הרפתקאותיו של ריולו וחבריו – פרק 3 / טליה תמיר

"אז מי בא היום להיבחן?" שואל ראיצ'ו מאחורי סרפריור שעה אחרי שהיא באה,

אולי הוא קם מאוחר מבדרך כלל,

"יש כאן שלוש מועמדות ועכשיו הן נבחנות, שנחכה לדרגונייט?"

"לא צריך בד"כ הוא רק מאמן את אלה שנבחרו", אומר ראיצ'ו בביטחון ודיוק,

סרפריור מפצירה בפיקאצ'ו, סניבי ואספיון "טוב תתחילו אין לנו את כל היום",

אספיון מטיחה את שקי האגרוף בקיר בשיא החוזקה ומנפצת אותם על הקיר,

פיקאצ'ו הולכת לזירת המלכודות ומשתמשת במהירות בשביל להתחמק מהן בחינניות,

סניבי נעה לעמודים וקופצת מאחד לאחד בזריזות רבה ואחר כך מפילה אותם אחד אחד בעזרת סופת עלים.

ראיצ'ו וסרפריור התייעצו זמן רב ולבסוף ראיצ'ו הכריז בקול רם וגאה "כולכן התקבלתן, ונותר עוד מקום אחד לצוות בשביל משימותיכם".

פתאום משום מקום נכנס אלינו ארקן זוהר ומכריז בגאווה "אני השביעי שחיפשתם".

"מאיפה אתה כל כך בטוח?" מכריז דרגונייט מהצללים ואז צץ משום מקום,

"כי אני גומר את כל המסלול הזה שלכם כביכול בחצי דקה במקרה הרע!" הוא אומר בנחישות ומתגאה.

"אתה זוכר שהמטרה שלנו היא להגן על החלשים נכון?" אומרת סרפריור,

"כן אני זוכר", אומר ארקן בלחש ומוריד את ראשו לאט לאט בחשש,

"טוב, אז בוא נראה כמה אתה צודק בשחצנות שלך", אומר ראיצ'ו בגאווה.

"אין בעיה", הוא לוחש, מחייך ומעלה את ראשו לאט לאט,

הוא רץ אל העמודים, מעלה אותם עם מתקפת סופה ואז מפיל אותם עם מתקפת ניקור,

אחר כך הוא רץ אל זירת המלכודות ומתחמק מכולן במהירות רבה ובעזרת כנפיו מתחמק מלחצני רצפה,

ואז הוא רץ אל שק האגרוף וקופץ עליו וקורע אותו מבפנים.

"יפה", אומר ראיצ'ו ואז סרפריור לוחשת "שוויצר" וכולנו צוחקים,

"מה אתה חושב?" שואלת אותי סרפריור, "אני מה אני קשור?" אני עונה בחשש ומעט מתח,

"אתה מנהיג הצוות אתה תחליט אם הוא יצטרף אליך או לא", מקדים אותה רייצ'ו.

"מבחינתי הוא התקבל", אני אומר,

"טוב אז התקבלת", אומר דרגונייט לארקן.

הוא מחייך ואז מתרסק לרצפה במחסור אנרגיה, "תודה לאל".

"הגיע הזמן להתחיל באימונים", אומר דרגונייט בנימה מרושעת וכולם מתחילים להתכונן לאט לאט למה שמצפה להם,

אני לא מבין למה אבל מתכונן גם כמוהם למה שמצפה לנו,

פתאום יוצאת מהרצפה זירת אימונים עצומה לכל סוג בנפרד.

כל אחד רץ לכיוון אחר לזירה שלו ואני עומד ומתבונן ומחפש את הזירה שלי,

אבל אני לא רואה שם סוג לחימה, "דרגונייט איפה אני מתאמן?"

דרגונייט עונה לי "אתה מתאמן במרכז הגדול איפה שכל השקים והעמודים".

אני מסתכל במרכז וקולט זירה עצומה להתאמן בה עם כל מיני מכשירי פיתוח יכולות לחימה כגון: מהירות, אגרופים, בעיטות, רפלקסים ועוד.

אני רץ לשם ומתחיל להתאמן, אבל אני מתאמן על הכל ביחד, אני מכה בשק ואז נותן לו בעיטה, ואז רץ מסביבו ומפיל אותו בתנועה חדה ואז תופס אותו במהירות שיא.

"יפה מאוד", אומרת פיקאצ'ו ומחייכת לעברי בזמן שכולם ממשיכים להתאמן כאילו לא עשיתי כלום,

"תודה רבה", אני אומר ומסמיק לעברה ואיוי קורץ לעברי מאחוריה.

היא חוזרת להתאמן וככה גם אני ככה הערב.