פרק 48 – כישלון!

(ריי) ריי ניסה לנצח את הבאנט של פיראס, בזמן שפיראס פשוט המשיך להתרכז, גורם לאנון להסתובב במהירות גדולה יותר. "אתה גרמת לזה, אתה גרמת לכל זה לקרות. בגלל איזו תוכנית מטורפת שאף אחד לעולם לא יבין", אמר ריי ופקד על ארקניין לתקוף את פיראס, באנט חסם אותו עם הטפרים המעוקלים שלו. "אתה אף פעם לא תבין. הרצון להרוג את כולם, זה לא בוער לך בפנים? זה לא קורע אותך כשאתה רוצה לרצוח מישהו אבל לא יכול?" שאל פיראס כשהעין שלו זהרה בצבע אדום והוא חייך חיוך מטורף. "אתה צודק, אני לא אבין. קרוקודייל נשיכה!" קרוקודייל הסתער על באנט ונשך אותו, מנער אותו כמה פעמים וזורק אותו לאדמה, גורם לו לאבד הכרה. "ארקניין מתקפת הבזק!" ארקניין הקיף את עצמו בלהבות והתכונן לתקוף את פיראס כשהאנון זהרו באור זהוב וסינוורו את ריי. "איחרת את המועד", אמר פיראס וצחק בזמן שהאנון המשיכו לזהור. = = = = = (זארה) פיצוצים התפרצו בכל מקום במערה, כל פעם ששני הדרקונים האדירים עמדו אחד מול השני. ראשירם שלח אש שורפת וזקרום החזיר בחשמל מתפוצץ. "אנחנו חייבים לעזור לו!" צעק אליי לאיוס מעל קולות הפיצוצים. "אתה באמת רוצה להיכנס לתוך זה?" החזרתי לו והצבעתי על שני הדרקונים שעכשיו תקפו אחד את השני פיזית, גורמים להדף אדיר כל פעם שהם נפגשים. "אנחנו לא יכולים פשוט לא לעשות כלום!" "לכם תהיה את ההזדמנות שלכם להילחם, אבל עכשיו זה הקרב שלי", צעק אן בזמן שהשיער שלו מתעופף לצדדים על ידי הדף הקרב. המאמן השני עם המכנסיים הקצרים פשוט עמד וצפה, כאילו זה קרב רגיל בין שני פוקימונים ולא בין שתי מפלצות אגדיות. "ראשירם! אל הסלעים!", קרא אן, ראשירם התרחק במהירות מזקרום והתעופף אל הסלעים הרחק במערה, היו שם הרבה זקיפים ענקיים והוא הנמיך תעופה, מתחבא מאחוריהם. "אתה לא רציני! יש לך פוקימון אגדי ואתה אומר לו להתחבא? זה למה אתה בחיים לא תוכל להיות מלך אמיתי! אתה חלש ופחדן!" קרא הילברט לעבר אן שעף לכיוון של ראשירם. "חסל אותו זקרום!" זקרום הסתער לכיוון הסלעים כשראשירם יוצא משם, ממשיך לברוח, זקרום תפס אותו במהירות, נותן לו כמה מתקפות אכזריות ומעיף אותו לאדמה, גוהר מעליו. "עכשיו חסל אותו זקרום!" זקרום עמד לתקוף את ראשירם כשלפתע ראשירם השתנה. מתחת לזקרום היה פוקימון דמוי שועל בצבע שחור, עם תוספות אדומות בחלק מהפרווה שלו, זורוארק. הילברט לא בדיוק הבין על מה הוא מסתכל כשאן פקד "עכשיו ראשירם!" ראשירם יצא מאחורי אחד הסלעים ותקף את זקרום, מעיף אותו אל אחד מקירות המערה וגורם למערה לרעוד. "מטאור דרקון!" ראשירם שחרר אנרגיה אדירה מהפה שלו, שהתפרצה לכיוון זקרום. זקרום נפגע מהאנרגיה ונפל על הרצפה, לא מסוגל לזוז, המאמן שלו הסתכל על המצב בהלם. "אני לא מאמין שהפסדת", אמר הבחור השני שהיה עם הילברט, "טוב אני מניח שאין לי ברירה". הוא זרק פוקדור ויצא ממנו פוקימון בצבע אפור, הגוף שלו היה נראה כמו דרקון, אבל הוא היה נראה לא מושלם, כאילו מישהו הוריד לו חתיכות מהגוף, קיורם. הוא הוציא חפץ מאורך מהכיס שלו, "עכשיו קיורם", אמר והחפץ התחיל לרחף ולהתקרב אל קיורם. קיורם זהר לפתע ואז מהכנפיים השבורות שלו יצאו זרועות ארוכות, הן נכרכו סביב זקרום, גורמות לו להפוך לאבן שחורה ומוזרה. "נייט מה אתה עושה?! זה לא מה שסיכמנו!" קרא הילברט לעבר המאמן השני. "מה שסיכמנו היה לנצח, ולא זכור לי שאני צריך לבקש את הסכמתך בשביל לעשות את זה, תשאב אותו קיורם!" קיורם שאב לתוכו את האבן השחורה ואז התחיל לזהור, כשהאור דעך הפוקימון שהיה שם נראה בדיוק כמו איך שזארה הייתה מתארת ניסוי כושל לשילוב בין קיורם לזקרום. הפוקימון עמד על הרגליים האחוריות שלו, הידיים הקידמיות שלו היו ארוכות, אחת שחורה והשנייה בצבע הקרח, כנפיים באותם הצבעים יצאו מהגב שלו. הגנרטור הענקי שהיה מחובר פעם לזקרום היה נראה כעת מעוות, כאילו חבטו בו ועיקמו אותו, בחצי אחד של הפרצוף הראש היה טיפה יותר ארוך מהצד השני. "קיורם שחור", אמר אן בקול משלים תבוסה. "חסל אותו קיורם", אמר נייט, קיורם העיף את ראשירם בחבטה אדירה. ראשירם היה כל כך חלש מהקרב נגד זקרום שהוא פשוט התעלף ונפל על הרצפה. אן נפל על ברכיו, מסתכל על קיורם במבט מיואש. "זה לא אישי אן, אני פשוט עושה את העבודה שלי", אמר נייט והסתכל על אן במבט לא מוסבר. "פשוט תגמור עם זה", אמר אן והשפיל את הראש שלו. "קיורם תשתמש ב…", נייט התחיל לומר כשפוקדור פגע בראש של אן ונפל על הרצפה. "לעזאזל, אני בטוחה שזה יצליח יום אחד", נשמע קול וגרין יצא מכניסה למערה שהייתה מוחבאת מאחורי הסלעים, רד יצא אחריה. "אתם חושבים ששניכם תצליחו לנצח אותי? אתם לא מודעים למצב שלכם", אמר נייט כשרד וגרין זרקו את הפוקדורים שלהם. רד הוציא את הצ'אריזרד האימתני שלו ששאג בזעם, גרין הוציאה וינאזור שגרם לרצפה לרעוד כשהוא נפל על הרצפה. שניהם הוציאו אבני מפתח וגרין קראה, "התפתחות מגה", שני הפוקימונים ואבני המפתח זהרו, אחרי רגע נעמדו שם מגה צ'אריזארד איקס ומגה וינאזור מפחדים למראה. "זה לא משנה כלום, קיורם הלם מקפיא!" קרא נייט, קיורם התחיל לאגור קרח סביבו, היה נראה שהוא מתכונן למתקפה אכזרית. "וינאזור צמח משתולל!" קראה גרין כשרד פשוט החווה בראשו לצ'אריזארד שהבעיר את הגוף שלו באש אימתנית והסתער לעבר קיורם. קיורם לא סיים לטעון את המתקפה כששורשים ענקיים יצאו מהאדמה וקשרו אותו, לא נותנים לו לברוח מהמתקפה האכזרית שלו צ'אריזארד. השורשים נשרפו מהעוצמה וצ'אריזארד העיף את קיורם לאחד הקירות, משאיר שקע מלא בסדקים איפה שהוא פגע. "אתם חזקים, אבל זה לא מספיק!" אמר נייט וקיורם התרומם, מסתער לעבר צ'אריזארד. הוא נתן אגרוף מלא קרח לאדמה וקרח החל להיווצר בשורה, מתקדם לעבר צ'אריזארד. כשהקרח פגע בו הוא הפסיק להתקדם והיה אפשר לראות ניצוצות חשמליים עוברים בקרח הזה. צ'אריזארד הועף אל אחד הזקיפים במערה, הוא נעמד והיה אפשר לראות שהחשמל פגע בו, זרמים סביב גופו, הופכים אותו לאיטי. "קרן קרח", אמר נייט שהיה בטוח בניצחון שלו. "צמח משתולל", קראה גרין והשורשים העניין התחילו שוב לזוז, עוצרים את המתקפה של קיורם בלי בעיה ומתקדמים לעברו, מצליפים לכל עבר. קיורם התחמק מכמה הצלפות כששורש אחד תקף אותו מאחור והעיף אותו לאדמה, מוציא מהגרון שלו שאגת כעס. צ'אריזארד בינתיים נעמד על רגליו ונראה מוכן לקרב שוב. "אולי הפוקימון שלך חזק, אבל הוא לא שווה כלום אצל מאמן עלוב כל כך. אחרי שאני מנצחת אותך אני כל כך לוקחת אותו לעצמי", אמר גרין. נייט האדים מכעס, "עלוב? אני האלוף של יונובה! ועכשיו", אמר והרים את היד שלו. היה עליה צמיד עם אבן בצורת יהלום בצבע תכול, אייסיום זי. חיוך מתועב עלה על הפרצוף שלו, "אני אראה לך כמה עלוב אני! קיפאון מתחת לאפס!" קרא כשקיורם שיחרר פיצוץ מקפיא בכל האזור שלנו במערה. עצמתי עיניים, זה כנראה יהיה הסוף שלי, לקפוא למוות, אף פעם לא דמיינתי אותו ככה. עברו כמה שניות והרגשתי קור מקפיא, אבל לא כזה שאני לא יכולה להתמודד מולו. פקחתי את העיניים והדבר הראשון שראיתי היה גוש קרח ענקי, ראיתי דמות בתוך הקרח אבל לא זיהיתי אותה. כשהתקרבתי ראיתי את סטיבן והמגה מטגרוס שלו, קפואים לגמרי בתוך הקרחון, אני לא יודעת איך אבל הם הצליחו לעצור את המתקפה האכזרית שהייתה אמורה להקפיא את כולנו והקריבו את עצמם בשביל זה. "אתה יודע שאתה עומד למות על זה נכון?" שאלה גרין והצ'אריזרד הסתער לעבר קיורם שוב, גורם קרח שהתפזר בכל מקום להפוך למים מהחום שהוא יוצר. "צמח משתולל", קרא גרין שוב והפעם השורשים נכרכו סביב קיורם חזק יותר, עוצרים אותו מלזוז כשצ'אריזארד תוקף את קיורם באכזריות. נייט פקד פקודות על קיורם אבל זה לא עזר בכלום, קיורם נשאר לכוד כדי לקבל עוד מתקפות מצ'אריזארד. בסופו של דבר צ'אריזארד הפסיק לתקוף וחזר לצורה הרגילה שלו, מתנשף ממאמץ. קיורם השתנה בחזרה לצורה הקודמת שלו, משאיר אבן שחורה לידו, הוא היה חסר הכרה. גרין התחילה להתקדם לנייט המפוחד באיום כשאור חזק התחיל לזהור בשדה הראייה שלי. ואז, מתוך השמיים ירד פוקימון ששמעתי עליו רק באגדות, הפוקימון שיצר הכל. ארכאוס. = = = = = (לאיוס) עצה שלי? ברגע שאתם רואים מישהו מזמן אל, פשוט תברחו. ברגע שארכאוס הגיע הוא ריחף לו במקום כמה שניות, גורם לכולם להסתכל עליו, המומים. האנון בינתיים התפזרו. הוא הסתכל על המערה בחוסר הבנה, כאילו הוא לא מבין איך הוא הגיע למקום. לפתע כעס עלה בו והמערה התחילה לרעוד. "בני אנוש עלובים?! מעזים לזמן אותי?! תתכוננו לסוף שלכם!" נשמע קול אדיר, גם כשחסמתי את האוזניים שלי שמעתי אותו, כאילו הוא מגיע מתוך הראש שלי. ארכאוס התחיל לאגור אנרגיה אל מול הפרצוף שלו כשראיין התקדם אליו עם האלפא בול שלו. "בן אנוש טיפש! החפצים העלובים שלכם לא יכולים לאלף אותי! הם לא יכולים אפילו להחזיק אותי!" קרא ארכאוס בזעם כשראיין זרק עליו את הפוקדור. ארכאוס שיגר מתקפה לעבר הפוקדור אבל לא קרה לו כלום, כאילו הוא פשוט המשיך דרך המתקפה. הפוקדור פגע בארכאוס וארכאוס נכנס לתוכו באור זהוב. הפוקדור זז פעם אחת ורעד טיפה, כאילו ארכאוס עדיין מנסה לצאת משם. הוא הסתובב פעם אחת לצד שמאל, ואחר כך עוד פעם לצד ימין, כל תזוזה עם רעד. הפוקדור הסתובב פעם שלישית ונדם. ראיין קיפץ בקלילות אל רצפת המערה והרים אותו. "זה היה קל", אמר. "עוד לא סיימנו אדון צעיר, אנחנו צריכים לעבור את השלב האחרון, אחרת הוא ישתחרר ברגע שתוציא אותו מהאלפא בול", אמר פיראס. "אני מעוניין לעשות את זה בעולם החיצוני, במקום שאף אחד מאלה…", אמר והצביע עלינו כמו על תולעים, "לא יכול להפריע לי". "כ… כרצונך", אמר פיראס בקול לא מרוצה והוציא פוקימון מוזר, שנראה כמו בובה מוזרה. הוא היה בצבע שחור, עיניים ורודות מסביב לראש שלו שהיה גדול יותר מהגוף, קליידול. "שגר אותנו מכאן!" אמר פיראס כשראיין והוא שמו עליו ידיים והתכוננו לשיגור. לא האמנתי, אז ככה אנחנו מסיימים, כשאנחנו תקועים בבסיס וכשמישהו מרושע שולט בפוקימון הכי חזק בעולם. הורדתי את הראש בייאוש, זה הסוף, חשבתי לעצמי. כמה שניות עברו וראיתי שלא קרה כלום, פיראס וראיין החזיקו את קליידול כמו שני אדיוטים וחיכו להשתגר. "למה זה לא עובד פיראס?" שאל ראיין בחוסר סבלנות. "האדם היחיד שיכול להשתגר מהבסיס החוצה בלי לצאת דרך השער הוא המנהיג העכשווי, ככה הקסם בבסיס עובד. ההסבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא שמישהו אחר נקבע כמנהיג ולא אתה", אמר פיראס, מהורהר. "אבל אני הרגתי את שניהם! מי עוד יכול להיות מנהיג אם לא הם?" צעק ראיין בכעס. "המנהיג לא חייב להיות מהמשפחה של המנהיג הקודם. אולי בלי ידיעה, ראול העביר את המנהיגות למישהו אחר אחרי שהרגת את קרלוס". "אם ככה, פשוט נהרוג את כל מי שהיה איתו בקשר מאז", אמר והסתכל עלינו במבט אדיש. "אסור לך להשתמש בו! לא עכשיו!" קרא פיראס. "אני יודע, יש לי עוד פוקימונים אתה יודע", אמר והוציא את הסלמנס שלו, הוא הצמיד יד אחת שלו לצמיד ביד השנייה. "התפתחות מגה", אמר, סלמנס התחיל לזהור באור בוהק. הכנפיים שלו צמחו לגודל ענקי בצורת ירח ענק, הוא נראה כמו שילוב של דרקון ומטוס שנועדו לדבר אחד בלבד, להרוג. אני לא עמדתי לוותר, לא בלי קרב. אם הוא רוצה להרוג אותי הוא יצטרך להתאמץ בשביל זה. הוצאתי את סטאראפטור כשכל השאר הוציאו פוקימונים משלהם. ריי הוציא פוקימון שנראה כמו שילוב של צפרדע ונינג'ה, לשון כרוכה סביב צווארו, גרנינג'ה. אמה הוציאה פוקימון דמוי דרקון מוזר, עם גוף בצבע סגול בהיר והקדמה שלו בצבע סגול ככה יותר. היה לו זנב ארוך ושני מחושים גדולים על הראש, ריר מוזר טפטף מהידיים והפה שלו, גודרה. אלה הוציאה את הניינטיילס האלוליאני שלה. גרין ורד לא הוציאו שום פוקימון, כנראה כל הפוקימונים שלהם לא מסוגלים להילחם. אמבר לפתע הגיעה, עם המגה מטגרוס והמגנזון שלה. פיראס הוציא מפוקדור אגיסלאש. "אז זה הקרב שיקבע הכל מה?" שאלתי בקול. "הכל כבר נקבע, אתם תפסידו", אמר פיראס בקול רוטן. "אולי נפסיד, אבל תהיה בטוח שאנחנו ניקח כמה מכם איתנו!" אמר ריי בכעס. וככה התחיל הקרב שהתייעד להיות הקרב האחרון. הקרב שהיה אמור לקבוע הכל.