יום הולדת 14 שמח לאתר מפלצות כיס!
קהילה בדרך כלל בנויה מאנשים עם תחום עניין מרכזי (מי הפוקימון האהוב עליכם?)
תחביבים דומים (מה התחביבים שלכם?)
פרגונים הדדיים (לפרגן למישהו אחר!)
חלומות משותפים (לכתוב מה החלום שלכם?)
וגם חוש הומור בריא, ופה נכנסת לתמונה המשימה ה12.
המשימה של היום:
לכתוב בדיחה מצחיקה!
9 תגובות
זה קרה חברים…
סוף סוף אחרי 9 חודשי הריון, חודש צירים שנגמר עם 4 זירוזים, לידה ותפרים
אחות של אבא שלי סוף סוף הבינה איך בעלה מרגיש שהוא מצונן
אוי לא. אני גרועה בבדיחות!
טוב אני אנסה בכל זאת.
הבדיחה (חלק אחד): איך פיל עולה על עץ? הוא מתיישב על שתיל ומחכה שיגדל!
(חלק שתיים): איך פיל יורד מהעץ? הוא מתיישב על עלה ומחכה לשלכת!
אני יודעת שאלה בדיחות מאוד גרועות אבל אני ליטרלי זוכרת רק בדיחות גרועות.
איש צדיק אחד נפטר ל'ע והגיע לגן עדן אחרי שבוע אלוקים שואל אותו אם הוא מרוצה
הצדיק אומר "הכל טוב אבל יש לי שאלה: למה בגיהינום יש הרבה סוגים של אוכל מבושל
ופה יש רק סנדוויצ'ים?"
עונה לו אלוקים "מצטער אבל תבין, לא שווה לבשל לבן אדם אחד"
לא הבנתי כל כך את הבדיחה.
תוכל להסביר את הבדיחה?
שאין הרבה אנשים בגן עדן?
זו די הפואנטה
איש אחד הלך הלך בום שניצל
מי שאומר שזאת בדיחה גרועה לא מבין כלום מהחיים שלו
איש אחד הגיע לבית של חבר שלו ורואה שיש על דלת הכניסה לחצר שלו שלט גדול עם הכיתוב: "זהירות חתול!" האיש חושב לעצמו שאם יש לו שלט כזה, אז החתול שלו בטח עושה קציצות מכלבי דוברמן… הוא נכנס לחצר ורואה חתול ג'ינג'י קטנטן וחמוד עם עיניים כחולות גדולות. מגחך לעצמו פנה אל חברו ושאל אותו: "למה שמת את השלט הזה?" החבר ענה: "אתה יודע כמה פעמים כבר דרכו לי עליו?"
לא יודע, אני לא טוב בבדיחות
אם זה שווה משהו החיים שלי הם בדיחה
אבל אולי משהו יעזור
3 אנשים, מוסלמי, נוצרי ויהודי הלכו ביער. לפתע שמעו צחוק נשי מקרקר בקול סביבם, מתוך השיחים יצאה מכשפה מאיימת וירוקה. כמובן שהשלושה פחדו מאוד אבל הם פחדו עוד יותר אחרי שהמכשפה אמרה "אני אוכל את שלושתכם". הם התחננו על חייהם והסבירו למכשפה שהם בסה"כ תיירים אבודים. המכשפה, שאיבדה את התיאבון בינתיים חשבה והחליטה, כל אחד מכם יתפלל לאל שלו ואם האל יענה אני אחוס על חייו. השלושה נראו מודאגים אבל מאחר וזה היה הסיכוי היחיד שלהם החליטו להמר עליו – המוסלמי הלך ראשון – "מוחמד מוחמד, הנביא הגדול – שכנע את עלה שיענה לי!" אמר המוסלמי, והנה אין כל ואין עונה ולאחר שעה קלה למכשפה נמאס והיא הורגת אותו. אחריו עלה תור הנוצרי וכך הוא התפלל "הו ישו בן מריה! אני לא חטאתי בחיי והגעתי לכל לתפילה ביום ראשון אנא ממך הצל אותי נא מידי המכשפה הזאת" ושוב אין קול ואין עונה, הנוצרי מתחנן ומנסה שוב אך שום קול לא משיב ובבוא הזמן גורלו היה כגורל המוסלמי. בזמן הזה, כשהמכשפה עוד בחנה את המוסלמי – יצא היהודי לסיבוב קצר למצוא פתרון, לפתע ראה ילד צעיר מסתובב בחיפוש אחר מטרות ציד, באותו רגע צץ בראשו של היהודי רעיון והוא התקרב אלה ילד. "שלום! אני פלוני בן פלוני ואני צריך ממך טובה" אמר היהודי והילד בקול חשוד שאל אותו מהי אותה טובה. "אני אתן לך את חפיסת השוקולד הזאת" אמר היהודי והוציא חפיסת שוקולד מתיקו "ובתמורה אתה תבוא איתי רגע לכיוון בית המכשפה ותחכה עד שאגיד את המילים 'אל נא ענה לי נא' וכאשר אגיד אותם, תאמץ אץ הקול העמוק ביותר שלך ותענה מבין השיחים 'כן בני'" הילד חשב רגע ושניים והחליט כי הדיל טוב ובא עם היהודי. כאשר היהודי חזר המכשפה ראתה זאת כסימן, חיסלה את הנוצרי ואמרה ליהודי להתחיל את תפילותיו. ברגע שהיהודי התחיל בתפילתו ואמר "אל נא ענה לי נא" קול עמוק מהשיחים עלה ואמר "כןןןןןןןןןןן בנננניייי". המכשפה בשומעה את אל היהודי עונה לו התמלאה בפליאה, ובעוד היהודי מודה לאל שלו על כך שענה היא מגיעה ואומרת "שוב! תראה לי איך עשית את זה". היהודי עם חיוך מאוזן לאוזן קורא שוב אל האוויר "אל נא ענה לי נא" ובאותו רגע הקול מהשיחים נשמע מאיים ועצבני יותר מפעם הקודמת והוא ענה "אז תביא לי עווד שוווקוווללללדדדדדדד"
לא טוב בזה אבל
"מה שהעולם צריך זה עוד גאונים עם ענווה, יש כל-כך קצת מאיתנו.