סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 39 / loozariyus

בפרקים הקודמים:

סיפורי-ליגת-אינדיגו

= = = = =

"אורובוס, מערבולת צללים!", היה אפשר לראות את טראן במצלמות חסר כל רסן, צועק בטירוף וכעס.

"הו-הו, פיצוץ אש!", קרא האיש ושתי המתקפות נפגשו בפיצוץ אדיר של אש וצללים שהתפזרו לכל עבר.

"אורובוס! תפוס אותו!" הצללים של הרונריגוס של טראן – אורובוס – הסתערו לעבר הו-הו שהתחיל להתחמק מהם במהירות מדהימה בשמיים, לונה הייתה המומה כשהיא ראתה את זה.

לטראן יש פוקימון עוצמתי מספיק כדי שאפילו הו-הו יפחד להיפגע מהמתקפה שלו, מאיפה לעזאזל הוא השיג אותו?

"הו-הו, אש קדושה!", קרא האיש והו-הו הסתובב והסתער לעבר אורובוס וטראן בגוף מוקף להבות לבנות, מוכן לחסל אותם.

"אורובוס! טופר צללים!", טראן כמעט צרח את זה כשהוא מחייך חיוך מטורף.

המבט האכזרי על הפרצוף שלו, ההתנהגות המטורפת שהוא התנהג בה עד עכשיו, זה כאילו משהו השתלט עליו. אורובוס עצר את הו-הו עם שתי הידיים שלו – אם אפשר לקרוא לשני גושי האבן האלה ידיים – כשהן מכוסות צללים וטפרים של צל אכזריים למראה יוצאים מהם. הוא הצליח להחזיק את הו-הו במקום לכמה רגעים ואז לפתע הצללים מאחוריו הסתערו על הו-הו מכל הכיוונים וכיסו אותו בגל שלם של צללים.

"הו-הו, צא משם!", קרא האיש ההוא שלונה ממש רצתה לבעוט בו ופרץ להבות פרץ מתוך הצללים, הו-הו עומד שם עם כנפיים פרושות לרווחה ומבט זועם.

"הפוקימון שלך חזק אין ספק, אבל הוא בחיים לא ישתווה להו-הו, הו-הו! סיים עם זה!", הו-הו שיגר עוד פרץ להבות לעבר אורובוס.

"אורובוס, תחסום את זה!", טראן הסתכל על האיש במבט אכזרי כשקיר של צללים חסם את המתקפה ואז חזר לאורובוס.

"אתה מתנהג כאילו אתה יותר טוב מכולם, כאילו שום דבר לא מהווה בעיה בשבילך! זה מחליא אותי!", אמר טראן בקול נגעל ומלא בוז.

"אתה מוזמן לנסות להוכיח לי אחרת", החזיר לו האיש בחיוך זחוח.

"זה בדיוק מה שתכננתי! אורובוס, טרטרוס!", קרא טראן ואז כל הצללים חזרו לאורובוס שנסגר אל תוך עצמו ונראה כמו גוש אבן עם ציור של דרקון ארוך עליו.

"הו-הו, סיים עם זה!", אמר האיש והו-הו הסתער לעבר לעבר אורובוס בעוצמה.

לונה חשבה שאורובוס פשוט מתכונן לעמוד שם ולחטוף את המכה כשלפתע הוא התחיל לזהור בעוצמה ואז עיגול שחור יצא ממנו, מתפרס לכל הכיוונים ומכסה אותו, את הו-הו, את הבעלים של הו-הו ואת טראן.

כל מה שנשאר שם היה עיגול שחור וגדול שעמד באמצע הזירה ולא היה אפשרי לראות מה מתרחש בתוכו.

= = = = =

"ולחשוב שאני יכולתי להילחם נגד הפוקימון הזה בלי התקיפה הזאת…", מלמל סת' ליד נרון.

נרון ידע שלאבא שלו יש הו-הו כמובן, אבל הוא לא תיאר לעצמו שהוא יהיה כל כך עוצמתי.

"אז… מה הקטע שלך עכשיו?", שאל סת' בשעמום את נרון.

"מה… מה זאת אומרת?", נרון שאל בבלבול, מה סת' רוצה ממנו עכשיו?

הוא לא ידע מה בדיוק להרגיש כלפי סת'. בהתחלה הוא חש כלפיו בוז, הוא סתם מנהיג מכון עלוב מסוג מתכת, אין שום סיכוי שהוא ינצח אותו, ילד האש הבלתי מנוצח. אחר כך הוא חש כלפיו שנאה, שנאה כל כך חזקה… סת' השפיל אותו, הוא התנהג כלפיו כאילו הוא סתם ילד שמשחק ולא באמת מהווה איום עליו. לאחר מכן נרון ראה אותו כמטרה, הוא הבין שבמצב הנוכחי הוא בחיים לא יצליח לנצח אותו והוא שינה את האסטרטגיה שלו ואת סגנון הלחימה שלו רק בשביל לנצח אותו. הוא אימן את הוולטורב שבו הוא כל כך זלזל בקרב הראשון ביניהם, הוא הפך להיות חבר צוות חשוב לנרון. ועכשיו… עכשיו נרון לא ידע איך לראות את סת', האם הוא באמת יהיה אי פעם חזק מספיק כדי להביס אותו?

"עכשיו אתה טוב או משהו כזה? או שאתה סתם מורד באבא שלך?", שאל סת' בהתעניינות.

"אני לא "טוב", אני פשוט מנסה לפצות על הדברים הרעים שעשיתי עד עכשיו, זה הכל", החזיר לו נרון בכעס.

"הבנתי אותך…", אמר סת' בהרהור.

נרון הביט שמאלה לעבר פורט, הוא נראה המום.

"היי פורט, הכל בסדר?", קרא לעברו סת'.

"אני… אני פשוט לא מאמין שהוא הסתיר ממני דבר כזה…", אמר פורט בקול המום.

נרון הסתכל על הכיפה השחורה והענקית שעמדה במרכז הזירה, לא היה אפשר לראות כלום דרכה.

"קשה להאשים את טראן בזה, הדבר הזה… הרונריגוס הזה, הוא עוצמתי בצורה אחרת", אמר נרון בפחד מסוים, הוא ראה מה הוא עשה למולטרס.

"אם הייתי מאמין בו יותר ויותר סומך עליו… אולי כל זה היה נגמר אחרת", אמר פורט בחרטה.

"טוב, אני מניח שעכשיו זה כבר לא משנה", אמר סת' והתמתח בשעמום כאילו לא התחולל כאן קרב נגד פוקימונים אגדיים.

נרון לא הבין איך הוא נינוח כל כך, אבל זה כנראה משהו שרק מאמנים חזקים מסוגלים לחוש.

"נצטרך לסמוך על טראן שיצליח לעשות את המירב".

= = = = =

האיש שקרא לעצמו אבא שלי נראה המום כמובן כשאורובוס השתמש במהלך העוצמתי ביותר שלו. טרטרוס, עולם הצללים, המקום בו אורובוס הוא החזק ביותר שיש. אני עומד לחסל אותו… אנחנו! עומדים לחסל אותו!

"אורובוס, מערבולת צללים!", צעקתי ואורובוס שיגר מערבולת עוצמתית מהאטמוספרה סביבנו ישירות אל הו-הו, היא הייתה חזקה בהרבה מהקודמת.

"הו-הו, פיצוץ אש!", קרא האיש והמערבולת פשוט חדרה דרך הלהבות של הו-הו והעיפה אותו לאדמה בעוצמה.

"הו-הו, קדימה!", הו-הו נעמד, מפזר גל של אש לכל הכיוונים.

אורובוס יצר קיר צללים שהגן עליי מכל פגיעה.

"אורובוס, טופרי צללים!", טופרים ענקיים יצאו מהאטמוספרה סביבנו והתחילו לרדוף אחרי הו-הו, מחכים לרגע בו הוא רק יטעה.

"הו-הו, פיצוץ אש!", קרא האיש והו-הו הסתובב ושיגר אש אכזרית לעבר הצללים שרדפו אחריו, מאדה אותם באש ומעלים אותם לגמרי.

"בעוצמה מלאה, אש קדושה!", הו-הו הסתער לעבר אורובוס בגוף בוער בעוצמה חזקה בהרבה מלפני.

הוא.

"אורובוס! סיים את זה!", קראתי ואורובוס כיסה את כל הגוף שלו בצללים כשהוא חסם את הו-הו בידיים מכוסות צללים וניסה בכל הכוח להדוף אותו אחורה.

אורובוס.

הפוקימון החזק ביותר שלי.

האחד שמכיל את השדים שלי, את הסודות הכי כמוסים

שלי.

אם יש פוקימון שמסוגל לעשות את זה.

זה הוא.

נזכרתי איך קיבלתי אותו כפוקימון הראשון שלי, איך נוצר בינינו קשר שבלתי אפשרי לנתק, איך הוא הגן עליי כשהייתי צריך והפך אותנו לבלתי מנוצחים.

איך החלטתי להשאיר אותו מאחור ולא להשתמש בו יותר.

זאת הייתה טעות שלי, אם הייתי משתמש בו, אם הייתי מאמן אותו יותר ויותר, אולי הקרב הזה לא היה קשה כל כך, אולי היינו יכולים לנצח ולסיים את כל זה לפני שזה התחיל בכלל.

"הו-הו, סיים עם זה!", קרא האיש והו-הו התחיל להדוף את אורובוס יותר ויותר אחורה.

"אורובוס!", הרגשתי את הקול שלי נשבר, לא… הוא לא יכול להפסיד!

"אורובוס, בבקשה! אני מצטער! אני מבטיח שאני לא אנטוש אותך יותר! אני מבטיח שאני לא אחזור על הטעות הזאת! תנצח! בכל הכוח!", צעקתי לאורובוס, בבקשה, הוא חייב.

לפתע הצללים סביבו אורובוס התחילו להתחזק ולהפוך לעבים יותר כשהוא עוצר את ההתקדמות של הו-הו כמעט לחלוטין.

צללים הסתערו על הו-הו מכל הכיוונים אבל זה רק גרם לו לבעור חזק אפילו יותר.

"הו-הו!", "אורובוס!", שנינו קראנו ואז בפרץ אחרון של אנרגיה הו-הו הדף את אורובוס וגרר אותו אחריו לעבר האטמוספרה השחורה שסיבבנו.

הוא פשוט חדר דרכה כשהוא מעיף את אורובוס איתו, וכשהאטמוספרה סביבנו נעלמת לחלוטין הוא העיף את אורובוס בעוצמה על הקרקע.

= = = = =

סת' חיכה בשעמום כשלפתע מתוך העיגול השחור שעמד באמצע הזירה הו-הו והרונריגוס של טראן יצאו ממנו בעוצמה וכל העיגול נעלם כמו בלון שהוציאו ממנו את כל האוויר. רונריגוס של טראן נהדף בעוצמה על הקרקע והו-הו שיגר לעברו פיצוץ אש עוצמתי שהשאיר אותו מעולף. סת' התפלא שהוא הצליח לשרוד פיצוץ אש כל כך עוצמתי, יהיה לו הרבה על מה לדבר עם טראן לאחר מכן.

טראן הסתכל על המצב בהלם, "לא… אורובוס", אמר בקול לא מאמין.

"אתה חזק, אין ספק. אבל שום דבר לא יפיל את הו-הו בקלות כזאת", אמר האיש וצחק והתחיל להתקדם לעבר המעברים שמובילים אל תוך האיצטדיון.

"היי, אתה לא חושב ששכחת מישהו?", אמר סת' וצעד קדימה.

האיש נעצר ונעץ בסת' מבט מבולבל.

"אני באמת לא אוהב להתערב בעניינים משפחתיים, אבל נראה שאתם סיימתם את… מה שזה לא יהיה שהיה כאן", אמר והחווה על כל האזור בצורה כללית, "ועכשיו זה הפך להיות עניין שקשור לכל המחוז, אז אני לא יכול לתת לך פשוט להמשיך לעשות את מה שעשית עד עכשיו", אמר סת' בקול משועמם.

"אתה?! אני מבין שניצחת שני אגדיי אש, יזקף לזכותך שאתה אחד ממנהיגי המכון החזקים ביותר שהעולם ידע, אבל אתה באמת חושב שיש לך סיכוי נגדי?", שאל בהלם.

"טוב, אתה בהחלט נראה חזק. אני כנראה אצטרך להיות רציני אם אני רוצה לנצח אותך", אמר סת' והרגיש חיוך עולה על הפרצוף שלו, איך אפשר שלא לחייך כשהוא יודע שהוא עומד להילחם נגד היריב החזק ביותר שנגדו התמודד במשך כל חייו? "אבל אל תדאג, אני בטוח שתופתע".