סודו של מיוטו: פרק ראשון – ההתעוררות / שקד גץ

התעוררתי. הייתי כלוא בתוך מיכל הפלסטיק כל שהוא, וצוות של מדענים ערכו עליי ניסויים. שאלתי אותם "מה אני עושה פה?" "מי אתם?" "מה המשמעות שלי?" "מי אני ?" "אני" אמר קול גברי מחוספס, "או אם לדייק אנחנו, 'צוות רוקט', ואנחנו הבאנו אותך לעולם" הבטתי בו, הוא לבש חליפה אפורה כהה, וליטף יצור חתולי שעמד לצידו. "ומה אני בדיוק?" שאלתי, "אתה הוא 'מיוטו', והמטרה היחידה שלך היא לשרת אותנו" לפני שהספקתי לענות לו, מכונה מוזרה הלבישה עליי חליפת מתכת משונה. פתאום הפסקתי לחשוב "אני לפקודתך האדון" אמרתי בלי שליטה. "טוב מאוד" הוא אמר בחיוך מסופק "אז זה מה שנעשה-".

במשך חודש או אולי יותר, עשיתי כל מה שצוות רוקט, ובעיקר ג'ובאני – ביקשו. תפסתי בשבילם פוקימונים, עזרתי לחברי צוות לאיים על אנשים, כדי שיוכלו לגזול את הפוקימונים שלהם, נלחמתי במקום ג'ובאני בקרבות מכון, ואפילו סיכנתי את חיי, וכמעט ונהרגתי בקרב עם מיו. עד שיום אחד נמאס לי.

"אוקיי" אמר ג'ובאני, "מיוטו, צא לשם ותנצח את הבחור הזה בקרב" פקד עלי. "לא" אמרתי בכעס, "נמאס לי ממך, אתה לא תשלוט בי יותר" "מה?" שאל ג'ובאני בפליאה, "זה לא אמור לקרות! הכוח שלו חזק מדי, החליפה לא מצליחה להשתלט עליו!" "אתה כל כך אוהב לשלוט" אמרתי "בוא ותראה איך זה כששולטים בך" ובעזרת כוחות על חושיים העפתי אותו על הקיר. "אני הוא מיוטו" אמרתי, "הפוקימון החזק בעולם, ואני לא אתן שישלטו בי" אמרתי. שגרתי כדור צל עצום אל עבר הקיר, ופוצצתי כמעט לגמרי את המעבדה. עפתי משם בכוח העל חושי שלי, מאמן פוקימונים אקראי שראה אותי כמעט והתעלף.

"מהר! אל תתנו לו לברוח!" שמעתי את ג'ובאני צועק. "תתקפו אותו עם פוקימוני המעופף שלכם!" להקה אדירה של פירויים, פידג'יוטים,  ואפילו סטאראפטור אחד, שהם קיבלו ממשלחת של צוות רוקט בסינו, הקיפו אותי בזמן שג'ובאני חילק להם פקודות מלמטה.  "פירוים! השתמשו בניקור ותפילו אותו מהשמיים!  פידג'יוטים! תשתמשו באייר סלאש כדיי לעזור לפירויים! סטאראפטור! תגמור אותו בציפור אמיצה! אם אי אפשר להשתלט עליו אני לא רוצה אותו בחיים!" אבל כל מאמצים שלהם לעצור אותי היו לשווא. השתמשתי בעל חושי והפלתי פירו אחר פירו מהשמיים. השתמשתי בכדור צל והפלתי קבוצות גדולות של פידגיוטים, ולבסוף גרמתי לסטארפטור לעצור תעופה, להיחנק, וליפול לקרקע. חברי צוות רוקט רדפו אחרי בלי שום אכפתיות לפוקימונים הפצועים שלהם, זה החליא אותי. הפוקימונים האלה כמעט הקריבו את חייהם עבור המאמנים האלה, והם לא מתייחסים אליהם בכלל.

כשצפיתי בהם גוססים, נזכרתי במילותיו של ג'ובאני 'המטרה של פוקימונים היא לשרת את בני האדם' "אוי, למה זה העולם שאליו נוצרתי? אבל, זה לא חייב להיות ככה" חשבתי לעצמי "זו המהות שלי בחיים, אני אפיל את בני האדם! לפוקימונים מגיע יחס טוב יותר! שקעתי יותר מדי במחשבות, ולא שמתי לב לטיל המתקרב לעברי. נפגעתי ונפלתי בחלקת יער, כמה פוקימונים, ביניהם אודיש קטן וסקרן, התעניינו בי והתחילו לרחרח אותי. אודיש השתמש בכוח שלו וריפא אותי, "תודה" אמרתי להם בטלפתיה, "אני יכול להישאר אצלכם?" הם הנהנו בראשים הקטנים שלהם. "בינתיים ניצחת ג'ובאני, אבל תיזהר" חשבתי לעצמי "אני אשאר פה ואתחזק, ויום יבוא ואני אמצא נקמה. תתכונן ג'ובאני, תתכוננו כל המין האנושי, אני עוד אחזור".

= = = = =

בינתיים בפאלט.

"אוקיי" אמר פרופסור אוק, "הנה אתם, שלושה מאמני פוקימונים חדשים מפאלט. בוא נקווה שתשרדו את המסע שלכם " גיחך לעצמו בחיוך "טוב, את מי אתם רוצים לבחור?" "אני אבחר את בלבאזור" אמר אנטון "יש לו את הסוגים הכי טובים, והוא אפקטיבי על רוב המכונים במחוז" "נו תשתוק אתה והסטטיסטיקות שלך" אמר מרקוס, "אני בוחר את סקוירטל, הוא הכי מגניב והוא ימחץ את הבלבאזור שלך!" "אוי" אמרה מרסי "בצ'רמנדר המסכן אף אחד לא בחר, אני אבחר אותך, טוב חמוד? אנחנו נראה להם מי הפוקימון הכי טוב" אמרה בחיוך וחיבקה אותו. "צ'אר צ'אר!" קרא צ'ארמנדר בשמחה "אהה, אני לא רוצה להרוס לך או משהוא" אמר אנטון "אבל צ'ארמנדר ובעיקר צ'אריזארד הם הסוגים הכי גרועים, ואפקטיביים רק על מכון אחד" "כן החננה צודק" אמר מרקוס בחיוך מלגלג "וחוץ מזה סקוירטל שלי אפקטיבי על סוג אש, אז הוא ימחץ  את צ'ארמנדר שלך"  "ב-א-מ-ת? "  לגלגה מרסי "אז בוא נלחם" "יאללה" אמר מרקוס "ואז נראה שסקווירטל שלי הוא הכי חזק" "אוקיי" אמר הפרופסור "נערוך את הקרב בחצר המעבדה"

-בחצר- "אוקיי , בשלוש, אחת שתיים ו-" "צא סקווירטל, תשתמש בתותח בועות!" סקווירטל ירה סילון בועות לעבר צ'ארמנדר "צ'ארמנדר! תקפוץ עליו" אמרה מרסי. "מה?" אמר מרקוס "במה זה יעזור? את סתם פתטית!" "נחכה ונראה" אמרה מרסי  בחיוך. צ'ארמנדר קפץ על הראש של סקויירטל וסקויירטל נכנס לשריון שלו כדי להתגונן. "אוקיי בול כמו שתכננתי, עכשיו תבעיר אותו עם גחלת, ואז תחבוט בו עם הזנב שלך!" אמרה מרסי, סקויירטל עלה באש ומכת הזנב של צ'ארמנדר העיפה אותו באוויר. סקוירטל התנגש בעץ והתעלף מעוצמת המכה. "סקווירטל לא יכול להמשיך להלחם!" הכריז הפרופסור "המנצחת היא מרסי!" "מי פתטי עכשיו?" שאלה מרסי בקול מתנשא "בוא צ'ארמנדר, הראינו להם" צ'ארמנדר דילג אליה בתרועות שמחה, והיא התכופפה לחבק אותו. "כן מה שתגידי" אמר מרקוס "היי, איפה אנטון?" "הוא בטח הלך כי אם אתה יוצא יותר מוקדם, אז אתה בטוח תתפוס פוקימונים יותר נדירים, ובלה בלה בלה סטטיסטיקות אנטון" אמרה מרסי אז נו בוא קריזיונר, מתחילים!" "

= = = = =

בינתיים במקום אחר.

"כל המצפנים מכוונים? שאל ג'ובאני, "הם מכוונים בוס, וצוות החיפוש כבר מתכוננים ליציאה בוס" "טוב מאוד, אל תחשוב שברחת ממני מיוטו, כי הצייד רק מתחיל".