היום, כאשר אני מסתכל על מה הספקתי בתחום הפוקימון, אני יכול להיות גאה בעצמי. אני זוכר שהתחלתי את דרכי כגולש מן המניין בPokemon.co.il, וכשזה נסגר, עברתי לPokeblock, וכשזה מיצה את עצמו, עברתי לPokemons.co.il, וכשסילקו אותי משם, ניסיתי את מזלי גם בPokemon-il.co.il, אבל בשום מקום לא הרגשתי בבית. עד שפתחתי אתר משלי.
המטרה של האתר הייתה פשוטה – לתת במה לכל מי שרוצה להביע את עצמו בתחום הפוקימון. וכך היה מהיום הראשון. למען האמת, המטרה הייתה לסקר את כל הסדרות שגדלתי עליהן, בין אם זה מוש השור, חתולי הרעם, אליס בארץ הפלאות וכיוצא בזה. לאט לאט החזון השתנה וכיום אתם עומדים מול התוצר הסופי.
אני במיוחד מרוצה מהעובדה ששום דבר לא הרס לנו את זה. ורק אלוהים יודע שעמדנו מול כמה וכמה מכשולים. לדוגמה, הייתה פעם שפרצו לנו, התחזו אלי בצ'אט, ניסו להוקיע אותי, לפרסם עלי שקרים, היו לנו הייטרים, ובחיי האישיים התמודדתי עם כמה דברים לא נעימים, אבל למרות כל המכשולים, האתר נשאר בחיים.
מה שמאכזב אותי זו העובדה שמה שסגר לנו את האתר בסופו של דבר זו ההחלטה של הגולשים עצמם. אני יכול לשבת פה שעות ולספר על ההשקעה שהייתה לי באתר מבחינת זמן, מבחינת כסף, מבחינת הקרבה, אבל זה לא ישנה דבר. אני נתתי להם את כל כולי, ולא ציפיתי לדבר. אני אהבתי לתת מעצמי, אהבתי את הפידבקים שלהם, ואהבתי אותם. אבל כשהגיע הזמן עבורם להחזיר מעט לאתר, לעזור לו להמשיך להתקיים, ולפתוח את הלב, הם לא ראו לנכון לעשות את זה, וזה שבר לי את הלב.
אבל כנראה שזה לטובה. היו לנו 8 שנים וחצי של אין ספור רגעים שאנצור בלבי לנצח. אני זוכר שנפגשתי עם אוהד, גלעד ונתי בקניון עזריאלי וצילמנו פרקים לערוץ היוטיוב. אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי לפריק כדי לקדם את הטורניר קלפים ביחד עם פרדי ודניאל. אני זוכר את ההרצאות שהיו לי בכנסי אמא"י ונאטסו-קון ובהם פגשתי רבים מגולשי האתר. אני זוכר את החיוכים, הפרגונים והמחמאות שלהם בכנסי האתר השונים. אני זוכר את השיחות וההתייעצויות שהיו לי במהלך השנים עם נסטי, עידו האנימטור, סער גונן, ועוד רבים וטובים.
דבר נוסף שהאתר אפשר לי לעשות זה להגשים את החלומות שלי – כתבתי באתר שפנה ל8,370,385 אנשים, יצרתי קשרים עם אנשים, דוכנים וחברות, טסתי לארה"ב לחודש ימים וליפן לשבועיים, הרמתי כנסי פוקימון, ראיינתי מדבבת מפוקימון, הכרתי מלא חברים, גרמתי להם לחייך, בידרתי אותם, עבדתי עליהם, שיחקתי איתם ועל כל אלה אני באמת אסיר תודה.
וזה לא שהאתר ימות, וזה לא שהקהילה תמות. בין מי שקורא את זה נמצאים רבים שגדלו באתר ההוא, גלשו בו, כתבו בו, נהנו ממנו, כעסו עליו, והרגישו משהו כלפיו וזה רק מראה את הכוח שלו. קחו לדוגמה את רון, אני זוכר שהוא בכלל היה על תקן ממלא מקום בסיכום השבועי של אלון, ורון הפך את זה לשלו, והוא כתב, המציא וצילם מעל ל30 פרקים וכיום הוא מתחזק ערוץ יוטיוב שמחזיק עשרות אלפי מינויים. ואני שמח בשבילו.
אותו דבר עם אליעד, הוא יום אחד בא אלי עם רעיון, אני חשבתי שהרעיון שלו לא יתאים לאתר, והוא הלך ופתח לעצמו בלוג והמציא לעצמו פוקידע שלם שמבוסס על דברים ישראלים / יהודים / ציוניים, ועד היום אנשים נכנסים לשם, בודקים אם יש משהו חדש, אם הומצא איזה פייקמון חדש, או אם הוא פרסם איזו כתבה מקורית. כלומר שגם ה"לא" שלי הוביל למשהו טוב בסופו של דבר.
אני רוצה בכל זאת לנצל את ההזדמנות ולהודות לכמה אנשים שהיו איתי לאורך הדרך ובלעדיהם כל זה לא היה קורה. הראשון והמרכזי מביניהם הוא אוהד. תודה רבה לך. בין עשרת הגבוהים ביותר נמצאים גלעד, נסטי, המאמן הורוד, רומי, שחר ועוד רבים וטובים שהיו לי לעזר, שדיברו איתי, דירבנו אותי, עזרו לי, גרמו לי להיות הכי טוב שאני יכול, ותמכו.
בשורה התחתונה – אני אהיה בסדר. למדתי באתר הזה לכתוב, למדתי להפיק אירועים, והכי חשוב – למדתי – שזה הכלי הטוב ביותר כדי ללמד, ואני אקח את כל מה שלמדתי פה ואיישם את זה בחיים שלי. כעת אני אפנה יותר זמן לספורט, למציאת בת זוג, ללימודים, לעבודה, לעצמי. ומי יודע, אולי תשמעו את השם שלי בעתיד בעוד איזה פרויקט משוגע, יצירתי, ובלתי אפשרי.
אוהב, יוסי.
ממפלצות כיס.
(קשה לבחור שיר סיכום טוב)
67 תגובות
תחזיר את האתר
היי. זוכר אותי? זה אני דארקרי! ואני רוצה להגיד שאני מאוד עצוב. אבל שמח בשבילך. שמח שיש לך עוד דברים לעשות חוץ מזה. שמח שיש לך עוד דרכים. בהמשך. כי גם לכל סוף יש התחלה. ואני מקווה שאחרי כמה שנים תחזור
בבקשה בבקשה תעחה את התכנים של האתר לאיפשהו
למה לא להפוך את האתר לבלוג חינמי?
היי!
אני מקווה שאתה זוכר אותי (הייתי גראודון עד לפני כמה חודשים).
מפלצות כיס היה אתר משמעותי עבורי, שנתן לי הרבה מאוד זכרונות טובים (במיוחד הכנסים שארגנת שבהם הייתי) למרות הפעילות שלי בו, שהלכה וירדה עם השנים (שהייתה גם ככה מעטה).
מאוד עצוב לי לראות את האתר נסגר.
הייתי ממש שמח לראות אותו קם לתחייה בתור בלוג חינמי, ואפילו גם קהילתי, ואולי אפילו בתור שרת בדיסקורד!
תודה רבה על הזכרונות המשמחים ועל החוויות הכיפיות!
ניר
איזה עצוב ☹
באמת חבל לי על האתר הוא היה אתר מושקע ואני ביליתי כאן הרבה זמן מהיום ותמיד חשבתי שעם הוא יסגור זה היה בגלל משהו טכני אבל במציאות זה היה הגולשים של האתר ועל זה באמת כואב לי
עצוב..
חבל
הכי חבל לי על פוקימון במהירות החושך
למרות שיש גם כמה פרויקטים אחרים
עלה והצלח יוסי
לא יכולתי לשלם…
לפחות תהפוך את זה לארכיון? בן אדם כותב סיפור, מפרסם פרק פיילוט, מקבל תגובות תומכות, מנסה לחשוב על פרקים חדשים, שובר את הראש, מוותר על החלום, אבל הוא לפחות יכול לראות כמה אנשים העריכו אותו. עכשיו זה מוגבל רק לשני קבצי וורד. גם כשהפוקידע הישראלי נעזב (לכאורה), הוא עדיין משמש כארכיון. לפחות תחזיר את הערוץ או משהו…
עצוב כל כך.. גדלתי על האתר
מקווה שתצליח בהמשך החיים לפחות כמו שהאתר הצליח 🙂
ישר כוח.
תרמת רבות לקהילה.ללא ספק יש דרישה לאתר..רבל האת דורש זמן שאין לך לתת וכסף שאין לגולשים להשקיע.
מקווה שתמשיך בחייך ותגשים את כל משאלות ליבך.
ואם תרצה משחק פוקימון ידידותי…אתה יודע איפה למצוא אותי 🙂
ביי היטמן היה מאוד כיף
תודה על הכל ובהצלחה בהמשך דרכך 🙂
תודה רבה על כל ההשקעה והמאמץ ועל קיומו של האתר במשך 9 שנות קיומו
חבל שזה נאלץ להגמר
מקווה שזו פרידה אך לא סוף פסוק לקהילת הפוקימון בארץ
עוד קהילת פוקימון שנפלה
היה מדהים, מדהים שהיה. תודה על הכל.
בהצלחה יוסי ושתגשים את כל מה שאתה רוצה אני שמחה שהכרתי אותך אתה מדהים!
אין לי מה להגיד אני מאוד עצוב.
תודה לך יוסי על כל ההשקעה אני מקווה שתצליח בכל מה שתעשה מעתה והלאה. אני מקווה גם שניפגש שוב מתישהו., האתר שלך עזר לי בתקופות הכי קשות שלי אבל לצערי לכל דבר יש סוף. לתהראות מפלצות כיס זה המאמן הורוד מסיים
ביי
מאוד עצוב לראות אתר כל כך מושקע ועוד בן 8.5 שנים (קרוב להיות 10 שנים!) זו באמת אכזבה כואבת במיוחד, בגלל שרבים לא תרמו את החלק שלהם (אפילו משהו קטן) לאתר ורק חלק קטן פתח את הלב, זו אכן אכזבה עצומה מצד יוסי ובסופו של דבר האכזבה הזאת גם מגיע לאתר (לא שאני מאשים מישהו), ואכן זו מכה קשה לקהילת הפוקימון בארץ.
יוסי, בתור אחד שהיה ברוב הכנסים, תמיד ראיתי את כל ההשקעה שמקפידים שהכל ילך מדהים בכנס גם ברגעים שהיו שינויים או תקלות למינהם אתה לא מוותר בקלות ואכן מגיע לך הערכה עצומה מאוד בכל הנושא של הכנסים, יותר מזה כל מה שמושקע ועושים באתר זה באמת לא מובן מאליו. אומנם זה צעד נכון עבורך (לבריאותך וכו..) לסגור את האתר, אך כל התוכן שהושקע לאתר הזה פשוט נעלם (מקוווה מאוד שלא) וזה מאוד עצוב בעיקר מהעובדה שיש לא מעט תוכן שהוא מאוד שימושי ואף יעיל, וכל זה כבר לא נמצא. (מאוד מקווה שיש עותק גיבוי מלא של כל האתר)
בנימה זו, ובעצב רב אנחנו נאלצים לסגור את "העסק" שלא מומש כראוי. יוסי הרבה בהצלחה בהמשך חייך ושתשיג את כל המטרותיך בחייך לא משנה עד כמה זה נראה בלתי אפשרי והוכחתה את עצמך שאתה מסוגל להרבה יותר ממה שחשבתה, והכי חשוב המון המון בריאות.
מקווה מאוד שיש איזשהי תקווה שיום אחד האתר הזה יקום לתחייה.
בברכה, אנטון
יוסי, לדעתי אתה ממש מצטנע פה. לפני שבאת לא היה בכלל פוקימון בארץ במשך שנים. לקחת תחום שהיה רדום במשך 5 שנים, הבאת אותו לקדמת הבמה, יצרת קהילה ענקית, הקמת מאגר מידע שלא מבייש שום אינציקלופדיה אינטרנטית בחו"ל, העמדת כנסים וטורנירים שהיו הצלחה מטורפת, תיחזקת ערוץ יוטיוב שהיה מלא בכל טוב וסיפקת אין ספור רגעים של אושר והנאה לאלפי בני אדם, והכל על בסיס יומיומי. ההצלחה שלך הייתה כל כך גדולה שאחרים התחילו לרכוב עליה והצליחו בזכות עצמם וזה רק מראה עד כמה היית גדול. תודה על הכל ונתראה רק בשמחות… 🙂
אוף
אני תמיד אזכור את האתר זה, הוא חלק גדול מהילדות שלי בדיוק כמו פוקימון. האתר היה פה ברגעים הכי קשים של הקהילה בישראל(כמו כשהסדרה ירדה משידור) וגם ברגעים השמחים(כמו פוקימון גו והחזרה של הסדרה לארץ). אני מקווה שאיכשהו הקהילה בישראל תמשיך להתקיים.
נורא חבל. אתר נהדר, כל כך הרבה תכנים, שאף פעם לא הבנתי איך לעזאזל נרשמים אליו. בהתחלה רק קראתי פה מנגת הרפתקות ושנאתי את שאר האתר. בהמשך, הבנתי שהאתר הזה הופך לחלק בלתי נפרד ממני. בכמה ימים שאחרי המחיקה הייתי חוזרת שוב ושוב למפלצות כיס, ומסתכלת על המסך הריק חמש דקות בערך. אחר כך הפסקתי, אבל היום החלטתי לנסות שוב. ובאמת, אתר מדהים, יוסי היטמן. כל כך הרבה השקעה…
לי אין איפה להיות ופה זה הכי טוב אז תחזיר את האתר
??
תקשיב.
אני אישית לא הייתי באתר, אבל בתור מעריץ פוקימון או סתם בן אדם.
דאם זה עצוב
(מקווה שהאתר יחזור בי דה ווי)
היה אחלה אתר חבל שזה ככה נגמר…
היו תקופות שהייתי פה לפחות פעם ביום.
להתראות?
תודה רבה לכולם!
אז מה לגבי הבקשה לארכיון?
תודה רבה על הכל!
וכך שוקעת השמש על האימפריה הקטנה שהייתה האתר פוקימון מפלצות כיס.
מי ייתן והאתר ינוח בשלום, שהתכנים שהועתקו ממנו לאתרים אחרים ירוו את הקהילה, שהיוצרים יפרשו כנפיים וימשיכו ליצור בתחומם, ושהאתר בסוף יקום מחדש וטוב יותר, כמו מולטרס מתוך העפר.
בהצלחה בהמשך יוסי, התפתחתי הרבה מתוך התרומה לאתר הזה, ומקווה שהצלחתי לשפר גם אחרים תוך כדי, לפחות בקצת.
תודה רבה
ובהצלחה
אני זוכר שראיתי את הפרק הראשון של פוקימון ברקת ואז הכל השתנה למדתי מה זה הדבר הנפלאה הזה שנקרא פוקימון הרגשתי כאילו אני בין אנשים כמוני אהבתי את האתר היוצרים הסרטונים והקהילה אבל לכל דבר טוב יש סוף אבל תמיד יש עוד התחלות אז אני מקווה מאוד שזה לא הסוף של הקהילה או של היוצרים רק צריך לחכות
בזמן האחרון אני לא כל צופה בפוקימון ולא עוקב אחרי זה, בעיקר בגלל זמן, אבל אני בהחלט לא יכול להתעלם מהעובדה שזו הייתה הסדרת ילדות האהובה עלי ביותר. ואני זוכר את עצמי, ממש לפני כמה שנים, נכנס לאתר המדהים הזה בערך כל יום ואפילו כמה פעמים ביום, קורא את התכנים, צופה בסרטונים ופשוט נהנה ממה שאנחנו כולנו אוהבים, פוקימון. האתר הזה היה דבר מאוד חשוב עבורי, וגם היום יש לי איזה מקום בלב רק בשביל האתר הזה. אני ממש מודה לך, ולכל אלה שתרמו לאתר ועזרו לפתח אותו רק בשבילנו, אני מאחל לך בהצלחה, בכל דבר שתעשה ואני יודע שכמו האתר הזה, גם אתה תצליח.
בהצלחה ותודה על הכל.
אני ממש מצטערת שלא יכלתי לתרום, אבל אני רק ילדה, ורוב הגולשים כאן הם ילדים, ומנסיון קשה להוציא מהורים כסף בשביל אינטרנט. אני ממש מצטערת על האתר ואני מתגעגעת אליו כבר עכשיו
אתה בטח זוכר אותי… בכל השנה שהייתי (למען האמת פחות) הייתי פעיל בלי הפסקה…
לא משנה איזה אתר פוקימון אני נמצא, זה תמיד יהיה הכי טוב מבחינתי, יש הרבה אתרי פוקימון טובים טבל כולם שוכחיםדבר אחד, איחוד… האתר בהחלט נתן הרגשה שאתה חלק ממנה ושיש לך משהו פעיל.
וכפי שאמרתי אני אומר גם עכשיו, זה לא הסוף הסופי של האתר, ויש אפשרות להמשיך את הקהילה באתר שהוא בחינם… אומנם נצטרך להתמודד אם הרבה בעיות, אבל נוכל להתמודד אליהם בדיוק כמו שאתם התמודדתם על הבעיות שהיו אצלכם (כמו הפריצה).
וכולם בכל זאת יוכלו לעזור שצריך, אולי אף אחד כמעט לא תרם אבל אל תשכח שזה לא הכי תלוי בנו, אבל גם בלי לתרום אנחנו יכולים לעזור.
טוב… אני לא אוכל להגיד שהלב שלי לא נשבר אחרי שאני שומע שהאתר נסגר הפעם באמת.
מאז שאני זוכר את עצמי חייתי עם פוקימון: בגיל 5-7 עוד ראיתי את העונות של פוקימון בסינו שהיו בערוץ דיסני כמו מימד הקרב. ומאז נחשפתי לפוקימון באופן קבוע אבל פשוט איבדתי את הניצוץ שהיה לי בגילאיי 5-7. ולא הבנתי כמה הקהילה של פוקימון גדולה וחזקה כמו היום. שפוקימון שודר לראשונה מחדש לפני שלוש שנים בערך בחופש הגדול. הרגשתי שהניצוץ ההוא שהיה לי נדלק מחדש והתחזק מאז. פוקימון הפך לחיים שלי אז. ממש חייתי, ראיתי, ונשמתי פוקימון. והצטרפתי להרבה אתרי פוקימון כמו: פוקימון האתר הישראלי, ליגת הפוקימונים משחק דפדפן, שרת הפוקימון הישראלי בדיסקורד. והחשוב ביותר לעכשיו מפלצות כיס.
בניגוד לכל האתרים האלה. האתר שלך הרגיש כאילו הוא פתוח לכולם. וכל אחד יכול להראות את הדרך שלו להאהבה לפוקימון, גם הרגשתי את זה ממך היטמן. נגעת בכל דבר שפוקימון רק יצרו ושמת אותו באתר כמו: האנימה, הסרטים, המשחקים, המנגה, ופרוייקטים משלך. שלא לדבר אל הכנסים שלך. שמבחינתי היו הדבר הכי טוב ששווה לחכות לו כמו סוף שנת לימודים. זה עדיין מדהים אותי איך אתר שקיים כמעט 9 שנים עוד יכול להפתיע ולעניין כמעט כל יום. אני לא מכיר הרבה אתרים כאלה או אנשים כמוך שיכולים לעשות את זה.
אז עכשיו אחרי שסיימתי לספר את הסיפור שלי לגבי פוקימון ומה דעתי לגבי האתר שלך. אני מנצל את התגובה האחרונה שלי פה בשביל להודות לך על שיצרת מקום שיכולתי לחזור עליו כל יום, ולקבל משהו חדש וגם לשמור על האהבה שלי לפוקימון בלי לאבד אותה שוב. אני לא אגיד שלא יהיה קשה בלי האתר שלך אבל אני מבין למה אתה עושה את זה ואני מקווה שזאת ההחלטה הנכונה והטובה עבורך ועבורנו.
אז בקיצור תודה על שמילאת לי את השנים האחרונות ואני מצטער על חילוקיי דעות שהיו לנו בעבר. מקווה שתרגיש טוב יותר ושיהיה לך טוב יותר בחיים. להתראות.
אני קורא את התגובות שלכם ולבי מתמלא בשמחה. תודה רבה לכם!
אנחנו צריכים להודות לך גם, בזכותך כל הקהילה הישראלית התגבשה…
אפילו אם האתר נסגר וכל מה שעשית נסגר הקהילה עדיין נשארת
עומר אזולאי, הסיפור שלך הוא הסיפור שלי D: אני בדיוק כמוך חיכתי כל יום בחופש ב10 בבוקר מול הטלוויזיה לראות עוד פרק
כן. גם אני הייתי ככה בדיוק בתקופה שערוץ הילדים עוד היה ביס. אבל שהערוץ עזב את יס הייתי צריך להמשיך את הצפייה בפרקים דרך המחשב באנגלית.
אני זוכר שגם אני ראיתי בערוץ הילדים
איכשהו בתוך שבוע הוא עבר מדור 1 לשש… אז הפסקתי לצפות כדי שאוכל לראות את העונות האחרות
לי מעולם לא היה אכפת מה הסדר. כי איך שאתה לא מסתכל על זה כל דור הוא משהו חדש. כל דור אש מתחיל עם פיקאצ'ו בלבד ופוגש חברים חדשים שאותם הוא עוזב בסוף הדור. אלא עם יש להם מזל והם מקבלים הופעת אורח בדור שלאחר מכן. (למיסטי וברוק בכלל היה מזל כי ברוק טייל עם אש עד סינו, ומיסטי קיבלה שלוש הופעות אורח בסדרה לא כולל פרקי ספיישל ואזכורים של הדמויות.
לפיצהשם אתה יודע מה לעשות אז חפש משהוא חינמי ראיתי תגובנ כאן שמישהו אמר להחליך לבלוג חנמי אז? מה הבאיה
אהבתי את האתר הזה כלכך… אני ממש מבואס שהוא כבר לא עומד. תודה יוסי והמשך דרך צלחה בחיים שלך
עדיין עצוב לי
להתראות, כולם פה. היה ממש כיף איתך, יוסי. באמת, אתר שממש חבל עליו. אני ממש מקווה שתצליח איכשהו להחזיר אותו ושהכל יסתדר. אני יודע שזאת אמונה ממש קלושה, אבל אני עדיין מאמין ועצוב לי בלב עכשיו, כשאני מסתכל בצד איפה שהיו כל הרשומות וחושב על חוסר העדכניות שכנראה יהיה לי בתחום הפוקימון.
פאק,
אני זוכר שהייתי בן 11 כתבתי לפה איזה טור אחד של Pokemon Tower Defence והייתי מתעדכן באופן קבוע, אם השנים הפסקתי וזה נהיה פעם בכמה חודשים, אבל היה מדובר מהתכנים היותר איכותיים שהיו באיטרנט, בידיוק נכנסתי להתעדכן אחרי שראיתי שנינטנדו פותחת סניף בישראל , רציתי לראות מה אומרים על זה פה, זכרתי שהיו בעיות אבל לא תיארתי לעצמי שזה ייגמר…
חבל שכל התכנים של האתר נמחקו, היה מדובר בערימות של תוכן איכותי + תרגום למנגה + פינות קומדיה נהדרות + טורי דעה מעניינים
לא אשכח את המדריך של אוהד נראלי על אדום אש ביוטיוב שבזכותו אני בעצם עברתי את המשחק, אני הייתי רואה פרק פרק חחח
בהצלחה בהמשך הדרך היטמן, מאחל לך שתצליח לחזור לקהילה ואולי מי יודע תמצא את עצמך עובד בנינטנדו… 🙂