טבע חדש: סניזל / משה מושונוב

"טבע חדש" זו פינה שתציג את הפוקימונים באופן קצת שונה ממה שהכרתם. בפינה הזאת אני למעשה אתאר את אישיות הפוקימון בטבע הפתוח ואת כל מה שהופך אותו לפוקימון יחודי ומלא צבע. אני אקח פרטים אמיתיים ורשמיים ואשלב אותם עם פרטים שאמציא ואשלב אותם ביחד למען הרכבת הטבע. את הרעיון לפינה לקחתי מתוכניות הנשיונל ג'יאוגרפיק.

שם: סניזל
ממלכה: פוקימונים.
מערכה: אופל וקרח.
מין: חדי הטפריים.

סניזל הוא פוקימון נדיר ביותר, היות והוא נחשף בשעות הקטנות של הלילה כשהטמפרטורה קרה מ3°-. בזמן שהוא לא נחשף בגלוי, הסניזל מנתר מעץ לעץ במהירות גבוהה של עד כה 220 קמ"ש אל היעד הבא שלו. גופו מכוסה פרווה דקה, אך שכבת העור התרמית שלו שומר עליו מפני הקור הקיצוני. סניזל אינו חובב מאכלים, הוא מעדיף לתפוס אוכל צמחוני מאשר בשר או חרקים. למעשה, הקיבה של הסניזל קטנה כל כך שאכילת ספינאראק תשאיר אותו שבע לחמישה ימים רצופים. סניזל הוא פוקימון קומפקטי וקטן, דבר שהפך אותו לפוקימון לאיסוף מודיעין בצבאות המודרניים, יחד עם כישורי המהירות וצבע ההסוואה השחור המיוחד שלו.

אחד הדברים המאפיינים את סניזל זה בעצם הטפרים החזקים שלו. הטפרים שלו כה חזקים שהם יכולים לחתוך עמודי פלדה באמצעות שיסוע נורמלי. בנוסף, הסניזלים נעזרים בטפריהם כתחליף לאמצעי בידור. יש לציין שהם יכולים לכופף את טפריהם.
לסניזל יש צורה מפותחת והוא וויבייל. הוא מצליח להתפתח לאחר שלוש שנים כשהוא מספיק חזק כדי לעורר בתוכו את התגובה של טפר התער.

סניזל חמקמק מאוד וידוע בטבע ההתגנבות שלו, אם כי החמקמקות הזאת לא פוגעת בנאמנות שלו כאשר הוא נתפס על ידי מאמן. קשה מאוד לחנך את סניזל, אך כאשר הוא מחונך הוא יעשה ככל שביכולתו להשיג את המטרה המשותפת שלו יחד עם המאמן ולא יהסס להשתמש במתקפות מסוכנות כמו קרן קרח או שיסוע לילה. ניתן למצוא אותו בהרים גבוהים ובמקומות מבודדים וקפואים. נצפה לראשונה בג'וטו, בהר סילבר.

הרבייה של הסניזל היא פשוטה מאוד. העוררות המינית של הנקבה (או בשפה העממית: החרמנות) היא גדולה פי כמה משל הזכר. את הנקבות אפשר לזהות על פי הריסים הבולטים יותר, על פי האוזן הגדולה ביחס לזכר ועל פי הקול הצפצפני יותר. כשהזכר מזדווג עם הנקבה זה נעשה בין העצים וללא חדל בקולות וגניחות, דבר שיכול לעורר סכנה גדולה שישמעו זאת ומהלך הרבייה (מה שקורה לעיתים). הסבירות שהאם תמות אחרי שתי הפריות היא כמעט וודאית, אך זה נדיר מפני שהאם מולידה רק ביצה אחת בממוצע. במשך שלושה חודשים האב אוסף מאכלים לרך ולנקבה וכאשר הוא מתפתח לוויביל הוא עוזב. מפני שכבר מרגע היוולדותו הוא מבודד מסניזלים אחרים הוא אינו מתקשר ואינו חי בלהקות.