מתיחה: סיפורי ליגת אינדיגו – פרק 15

סלין הפתיעה אותי, לא חשבתי שהיא תגלה עניין כזה גדול בהתחזקות, וגם סת' הפתיע אותי בשיטת האימונים שלו. זה הזכיר לי את אחד השיעורים של פורט.

"מנהיג מכון חייב לשמור על התחדשות תמידית טראן, רק ככה הוא יכול לשרוד", אמר לי פורט באותו היום.

"התחדשות? מה זה אומר? כאילו… להתחזק?", לא הבנתי בדיוק למה הכוונה שלו, ברור שכל מאמן צריך להתחזק.

"זה לא רק זה. שיטות קרב חדשות, פוקימונים חדשים, טריקים חדשים, גיוון. אם תשתמש באותם הדברים כל הזמן אתה בסופו של דבר תפסיד, גם אם האסטרטגיה שלך תהיה כמעט מושלמת. ואחרי הפסד אחד כולם יגלו את החולשה שלך", אמר פורט בפסקנות.

"אבל אי אפשר פשוט ליצור אסטרטגיה מושלמת?"

"זה מוביל אותי לכלל אחר שאתה צריך לזכור בתור מאמן פוקימונים, ולאו דווקא מנהיג מכון. אין כזה דבר אסטרטגיה מושלמת. אתה צריך תמיד לשאוף לשלמות אבל אף פעם לא תוכל להגיע אליה, אסטרטג מושלם ישנה את האסטרטגיה שלו בהתאם לסיטואציה".

הזיכרון גרם לי לחייך כי זאת בדיוק הסיבה שבגללה נרון הפסיד. הוא לא שינה את האסטרטגיה שלו בכלל בזמן שסת' הכין אסטרטגיה מושלמת לקרב ביניהם. למרות שלנרון היה אגדי, סת' היה המאמן הטוב יותר מבין שניהם, כנראה גם בגלל זה סלין רצתה לדעת איך הוא ניצח.

הימים הבאים היו די נורמאליים.

עד שיום אחד סלין התייצבה אצלי במכון ואמרה לי – "מצאתי את הדרך!"

שאלתי אותה מה הכוונה והיא סיפרה לי על מאמן פוקימונים אגדי, יותר חזק מנרון, יותר אסטרטג מסת', היא קראה לו 'הפוקימון מאסטר האמיתי'. למען האמת, זה תפס את תשומת הלב שלי.

היא סיפרה לי על מאמן בשם מאיר, שקיבל את הפוקימונים שלו מאנשים אחרים ולמד איך להילחם על ידי צפייה באנשים אחרים. בהתחלה היא סיפרה שהוא לא ידע כלום, ועם הזמן, הוא למד עוד מהלך ועוד טריק, עד שהוא הפך להיות המאמן הכי גדול בכל הזמנים.

שאלתי אותה מאיפה היא מכירה אותו והיא אמרה לי – "מהסיפור 'המצוד אחר כבוד' כמובן".

= = = = =

לוזריוס: "היטמן, אתה יכול להפסיק עם זה?"

היטמן: "עם מה?"

לוזריוס: "מאיר לא קשור לפה, בבקשה ממך, אתה סתם מכניס דברים לא קשורים".

היטמן: "אני לא נגעתי לך בסיפור, אני לא יודע על מה אתה מדבר".

לוזריוס: "נו, די, אל תיתמם, אני יודע מה אתה עושה!"

היטמן: "מה הכוונה שלך?"

לוזריוס: "וואי, אין לי כוח בשבילך, במקום לא היום. די, נו, הגזמת, עד לפה! זה הסיפור שלי! אני לא רוצה שזו תהיה עוד מתיחה לאחד באפריל".

היטמן: "אבל היום בכלל י"ט בניסן ה'תשפ"א".

לוזריוס: "התאריך הלועזי".

היטמן: "מה איתו?"

מאיר: "אפשר לעזור לכם?"

לוזריוס: "מה אתה עושה פה? אתה לא אמור להיות מת?!"

נרון: "היי לוז, אתה רוצה שאני אנצח אותו בשבילך? יש לי פה אנטיי, יעשה את העבודה קלי קלות".

סת': "אתה? אתה לא תצליח לנצח אפילו קטרפי עם האנטיי שלך".

נרון: "על מה אתה מדבר?! היה לך מזל נגדי בפעם שעברה, אני יכול לקחת את שניכם בהליכה".

מישהו: "אהמ אהמ".

לוזריוס: "מי זה עכשיו?"

דון קורליאון: "אני לא יודע מה אתה רב איתם. חצי ממי שנמצא פה בכלל מת".

סת': "זה כולל אותך, חבוב".

דון קורליאון: "טוב, לפחות אני שמרתי על היד שלי מחוברת לגוף בזמן המוות".

כולם מתווכחים.

לוזריוס: "מספיק! אני חותך את זה כאן ועכשיו! מספיק! כולם דיברו, כולם הכי טובים, אפשר להמשיך הלאה?!"

היטמן: "אתה יודע מה? אני עייף, אולי נפרסם את הפרק מחר".

מאיר: "כן, גם אני מסכים".

סת': "בחירה נבונה".

נרון: "טוב, נו, אם כולם מתעקשים".

לוזריוס: "בסדר, אבל מחר רק הדמויות שלי מופיעות…  ולונה… תתרחקי מדון קורליאון, הוא לא בגיל שלך".