שלום רב,
עוד שנה חלפה לה ומשום מה אנחנו עדיין באוויר, פעילים, בועטים ויצירתיים מתמיד.
חשבתי לעשות במקור סיכום שנתי עם סדרת רשומות, אבל מרגיש לי שזה צמוד מדי, מאחר וכבר עשינו כזה דבר לשנת 2024.
אז הדבר הבא הוא לעשות רשומה עם כל הדברים שעשו לי אותה, עם הסבר קטן מה עמד מאחורי הרעיון, או מה הפך את הרעיון למיוחד עבורי.
תרגום המנגה של אמרלד הוא משמעותי עבורי כי זה מציב את האתר כמקור היחיד שתרגם אי פעם מנגה מעבר למספר חד ספרתי של כרכים. כיום האתר מציע את כל הכרכים הבאים 1-35, ו55-61 בתרגום לעברית, בצורה שנוחה לקריאה, עם הגהה מחודשת, קישורים רלוונטיים ובקרוב גם תקצירים לכל מה שאי פעם פורסם.
ההרחבה אודות פצ'אראנט אפשרה לי לחזור ולעסוק ביוטיוב מבלי לחשוב על כסף, על צפיות, לייקים, או על איך לבדר בזמן שידור, אלא פשוט לשחק וליהנות מזה. למען האמת, כיוצר תוכן, הרבה פעמים אנחנו מקריבים את ההנאה האישית שלנו לטובת יצירת התוכן, ופה פשוט למדתי איך לשחרר, לשחק וליהנות.
אני עוסק בתחום הפוקימון כבר המון זמן. בחלק מהתקופות ידעתי למצוא את הניצוץ הזה שיש באנשים ולהוציא את זה מהם כך שהם יוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, בין אם זה בכתיבה, ציור, דיבור מול המצלמה, הרצאות מול קהל וכיוצא בזה. חשבתי שהצעד הבא יהיה פשוט לשטח את מה שאני יודע, לדורות וליוצרים הבאים.
זה לא סוד שעם הזמן אנחנו משנים תחומי עניין, ואם פעם פוקימון היה ממוקם בראש סדר העדיפויות שלי, היום הוא ממוקם אצלי בסוף העשירייה. מה שמילא את המקומות הראשונים היה דאגה לעצמי בצורת ספורט, בין אם זה הליכה, ריצה, חדר כושר, והאתגר הזה של קבלת המדליות של הארי פוטר הוא תזכורת לשינוי הזה.
עוד דבר שחשוב לי לעשות במסגרת האתר זה ליהנות. כן, אני יכול לתרגם דפים מסרבי. כן, אני יכול לכתוב אין ספור כתבות. אבל בשנים האחרונות חשוב לי לעשות משהו שמסב לי הנאה, אז התחלתי עם הפרויקטים היצירתיים האלה והשנה עשיתי גם את המגדל השרוף וגם את הפיקאצ'ו שעשוי מלגו. ואין מחשבה להפסיק.
השנה הייתה מאתגרת עם המלחמות בעזה, באיראן, ובכל מקום אפשרי. והחיים נתנו לנו הרבה לימונים. חשבתי שזו הזדמנות טובה לעשות מהם לימונדה. אז הרמתי משהו שבסופו התגלה להיות מקור הסחת דעה, הנאה וגם אי קטן של שפיות לכמה אנשים. ואני שמח שאני עדיין מספיק יצירתי לחשוב על הדברים האלה.
אם יש משהו שעושה לי את זה בפוקימון, זה השירים. ובזמנו שמנו את כל השירים האנגליים והעבריים באתר וחשבתי למה לא להגדיל את הקטלוג ולשים גם את השירים היפניים המקוריים, אלה שגדלנו עליהם, שמורחים לנו חיוך ענקי על הפנים.
אפרופו דברים שפורסים לנו חיוך ענקי על הפנים! השנה ביקרתי בפעם השנייה ביפן, הלכתי למרכזי פוקימונים, התאמנתי, נסעתי במריו קארט על כבישי טוקיו, השתתפתי בטקס התה, לקחתי חלק בחווית הסמוראי, השגתי אין ספור מזכרות וזה הפך להיות טיול של פעמיים בחיים. ויש לי תחושה שיהיו עוד כאלה.
בהיעדר עניין באנימה של ליקו ורוי, אני מוצא את עצמי הרבה פעמים מרגיש כאילו אני מתרחק מהמותג. ואז מגיעה עוד עונה לסדרת הנטפליקס "מארחת הפוקימונים" ומגלה לי שאם יש בזה סיפור טוב, דמויות שניתן להזדהות איתן, פוקימונים וקצת תוכן, אני חוזר להיות הילד הזה שאוהב פוקימון. אז גם זה עשה לי את השנה.
הדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו זה המדריך שאני עושה לפוקימון אגדות Pokemon Legends Z-A. אני חושב שמאז משחקי הדור השישי לא נהניתי ממשחק כמו שאני נהנה מהנוכחי, ועובדה שאני כן מוצא את עצמי כל יום יושב מול הקונסולה ומקדיש לזה כשעה. ולצד שאר הדברים שאני עושה, זה כשלעצמו אומר המון.
