סיקורי אייקון 2015 / גלעד / שחר

סיקור אייקון 2015: שובו של הברדס / גלעד

לי הכנס עבר בכיף גדול, חלק גדול ממנו עבר בניסיונות הפחדה / הטרלה / הטרדה / קריפיות לאנשים שונים. אני תמיד מופתע כשאני מפחיד, אבל זה עוזר כשלא רואים את החיוך הזחוח על הפנים שלי מתחת לברדס. אה כן, הפחדתי גם ילדים בעדינות (צחוק מרושע), למרות שחלק גדול מהילדים אפילו לא הבינו למה הברדס מפחיד. בקטע הזה הילדים פחדו הרבה פחות מאנשים בוגרים.

ביום הראשון פגשתי את היטמן. הוא אמר לי "אני רוצה לצלם אתגר שבו יש לאנשים עשר שניות להגיד שם של פוקימון שמתחיל באות ס'" (קישור). ניסיתי לעזור לו, אבל איבדתי אותו מלא פעמים, והבנתי שנצטרך לצאת החוצה בשביל סרטון מוצלח, והוא לא רצה כי היה לו חם, ואז הפרעות הקשב שלי נכנסו לפעולה ושכחתי ממנו. נראה שהוא לפחות הצליח להוציא מזה יופי של סרטון. יופי בשבילך היטמן 3>

אז השנה ניסיתי להיות מתוחכם ולהשתמש בטכנולוגיה המוצעת על ידי הכנס, רכישת כרטיסים מראש. זה רעיון נהדר, כי באמת היה תור ענק ואם מזמינים את הכרטיסים מראש זה תהליך מאוד מהיר שגם שומר לך מקום בהרצאה שאתה ממש רוצה להיות בה. פתאום נזכרתי שעוד רגע נגמרת מכירת הכרטיסים המוקדמת, ולכן מיד רכשתי שני כרטיסים להרצאות בתשלום שרציתי להיות בהן. לא הכנסתי כרטיס אשראי, אבל הבנתי שאפשר לשלם בכנס על הכרטיסים, מה גם שתכננתי להשתמש בהנחה של חבר שלי (חוקי לגמרי).

כשהגעתי וביקשתי את הכרטיסים שהזמנתי מראש, מסתבר שהם לא הגיעו, מה שהיה לי מוזר. אף אחד לא ידע להגיד לי מה הייתה הבעיה. הם גם לא ידעו אם זה בגלל שהייתי צריך לשלם דרך האתר, הם פשוט לא ידעו מה להגיד לי. אולי עשיתי משהו לא נכון, אבל אני לא יודע מה זה היה.

למזלי, היה זמן שבו לא היו תורים, וקניתי כרטיס להרצאה אחת שרציתי – רומח הדרקון – הרצאה מעניינת, אבל לא היה מספיק זמן לכולה. אחרי ההרצאה נזכרתי שאני טיפש שלא לקחתי באותו זמן גם כרטיס לאירוע חינם של הקוספליי, כי הייתי בטוח שכל הכרטיסים נגמרו עד לאותו זמן. רצתי לעבר הקופות, ולמזלי הסתבר שנשאר מקום לאירוע. האירוע של הקוספליי ביום השני היה הרבה יותר טוב לדעתי משנים קודמות. אני לא בטוח מה הסיבה, אולי אנשים בחרו דמויות יותר מוכרות, ואולי אני פשוט נהייתי יותר חנון. בכל מקרה, היה מאוד נחמד, והכרתי את רוב הדמויות, ובחלק גדול מהן היו הופעות יצירתיות ומהנות.

בסוף התחרות הבנתי ששכחתי מדבר ממש חשוב, ההרצאה השנייה שרציתי עמדה להתחיל! הפלאפון שלי היה כבוי ואני ניסיתי לתפוס את החבר שלי בשביל ההנחה והוא עוד לא הגיע. בסופו של דבר, הלכתי לקופות. זה היה בסינימטק, ולכן הקופות היו ליד ובלי תור, וביקשתי לקנות כרטיס לאירוע, מאוכזב מזה שאני לא אקבל את ההנחה, אבל מוכן לשלם מחיר מלא כי זה נשמע כמו הרצאה ממש טובה. מה שגיליתי הייתה אכזבה גדולה הרבה יותר כי אני בכלל לא יכולתי להיכנס ונגמרו הכרטיסים ולא משנה מה קרה, הם לא יכלו לעזור לי וזאת למרות שהזמנתי כרטיס מראש.

משהו השתנה קצת באייקון השנה, משהו שאני יכול רק לנחש את ההיגיון שבו, אבל לדעתי זה נתן טעם די רע. בעבר הכנס הציע מגוון תכנים מאזור נרחב של גיקיות שאנשים יכלו לטעום בחינם, כמו: משחקי קופסה וקלפים, או לחימה בחרבות מרופדות. אולי אני לא הייתי לגמרי בעניינים בשנים קודמות ומבחינת הכנס גם בעבר היה צורך לשלם על היכולת לשחק או להילחם, אבל היה אפשרות להילחם בחינם לדעתי, ואני ממש בטוח שהמשחקייה הייתה חינם. השנה היה צורך לשלם עשרה שקלים בשביל להילחם ועשרה שקלים בשביל לשחק משחקי קופסה (לכל היום). זה פגע משמעותית בחוויה שלי בכנס.

יש הבדל משמעותי מאוד בין "חינם" לבין "תשלום סמלי", אנשים מרגישים שהם רק מרוויחים מחינם, ולכן אנשים שמחים להיחשף לעולם שונה מזה שהם בדרך כלל נחשפים אליו. אם הם רק באו לבקר והם רואים משחקייה ורוצים לבדוק אם יש דברים מהנים, או שהם רואים אנשים שנלחמים בחרבות והם ממש רוצים לנסות גם. או אנשים שהם גיקים, אבל לא יוצא להם לשחק משחקי קופסא, או ממש קשה להם להכין חרב שעומדת בתקני בתל"ן (וזה בתכלס המון השקעה וגם די הרבה כסף, תלוי בחומרים שמשתמשים בהם) או שהם לא רוצים לקנות אחת בכנסים. אבל הם מגיעים לאייקון, ויש להם הזדמנות לטעום מזה שוב בחינם.

פתאום אומרים להם שזה עולה כסף, כל אחד מתחיל לחשוב על כמה הוא יהנה לעומת בזבוז הכסף, הוא תוהה אם זה בכלל כיף, ואולי הוא מביא איתו חבר שינסה לשחק בפעם הראשונה, אבל הוא לא רוצה להגיד לו לבזבז כסף סתם, במיוחד אם הוא לא יכול להבטיח לו כיף, למה להרוס הכל? אני מבין אם הכנס רוצה לחלק את הסמכויות על הרווחים בין גורמים קטנים יותר, אבל זה היה רעיון רע לדעתי. הרי לא חסר לאייקון כסף, הכרטיסים לתכנים ממילא עולים הון עתק (תוכן אחד יכול לעלות כמו כניסה לכנס שלם בכנסים שמשלמים עליהם בכניסה, כמו "כנס מפלצות כיס" או "הארוקון"), וכמות מטורפת של אנשים הגיעה, ומרבית המרצים היו בחינם, אז מה בער להם לשנות מה שהיה בשנה שעברה?

אני הרגשתי שממש הרחיקו אותי, כי אני לא הגעתי לאייקון רק כדי ליהנות ממה שאני כבר עושה, אני רציתי ליהנות גם מדברים שלא יוצא לי לעשות בזמנים אחרים (אולי כי אין לי שותפים במקומות אחרים) ולכן אין לי סיבה להשקיע בדברים האלו. חבל… הייתי מכסח את היטמן בחרבות. כשאני חושב על זה, זה גם יכל להיות אחלה סרטון "יוסי חוטף מגלעד מכות בחרב ספוג".

האם נהניתי, מאוד נהניתי. כל הבעיות שהיו לי בכנס אומנם היו מבאסות, אבל זה לא הצליח לעשות את הכנס לא מוצלח, כי יכולתי ליהנות מהאנשים, זה תמיד חינם (לא?) והאנשים שם באמת נפלאים ומוכשרים ויש לי מיד מה לדבר איתם כי יש להם אותם תחומי עניין כמו לי.

בכנס הבא אני אפגוש אתכם שם, ונדבר על פוקימון. אבל בחייכם, אני רוצה לשמוע תיאוריות שלכם, אבל זה לא יעניין אותי אם אין בפנים בשר, איזו תעלומה שצריך לפתור או משהו שלא מסתדר בדרך הרגילה לחשוב. אז למשתמש היחיד מהאתר שפגשתי בכנס, מצטער שלא התלהבתי מהתיאוריה שלך, אולי בפעם הבאה.

ובפעם הבאה אולי אני אפגוש גם אתכם,
גלעד.

– – – – –

סיקור אייקון 2015: גרוויטי פולס VS הארי פוטר / שחר

שלום, אני שחר וזה הסיקור הראשון שלי לכנס כלשהו. מקווה שיהיה מעניין, קריאה מהנה 🙂

חפירות והערב שלפני
בזמן האחרון היו הרבה דיבורים וחפירות סביב אייקון והיה די קשה שלא לשים לב. חלק מהדיבורים היו על מי הולך לאייקון ומתי, וחלק היו ביטויים כמו "איזה כנס חנוני זה ולמה לעזאזל אני בכלל הולך לשם". זרמתי. לי עברו בראש בעיקר מחשבות מכנסים קודמים שהלכתי אליהם מאז סוכות האחרון. בכל מקרה, לאחר שגיליתי שביום הראשון כל מי שאני מכיר כבר נכח בכנס, הלכתי לסרט עם חברים ונאמר לי לא ללכת לאייקון כי זה סתם חרא.

יום הכנס
זו הייתה הפעם השנייה שאני הולך לאייקון ובערך הפעם השישית שאני הולך לכנס מסוג שכזה, אם אני לא טועה. נזכרתי שהכנס הראשון שלי היה גם ביום השני של אייקון, אבל זה היה בשנה שעברה, שם גם פגשתי את גלעד מחופש לדמות מ"בון" רק שלא ידעתי עדיין שזה גלעד.

התארגנתי די מהר ובשבע הייתי בסלון מוכן מדבר בווטסאפ לבדיקות אחרונות מי כן מגיע ומאיפה. אבא שלי הסיע אותי ועוד חבר בשם רואי לתחנת רכבת שם פגשנו את נועה מיטל, מיכאל וגלעד. שאלנו את מיכאל את השאלה שרדפה אותו כל היום: "למה אתה מחופש?" ובכל פעם הוא ענה מעט מעוצבן תשובה לא ברורה. נראה שהוא לקח כמה דברים ואלתר איתם משהו שנראה משום מה די מוכר אבל זה לא באמת היה משהו ספציפי.

מתברר שדי הקדמנו. עמדנו בתור וכשהתחילו למכור כרטיסים והתברר שבקופה שלנו הייתה טעות. בכלל, היו הרבה תקלות טכניות מכל מיני סיבות, לדוגמה: איש אחד עיכב את התור כי קיבל כרטיס מאוחר מדי וניסה שיחליפו לו אותו. בסופו של דבר הגיע התור שלנו, קנינו כרטיסים להרצאה שחשבתי שתוכל להיות מעניינת (בדיעבד זו הייתה טעות) ולמשחק תפקידים חי שנקרא "ירח חדש". מיכאל אמר שיהיה שם כיף והרבה קרבות עם חרבות ספוג. מי לא אוהב לחטוף מכות בפרצוף מחרב ספוג? אחרי קניית הכרטיסים שהייתה אחד הקטעים הכי קשים בכנס, אני ורואי הסתובבנו בדוכנים, ראינו תחפושות, והיה ממש נחמד. במהלך כל הכנס יצא לי לדבר עם עוד כמה אנשים נחמדים על אנימות וכל מיני נושאים שאפשר לדבר עליהם רק במקום כמו זה.

בשלב מסוים, פגשנו קבוצת חברים שאנחנו איתם בקבוצת הווטסאפ של הארי פוטר. היינו אני, מיטל, נועה, גלעד, רואי, דניאל, עדן, מיכאל, עודד, ליה, יסמין, וסיה. היינו כבר ממש רעבים וחיכינו המון זמן לאכול בגלל סיבה שאף אחד לא הבין, והיה חם. אני מרחם על יסמין שלבשה סוודר שנראה די עבה כדי להתחפש לדמות "מייבל" מהסדרה גרוויטי פולס. בכלל, כל הכנס היו מוצף תרבושים עם ציור של דג-פקמן ונקודה עליהם, תחפושות של "סטאנלי", "מייבל", "ביל", "דיפר", ותחפושת אחת של "גיפאני", דמויות מגרוויטי פולס.

כשסוף סוף הלכנו לאכול פיצה, קרה הרגע הכי מפחיד בכל הכנס. לבשתי את התרבוש עם הציור של דג-פאקמן עליו ששייך לדמות "סטאן" ואז שלושה או שני ילדים הגיעו והתחילו להשתחוות אליי ולומר: "סטאן, סטאן, אתה קדוש, סטאן" ואז ברחתי אל השאר שלא שמו לב לאירוע הפשוט עצוב הזה. אכלנו פיצה והיה ממש מעצבן לנסות להסתדר עם החשבון, בהתחשב בעובדה שמישהו אכל שתי חתיכות פיצה שכל השאר שילמו עליהם, ואני ממש חושד בגלעד.

חזרנו לכנס, דיברנו על שטויות ונלחמנו עם השלוש חרבות שמיכאל הביא, וכמובן שלא הספקתי כל כך לעשות יותר משתי תנועות לפני שהוא פגע בי חזק. בזמן שישבנו ודיברנו התקשר אליי דניאל, חבר מקהילה בגוגל+ שאני נמצא בה שגם היא של גרוויטי פולס (כבר מוגזם, הא?) ונטשתי את ה"פוטרהדס" ונפגשתי איתו. הסתובבנו קצת, בחור נחמד, אפילו שהוא גדול ממני וגבוה ממני בהרבה וזה נראה ממש מוזר. אחר כך פגשנו את טלי, עוד חברה בקהילת גרוויטי פולס.

אחרי שהסתובבנו והכרנו, ישבנו ליד המדרגות ודיברנו. בשלב מסויים הגיע בחור עם כיסוי ראש שכבר ראיתי קודם ושגיא הוביל אותי אליו ואמר שזה גלעד ממפלצות כיס אז אמרתי לו היי. שגיא אמר שגלעד מתעצבן על זה ששגיא אומר לאנשים שזה הוא… שיהיה. חזרנו לדבר עם כולם באשכול פיס הקדוש, הוא קדוש מכיוון שהיה בו קר. דיברנו והשתעממנו.

לאחר מכן, אני ורואי הלכנו להרצאה שלצערי יצאה משעממת, ואז הלכנו למשחק ירח חדש. היה מוזר אבל חביב. מתברר שרק לוותיקים היתה אפשרות להלחם וגם זה לא קרה יותר מדי, אבל היו מלא הסברים לא מובנים והשחקנים הוותיקים "יללו" לשמיים וזה הבהיל והצחיק הרבה אנשים, זה היה כיף. בעשר הלכנו לקפיטריה ואז רצנו לרכבת. ברכבת היה די משעמם וקבענו שאולי נלך שוב ביום השלישי של אייקון, כל עוד לא יגיע סוף העולם: נחיה ונראה!

תודה 🙂