בלוג: מאמנת פוקימוני GO – ניסיון לפרק 1 (לא ראוי לילדים)

שלום לכם, מתוקים שלי!

אני מיילי, בת 18, ג'ינג'ית, ברוכת שדיים, ותנו לי לספר לכם – אני בקריז! לא הייתי באטרף כזה מאז שגיליתי ש-שמש חבר שלי מורט יותר שערות ממני! ראבק, לא יכולת לגלח כמו כולם? היית חייב לעשות שעווה ברזילאית? אני רואה את הורידים על הביצים שלך מרוב שהן חלקות! על כל פנים, הנושא שמעסיק אותי בימים האחרונים הוא פוקימון GO. הורדתי את המשחק הזה לאנדרואיד שלי, ואחרי 20 שעות שבהן ראיתי את כולם רושמים בפייסבוק "תפסתי את מיאו", "תפסתי את רייהורן", "תפסתי את זובאט" ואיחלתי להם בלב שיתפסו אבולה, הצלחתי גם אני לשחק!

החלטתי ללכת בשכונה, אבל פרט לעובדה שאין בבת ים יותר מדי מה לראות, זה ממש מסוכן! שמעתי ש-ששון המשוגע אורב לבנות וגורם להם להרים את הרגל ולצלם איתו סלפי. ואני ממש לא בקטע של להרים את הרגל. מה אני, כלבה? על כל פנים, אמא החליטה לנסוע לירושלים לברר אם היא יכולה לבקש מאלוהים עוד תרומת זרע אנונימי והחלטתי לנסוע איתה. על הדרך ניסיתי לבדוק מה יש למשחק להציע לי!

קראתי לדמות שלי Eliz ובוא'נה, הדמות שלי מגניבה! לא, לא מגניבה מלשון קוליות, אלא היא גונבת דברים על ימין ועל שמאל. כשהייתי בירושלים והסתכלתי בתוכנה של פוקימון GO על אחת התמונות במרכז העיר, היא ניסתה לגנוב את התמונה, וכשלא הצליחה, היא חתמה על התמונה את השם שלה, כאילו היא ציירה את זה! מטורף!

בכל מקרה, הלכתי לכותל, ולכנסת ולכביש שמחבר בין התחנה המרכזית לבין בנייני האומה וגיליתי כמה דברים מאוד מעניינים! ראשית כל, אני אף פעם לא אומרת ראשית כל. ושנית, מצאתי אקנס ליד מנורת הכנסת ואני חייבת לומר שאני לא מופתעת מהתגלית הזו, תמיד ידעתי שיש נחשים בכנסת. אני רק אצרף תמונה ליתר בטחון…

*מנסה לצלם את התמונה*

רגע… אל תלחיצו אותי, אני מנסה שהיא תצא טוב!

*זה לוקח יותר מדי זמן*

תרגיעו, אני לא צלמת כזו טובה!

*התמונה לא יוצאת כל כך טוב*

יאללה יאללה, התמונה הזו יותר יפה מכל מה שיש לכם!

אחרי זה עליתי לרמה 5, והצטלמתי עם הקבצן שניסה למזמז את הבוהן שלי כשנתתי לו 10 אגורות, ואז גיליתי שאני יכולה לאתגר מכון פוקימונים. אני חייבת לספר לכם, אני הייתי בכמה מכונים בחיים שלי, וניקיון כזה טרם ראיתי! הסדינים היו נקיים, לא היו כתמים של שפי… אה, זה לא הסיפור הנכון… בכל מקרה, שלחתי את אומנייט שלי שהתיז שפריצים של משהו לבן וסמיך על המיאו של היריב שלא הפסיק לשרוט לי את הפוקימון. בסוף ניצחתי. בחרתי בקבוצה האדומה ונתתי למאמן הקודם של המכון להיות השוליה שלי, העוזר שלי, ובמילים אחרות – הביץ' שלי!

אני לא יודעת מה עוד יש למשחק הזה להציע לי, אבל כבר קיבלתי הצעה מאיזה בחורה ברשת, והיא אמרה שהיא רוצה ללטף לי את הג'יגליפאפים שלי בתמורה ל100 ש"ח. מוזר! כי עדיין לא תפסתי שום ג'יגליפאף במשחק. חזרתי הביתה, ראיתי קצת משחקי הכס, וקניתי כרטיס למחזמר "עלובי החיים", אני רק מקווה שמירי מסיקה תמות שם מהר. אני לא סובלת אותה!