הדרך להתפתחות – פרק 2: אגדת התפתחות המגה!

"מה קרה לו?" דיאנסי שאלה את ראלטס.

"הוא נפל על הפרצוף מהצוק".

"אני אמרתי לכם לא לשחק שם!" אמרה דיאנסי בכעס.

"כרגע יש בעיה יותר חשובה", אמר ראלטס, "פרואקי כנראה איבד את הזכרונות שלו בנפילה."

"היי, הבטחת לי תשובות!" התפרצתי לשיחה.

"נכון. בוא איתנו לשולחן ונדבר שם. אני מבטיח לך שתבין הכל בקרוב."

הלכנו במסדרון הארוך. כל שנייה הרגישה לי כמו דקה. פתאום רצו שני יצורים נוספים לכיווננו. אחד מהם התנגש בי, אבל המשיך לרוץ. והשני פשוט… עבר דרכי. רציתי לשאול מה הם, אבל קלטתי שהגענו לחדר.

"אוקי. אני דיאנסי", היא אמרה לי. "אני השומרת של כל הפוקימונים שכאן."

"פוקי-מה?!" שאלתי אותה.

"פוקימונים. יצורים בעלי כוחות מיוחדים. אל תגיד לי שאתה אפילו לא יודע מה אתה…"

הסתכלתי במראה שנמצאת מאחורי דיאנסי. קלטתי שאני נראה כמו סוג של צפרדע. הרגעתי את עצמי.

"אז… אני מבין שהשם שלי הוא פרואקי…?"

"נכון".

"למה כולנו גרים פה? אנחנו לא יכולים להיות אחים, נכון?"

"חששתי שתשאל את זה." היא אמרה בלחץ. "בדיוק היום הגעת לגיל שבו אני אמורה לספר לך את המקורות של כולנו."

"היום זה יום ההולדת שלי?" שאלתי בתדהמה. לא חשבתי שאאבד את הזכרונות שלי ביום ההולדת שלי.

"בן כמה אני?" שאלתי.

"אתה עכשיו בן 14", התערב ראלטס. "ואיבדת את הזכרונות שלך בזמן הכי לא טוב שיש."

"אני מניחה שאני אספר לו עכשיו", אמרה דיאנסי.

"תשב, ואספר לך הכל". התיישבתי ושתקתי.

"ההורים של כולכם היו גיבורים אמיתיים. הם היו צוות שהגן על כל הכפר שלנו. מי שנגח בך קודם הוא ארון. אבא שלו היה אגרון והיה הקשוח בצוות, אבל היה לו לב טוב. היצור שעבר דרכך היא שאפט. אמא שלה הייתה באנט והייתה החכמה בצוות. חוץ מזה, היה לה חוש הומור טוב. עוד מישהו פה שלא ראית הוא גיבל. אבא שלו היה גארצ'ומפ והוא היה האגרסיבי בקבוצה. הוא היה חם מזג, אבל אף פעם לא אכזב את הצוות. אבא של ראלטס היה גאלייד, החוזה והלוחם המרכזי בצוות. הייתה לו יכולת מדהימה לראות את העתיד ולשנות אותו. ואבא שלך, פרואקי…"

סוף סוף הגיע החלק שחיכיתי לו!

"אבא שלך היה גרנינג'ה. הוא היה המנהיג של הצוות. היה לו כושר מנהיגות אדיר והצליח להערים על אויביו בתנועות מהירות וקטלניות."

"ומי את?" שאלתי.

"אני דיאנסי. הייתי גם חברה בצוות, אבל אז קרה אסון…" ראיתי אותה מזילה דמעה. "יום אחד שמענו כל מיני פוקימונים מדברים על התפתחות חדשה. ההתפתחות החזקה ביותר, התפתחות המגה. שמענו שבשביל להשיג את ההתפתחות, נצטרך למצוא אבנים נדירות הידועות בתור 'אבני המגה'. כמובן שהתלהבנו והבנו שהתפתחות נוספת תעזור לנו להגן על הכפר. יצאנו למסע של יותר מחודש. בסוף מצאנו את מה שחיפשנו. אבל ל-פרס היה מחיר. היו שם שני פוקימונים אגדיים, הידועים בתור הופה וראיקוזה. ניסינו להתמודד מולם, אבל…" היא עצרה והתחילה לבכות. "כולם מתו. אני היחידה ששרדתי. הבקשה האחרונה של אבא שלך הייתה שאשמור עליכם, דור הגיבורים הבא, המיועדים להתפתחות מגה."

התחלתי לחשוב מחשבות עצובות, איך כל אחד פה הרגיש כשסיפרו לו את הסיפור הזה.

"מאז שבקעת מהביצה, ראינו בך משהו שונה. מהרגע שבקעת, התחלת להתהלך ולשחק פה עם כולם כמו פוקימון מבוגר. הבנו שאתה תהיה מנהיג הצוות בדיוק כמו אבא שלך."

"מה זאת אומרת מנהיג הצוות?" שאלתי את דיאנסי.

"אתה הצעיר ביותר פה, ואתה האחרון שהגיע לגיל 14. עכשיו אתם צריכים להפוך לגיבורים שנועדתם להיות…" היא שתקה לרגע.

"אגדת התפתחות המגה החדשה, האגדה שהתעוררה."