בואו נודה על האמת, אם הייתי צריך להתאים פוקימונים לדמויות/רגשות של הסרט "הקול בראש 2", אז הבחירות הסתמיות היו לא כאלה מעניינות. לדוגמה, את הרגש שמחה הייתי מתרגם לג'וי ואם הייתי רוצה לתת לדמות/רגש הזה פוקימון, הייתי בוחר בצ'נסי. זה לא כזה מצחיק ולא כזה מעניין. אז החלטתי לתת פוקימונים לפי הבחירה שלי.
שמחה – הפוקימון הראשון שעולה לי בראש כאשר אני חושב על שמחה הוא מיים ג'וניור. כל פעם שהוא הופיע באנימה הוא חיקה מישהו והוא היה עושה את זה בצורה מצחיקה, אז הוא מקבל את הכבוד להיות הדמות/רגש הזה.
עצב – הפוקימון שעולה לי לראש כאשר אני חושב על הרגש הזה הוא בייליף. כי בשונה מבלבאזור שקיבל במה לצד פיקאצ'ו, במקרה של בייליף, הוא נכנס תחת הצל הענקי של פיקאצ'ו ומעולם לא קיבל את האהבה לה הוא ראוי.
פחד – את הרגש הזה לא הרבה פוקימונים יכולים לקבל, אבל אם יש מישהו שעולה לי לראש, זה השאיבה של לונאלה על ידי נקרוזמה. הסיבה נעוצה בעובדה שכל הפוקימונים באנימה עד לאותו רגע היראו שביב של חמלה והוא פשוט לא בחל באמצעים.
כעס – אין מישהו אחר שכועס כמו שמיוטו כעס כאשר הוא גילה שחברה שלו אמבר מתה, ואחרי זה, המדען שהמציא אותו מתכנן להפוך אותו להיות עכבר מעבדה ולאחר מכן הוא מגלה שגם ג'ובאני מחזיק בתוכניות זהות לשעבד אותו.
גועל – פה שוב זה כנראה עניין של טעם אישי, אבל יש הרבה פוקימונים שראיתי במהלך השנים שהביאו לי את הגועל לנשמה. סוואלוט הוא בהחלט אחד מהם.
חרדה – אם היה פוקימון אחד שאני חרד לגורלו, זה סקווישי. האם הוא ישרוד, האם לייסאנדר יצליח להביס אותו, האם המחוז יושמד, האם המצב ייפתר, כל אלה ועוד היו פרקים אינטנסיביים במיוחד.
קנאה – אם יש פוקימון אחד שקינאתי במצב שלו זה גרנינג'ה. פתאום מופיע לו פוקימון, שאין לו שום ייחוד, הרי היו מיליון צפרדעים לפני כן, הוא מופיע ל2 עונות וחצי והוא זוכה בתואר "האהוב ביותר על הקהל". ואני שואל: מה קרה לצ'ריזארד?!
שעמום – זה לא סוד שאני בעסקי פוקימון הרבה שנים. הרבה מאוד שנים. ובהתחלה הייתי רואה הכל, קורא הכל, מנסה הכל. אבל כבר בעונות הראשונות בכל פעם שסנאבול הופיעה, זה שעמם אותי ברמות מטורפות.
מבוכה – האמת שאחרי שמיסטי משכה אותו באוזן, מקס ומיי מנעו ממנו ליצור מערכות יחסים, כבר התחלתי להרגיש מבוכה כשהביאו את קרוגאנק לכבס את הבדיחה המאוסה הזו בפעם המיליון. מביך.
נוסטלגיה – כנראה שאם תבקשו ממני לציין דבר אחד שעולה לי למוח כשאומרים נוסטלגיה, אז זה כאשר צ'ריזארד שולח להביור לעבר אש ושורף אותו כליל.
