מוצא המינים: ג'יראצ'י: פוקימון המשאלה

מוצא המינים: ג'יראצ'י: פוקימון המשאלה
טור מאת ג'ורג' האטצ'ון

מקור הרעיון של הבעת משאלות יכול להימצא בדפי ההיסטוריה עוד בזמנים רומיים עתיקים. אבל זה רעיון אוניברסאלי הרבה מעבר למה שאנשים מבינים. לדוגמה, כיום ביפן מציינים את "טאנאבאטה" – כוכב הפסטיבל, בכל יום שביעי של החודש השביעי. וזו הזדמנות טובה לחקור את המקור של ג'יראצ'י, פוקימון אשר קיבל את השראתו מפסטיבל זה.

המקור של טאנאבאטה, כמו הרבה דברים יפנים אחרים, הוא מ-סין באגדה שנקראת "הנסיכה והרפתן". יש מלא גרסאות לסיפור אבל באופן כללי, זה עיקרי האגדה –

אוריהיים היא הבת של מלך גן-עדן. היא גרה בשמיים שם היא אורגת בד עבור המאגרים של שביל החלב (שנקראת גם: אמאנוגווה. פירוש השם: נהר העדן). הנסיכה עובדת כל כך קשה עד שהיא מוצאת את עצמה לבד. אביה מכיר לה את היקובושי הרפתן (אדם שמטפל בפרות) שעובד בקצה השני של הנהר והשניים מתאהבים במבט ראשון ומתחתנים. אחרי החתונה, הזוג מבלה כל כך הרבה זמן ביחד שהם זונחים כל עבודה מעליהם. אין מי שיטפל בבדים שבאחריותה של אוריהיים ואין מי שידאג לפרות של הירובושי שמשוטטות ברחבי העדן. אחרי זמן מה, מלך גן-עדן כועס ומשתמש בשביל החלב על מנת להפריד בין הנאהבים. הוא שם אותם בקצוות שונים של השביל ואוסר עליהם להיפגש. אוריהיים הרוסה ודמעותיה גורמות למלך להציע פשרה: הם יוכלו להיפגש בערב אחד בשנה, ביום השביעי של החודש השביעי. אם מזג האוויר היה גרוע והשביל היה מוצף, אז זוג הנאהבים לא היה יכול לעבור אותו על מנת להיפגש והם היו צריכים לחכות עוד שנה על מנת להגשים את משאלת ליבם. כך ששניהם התפללו במשך שנה שלמה למזג אוויר טוב, ואם הם היו זוכים להיפגש, אז כל אדם אנושי שביקש משאלה באותו יום, זוכה שהיא תתגשם.

אוריהיים והיקובושי מוצגים בתרבות היפנית על ידי הכוכבים ווגה ו-אלטייר, שני כוכבים אשר זוהרים בצורה הטובה ביותר בזמן ליל הקיץ. אומרים שאם השמיים בהירים, והכוכבים האלה נוגים באורות צבעוניים, אז זה אומר שאוריהיים והיקובושי נפגשו בצורה מוצלחת.

המקבילה הסינית לטאנאבאטה נקראת "אויקסי" – ליל השבעה. זה חל ביום השביעי של החודש השביעי בלוח השנה של לוציפר, אשר נופל השנה ב16 באוגוסט. ביפן, התאריך הותאם כך שיתאים ללוח השנה הגרגוריאני, מה שנופל בתאריך השביעי ליוני. אבל, יש עדיין פסטיבלים אשר חלים על פי הלוח השנה המקורי, ויש כמה – כולל המפורסם ביותר שנערך בסנדאיי – שחלים בסביבות התאריך השביעי לאוגוסט.

בכוכב הפסטיבל נוהגים לתלות קישוטי נייר על עצים ואלה נקראים "טאנזאקו". ביום חג זה הרחובות מקושטים בכל מיני סרטים ושרשראות ובדרך כלל בערים מרכזיות נערכות תהלוכות. אבל מוקד החג הוא המשאלה. לוקחים את דפי הטאנזאקו, רושמים עליהם את המשאלות ותולים אותם על ענפי במבוק. בחצות הלילה או אפילו יום למחרת, נוהגים לשרוף אותם כליל.

לכוכב הפסטיבל יש גם שיר מיוחד:

Sasa no ha sara-sara (笹の葉さらさら)
Nokiba ni yureru (軒端にゆれる)
Ohoshi-sama kira-kira (お星様キラキラ)
Kin gin sunago (金銀砂子)

התרגום שלו באנגלית הוא כדלקמן:

The bamboo leaves rustle, rustle,
Shaking away in the eaves.
The stars go twinkle, twinkle,
Gold and silver grains of sand.

התרגום שלו בעברית הוא כדלקמן:

עלי הבמבוק מרשרשים, מרשרשים,
רועדים הרחק בתוך המזחילה (תעלת הבמבוק).
הכוכבים מנצנצים, מנצנצים,
בצבעי זהב וכסף כמו גרגרי חול.

הרעיון מאחורי ג'יראצי עצמו מושפע ממגוון דברים, והראשון מביניהם מתקשר לנושא המשאלה. צורתו הכוכבית היא הפנייה לכוכב הפסטיבל וכמו כן מסורות מערביות של בקשת משאלה בזמן שכוכב נופל. לשמו של הפוקימון יכולים להיות הרבה מקורות פוטנציאלים והאחד שבולט מבין כולם הוא מהמילה הרוסית ג'ילאט שמשמעותה "להביע", ומהמילה היפנית סאצ'י שמשמעותה "מזל".

קרוב לוודאי שההשפעה הגדולה ביותר של הטאנאבאטה על עיצובו של ג'יראצ'י הוא מה-טאנזאקו שתלויים על גופו. מכשיר הפוקידקס עצמו נותן את המידע הבא: "אגדה מספרת שג'יראצי יגשים כל חלום אשר יכתב על קישוטי הנייר שלראשו כאשר הוא יתעורר". ג'יראצ'י קם בכל אלף שנים למשך שבעה ימים בלבד, דבר אשר מתכתב עם העובדה שלכוכב הפסטיבל יש עיסוק רב במספר שבע. מה גם שנאמר שהוא מתעורר רק לקול שירה טהור, מה שמזכיר את שיר הטאנטבאטה.

בזמן אירוע פוקימון, ג'יראצי נהיה נגיש להחלפה / קבלה רק בזמן הטאנאבאטה, או בזמן פסטיבל כאשר האירועים לוקחים מקום בשאר העולם. וכך, באימרה אוניברסאלית זו, אולי כדאי שכולנו ניקח את ההזדמנות להביע משאלה שיהיה מזג אוויר נעים עבור הפגישה של אוריהיים והיקובושי. חג טאנאבאטה שמח לכולם!

קישור למאמר המקורי:
http://bulbanews.bulbagarden.net/wiki/On_the_Origin_of_Species:_Jirachi