזה היה בגללו, גם אם אמרה לו שלא. הוא הלך אל ג'סי וחיבק אותה בחוזקה, נתן לה לשחרר את הרגשות שאטמה שנים בתוכה.

"ששש…אני מבין, היית צריכה לעשות את זה וזה שהילד הזה, הילד שלך חיי ושמח עד היום, מראה אפילו לי שעשית את הבחירה הנכונה". הוא אמר לה ברכות והמשיך לחבק אותה.

"הוא… אש הוא באמת כל העולם שלי. הוא המשמעות שתמיד חיפשתי בחיים שלי, לא חשבתי שארגיש מאושרת כל כך מעולם". היא התייפחה בזמן שהמשיכה לדבר. גם אם כל מה שנאלצה לעבור, הכל היה שווה בסוף עבור החיים שהקימה עבורה ועבור אש.

"אני שמח לשמוע שהשגת את מה שרצית, תמיד ידעת שהחיים הם יותר מגנבות פוקימונים ובריחה מהמשטרה גם אם לא התנהגת ככה. אני באמת שמח שאת מאושרת". היא ענה בחיוך רך. הוא הרגיש שנים של סבל מתפוגגות בזמן החיבוק הזה.

"ת-תודה ג'יימס, התגעגעתי אלייך כל כך. אני מצטערת כל כך שלא סיפרתי לך על זה מהתחלה."

"הכל נסלח כבר, ג'סי, אני יודע שלא היית עוזבת אותי אם לא היית חייבת, ואני מבטיח שאעזור לך כמה שאוכל". הוא לבסוף קם לאחר שהתנתקו מהחיבוק והוא שלח אליה את ידו –

"זוכרת את זה? "היכונו לצרות"" הוא אמר וחיכה שתצמיד את ידה אליו.

"כפולות ומכופלות". וואו, לא שמעתי את זה כבר שנים. דרך אגב אתה רוצה להישאר כאן בינתיים אם אתה בחופש?"

"באמת? את לא חייבת, את יודעת…"

"אני יודעת, אבל אני רוצה. חוץ מזה אני רוצה שתכיר את אש סוף סוף."

במספר הימים שהיו לו, ג'יימס נשאר בביתה של ג'סי, ג'יימס זכה להכיר את אש שהזכיר לו את ג'סי מעט, הוא ידע שהוא יהיה ילד טוב וג'סי תהיה אימא טובה עוד יותר ממה שחשב בהתחלה. ג'סי וג'יימס הסכימו לא לספר לאש על צוות רוקט. וג'יימס הבטיח לה שיום אחד גם הוא יפרוש משם. במשך שנים, ג'סי הציגה את ג'יימס כאיש עסקים ולכן הוא יכל לבוא לבקר רק פעם בחודש. ג'יימס הפך להיות משהו כמו הדוד של אש. ובכלל, הפוקימון האהוב עליו היה אקנס של אמו, שהתפתח יום אחד לארבוק לאחר שהתאמן איתו בחצר. ו-וויזינג של דודו שראה כל פעם שבא לבקר אותם.

בסופו של דבר, הגיע היום המיוחל ואש הגיע לגיל 10. סוף סוף הוא מספיק בוגר כדי לצאת למסע הפוקימונים שלו ולהפוך למאסטר הפוקימונים שתמיד חלם להיות.