הרפתקאותיו של ריולו וחבריו – פרק 4 / טליה תמיר

בזמן שאנחנו מתים מעייפות וממשיכים להתאמן, שואלים אותי כולם – "ריולו, אולי אפשר הפסקה?"

"לא, לדעתי צריך להתאמן עוד, אולי אפילו המון. אנחנו צריכים להיות מוכנים בדיוק לרגעים כאלה".

כולנו מתאמנים במשך עוד חמש שעות עד לאמצע הלילה, ואז סרפריור באה ואומרת: "צריך כבר ללכת לישון, מחר המשימה הראשונה שלכם!"  ואז כולם הולכים לחדרים שלהם לישון.

בבוקר אנחנו שומעים צעקה איומה, כולנו מתעוררים בבהלה ושואלים: "מה זה היה?"

הצעקה מפסיקה וסרפריור, ראיצ'ו ודרגונייט נכנסים לחדר, "הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלכם!" הם אומרים ומתחילים לצחוק.

דרגונייט מסתכל עלינו בחיוך קל. זה קצת מוזר להסתכל עליו ככה ביחס למה שראינו עד עכשיו.

"עכשיו צאו החוצה ואימולגה כבר תתדרך אתכם!" אומר לנו דרגונייט ומחייך.

יצאנו החוצה וראינו אימולגה מדברת עם סנדשרו. אחרי שהיא גמרה, היא פנתה אלינו "אתם צ.ה?"

"כן", עניתי לה בחיוך רחב.

"אולי כדאי שתבחרו שם אחר, לא חשוב, בכל זאת אנחנו צריכים עזרה, אנחנו גרים במערה ובזמן האחרון חבורת סקווירטלים חדרה לשם וחטפה פנקין כבת ערובה".

"זה ממש נורא!" אומרת פיקאצ'ו בכעס.

הלכנו לשם בדרך וכשהגענו, אימולגה בירכה אותנו וברחה אל העץ הקרוב.

כשהגענו למרכז המערה, השביל מאחורינו נחסם, ואחר כך באו לפנינו מאות סקווירטל, ווטרטל ושני בלסטויז מנהיגים. מאחוריהם ראינו את פנקין מעולפת בכלוב.

"מהו רצונכם?" שאל אותנו בלסטויז.

"אנחנו באנו לשחרר את פנקין ולפנות את המערה מכם", אמר ארקן ללא חוכמה.

"אני מציע לכם ללכת מכאן כל עוד אתם מסוגלים לעשות את זה בכוחות עצמיכם. את הפנקין הזאת אתם לא תקבלו ואנחנו לא נעזוב את המערה", אמר הבלסטויז.

כולנו נכנסנו למצב קרב והגענו למצב שזה אני ופיקאצ'ו נגד שני הבלסטויז.

בזמן הקרב, פנקין התעוררה וניסתה לברוח מהכלוב שלה.

פיקאצ'ו הנהנה לי וישר הבנתי, היא עשתה מכת ברק ואני העתקתי ממנה את המתקפה, וכך חיסלנו בלסטויז אחד ואחד נוסף נותר.

הוא כיוון אליי משאבת הידרו ואז אקדח מים, כשהוא תקף עם זנב מים, אני נפלתי משותק לקרקע.

הוא ניסה לעשות את אותו דבר עם פיקאצ'ו, אבל פיקאצ'ו זרקה עליו מתקפת ברקים ולשניהם נשארו מעט מאוד חיים.

פיקאצ'ו נפלה משותקת על הקרקע ובלסטויז צחק בצחוק רשע, "חשבתם שתנצחו אותנו? ובכן, טעיתם"! הוא אמר בביטחון וללא פחד.

לפתע, פנקין קפצה לו על הראש ונשכה אותו בחזקה. מאחורינו הגיחה אימולגה וירתה כדור ברק על בלאסטויז. אז הגיעו מאחוריה אודינו וצ'נסי וריפאו אותנו.

"תודה לכם צוות הצלה", אמרה אימולגה.

"אין בעד מה", איוי התפרץ מאחורי בשמחה.

"תגידו יש לכם מקומות פנויים עוד? פשוט בדיוק ביום של הבחינות הותקפתי על ידי האחרים", שאלה פנקין.

"נראה לי שכן", אמר פיפלאפ.

"בוא איתנו ונבדוק את זה עם סרפריור", סניבי אמרה.

אחרי שחזרנו לשם עם פנקין, ראיצ'ו שאל: "מי זו? הבאתם אורחת?"

"לא, אני רוצה להיבחן", אמרה פנקין והגיחה מאחורי.

"תראי לנו למה את מסוגלת, ונמצא לך מקום", דרגונייט אמר לה בקור רוח.

פנקין הפגינה כישורים מדהימים ואחרי הבחינה שלה, דרגונייט אמר, "תחכי למחר, נביא את כל הצוותים ותבחרי לך צוות".

ביום למחרת התקבצו כל הצוותים ופנקין אמרה: "נראה לי שאלך על הצוות של ריולו, כי הם הצילו אותי במערה".

כל הצוותים התפצלו ופנקין התקרבה אלינו,"אז מה שם הצוות שלנו?" שאלה פנקין.

"אנחננו נחליט עכשיו", אמר ארקן.

"אולי צוות אנימה?" אמרה פנקין.

"לא, זה יותר מדי אנושי, צריך משהו יותר פוקימוני", אמרתי לה.

"מה עם צוות פוקימון?" אמרה פיקאצ'ו.

"זה פוקימוני מדי, אבל אנחנו בכיוון טוב מאוד לדעתי", אמר פיפלאפ וחייך.

אולי צוות סנייבי? "אמרה סניבי.

"למה כי את חושבת שאת הכי טובה פה?" השיב לה איוי.

"אל תריבו בגלל שם", אמרתי והחזקתי את איוי.

"אולי צוות פיתוח?" אמר ארקן.

"כן, זה נשמע טוב מאוד", כולנו אמרנו.

"אז הוחלט שקוראים לנו – צוות פיתוח", אמרתי.