המסך הגדול, נשכח מאחור!

הזיכיון של פוקימון, אחד מהפופולריים והרווחיים ביותר בעולם, חווה בשנים האחרונות עצירה מוחלטת בקצב יצירת סרטי אנימציה חדשים. מהלך תמוה, שכן רבים מהמעריצים של המותג גדלו על הסרטים של מיוטו, לוגיה, אנטיי וסלבי. וכעת, מאז יציאת הסרט "סודות הג'ונגל", אי שם ב2020 ביפן, וב2021 בשאר רחבי העולם, נדמה שהמוזה פסקה וההפקה נעצרה לחלוטין. במאמר זה אנסה להצביע על הסיבות שגרמו להחלטה ומה אפשר לעשות בנידון.

כדי להבין את גודל התופעה, צריך לחזור לשנת 1998-9, אז יוצרי פוקימון החליטו להפיק את הסרט הראשון בסדרה, "מיוטו מכה שנית", בו הם הציגו את סיפורם של מיוטו, מיו ומכניקת השיבוט על המסך הגדול. התוצאה לא איחרה להגיע והמספרים שהסרט הכניס עומדים כיום על 172.7 מיליון דולר, הישג בכל קנה מידה אפשרי. בשלב מסוים, הסרט היה סרט האנימציה הנצפה ביותר בכל הזמנים, בכל רחבי העולם. ההצלחה של פוקימון הביאה מפורסמים לרצות להשתתף בפסקול של הסרטים הבאים, הביאה 3 פרסים מכובדים ושמה את פוקימון על המפה.

עם הזמן, הוצאה של סרט חד שנתי שנלווה לסדרת האנימציה הייתה דבר שבשגרה. יכולנו לראות את אש קטצ'אם וחבריו לאותם עונות פוגשים דמויות גדולות מהחיים, נתקלים בפוקימונים אגדיים או מיתיים ומצילים את העולם על הדרך. מסורת זו נמשכה למשך 19 שנים, או ליתר דיוק, 19 סרטים. האחרון שביניהם הציג את וולקאניון והפלא המתכתי, אז אש, סרנה, קלמונט, בוני ואחרים הצילו את מגירנה והחזירו את האמון של הפוקימונים בבני האדם.

ואז דברים התחילו להיכשל. אם הייתי צריך להצביע על נקודת התפנית, זו כנראה הייתה עונת "שמש וירח", אז אש קטצ'אם חזר אל ספסל הלימודים, שם הוא למד לצד קיאווה, סופוקלס, לאנה, לילי ומאלו, על פוקימוני הדור השביעי, על מתקפות זי ועל מחוז אלולה. שם כנראה יוצרי פוקימון לא חשבו שראוי לשים את הדמויות על המסך הגדול ולקחו הימור די גדול – לעשות איתחול לסרטים של פוקימון.

השלב הזה, שהיה סוג של ניסיון להניע את המותג מחדש, התגלה להיות קטסטרופה. מעריצים לא הגיבו כמו שהיה מצופה מהם, והסרטים היו כשלונות גם מבחינה אמנותית (עיין ערך "מיוטו מכה שנית – אבולוציה"), גם מבחינה עלילתית – (עיין ערך "אני בוחר בך") שם עלתה השאלה: איך אש מתחיל מחדש את המסע שלו, כשהוא כבר עשה זאת בצורה אחרת וקאנונית לפני 20 שנה, וגם מבחינת הצלחה קופתית (עיין ערך "סודות הג'ונגל") שגרף רק 23,575,865 דולרים.

ואז הגיעה מגפת הקורונה שנמשכה מ2020 ועד 2023, והדביקה מיליוני בני אדם, עצרה הפקות והביאה מותגים רבים לקריסה ופשיטת רגל. עניין זה לא פסח על פוקימון, שכן הסרט ה23 של המותג היה אמור להתפרסם הרבה לפני שחרורו ויציאתו נדחתה שוב ושוב. אבל מאז הפקות עולמיות כמו זו של הוליווד, בוליווד ואפילו הפקות עצמאיות חזרו לפעול. אבל פוקימון לא נמנית בין אותם גופים.

הסבר אפשרי ראשון הוא היעדרו של אש קטצ'אם. חברת פוקימון שמו את כל הביצים שלהם בסל אחד כמו שהמשפט אומר, והשקיעו את כל הזמן, המרץ והכסף שלהם על הדמות של אש קטצ'אם, שגידלה דורות שלמים, וכעת כאשר הוא הופרש מהופעה טלוויזיונית ובמקומו מופיעים ליקו, רוי ודוט, אין ליוצרי פוקימון את הביטחון לשים מאחוריהם את המכונה, הכסף וההשקעה שהם שמו כאשר אש קטצ'אם היה הפנים של המותג.

מניע שני יכול להיות השיקולים הכספיים. הרי יש הבדל אסטרונומי בין רווחים של 180 מיליון דולר בשנת 1998 (השווים לפי החישוב 348,185,153 דולר, נכון ל2024), לבין 23 מיליון דולר. יכול להיות שחברת פוקימון משקללת את כל הנתונים, כמו כמה זמן לוקח להעמיד סרט באורך מלא, עלות הכסף שזה מצריך לשלם לאנימטורים, למדבבים, הפרסום וההוצאות הנלוות, והם מגיעים למסקנה שזה פשוט לא משתלם להם.

הסבר נוסף יכול להיות המעבר לסרטי לייב אקשן. לא הרבה אנשים דמיינו את גודל ההצלחה של "הבלש פיקאצ'ו", סרט בכיכובו של ראיין ריינולדס ("דדפול"), והציג את העולם של פוקימון בצורה אחרת לגמרי, דבר אשר לבסוף גרף סכום של 411.3 מיליון דולר, שכעת חזרה אל אנימציה דו מימדית, או אפילו תלת מימדית, נראית כמו צעד אחורה, או אפילו שניים.

הסיבה האחרונה שעולה לראש מדוע אין יותר סרטים היא הסתפקות ברווחים מתת נושאים אחרים. זה לא סוד שמאז ששוק הקלפים הפך להיות בורסת כספים, תוכניות כמו "היסטוריה למכירה", ואירועים דרמטיים כמו רכישת קלף הפוקימון היקר ביותר בעולם על ידי לוגאן פול בשווי של 5,275,000 דולרים, הפכו את תת הסוגה של קלפים למבוקשת במיוחד, הביאה אנשים רבים להבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה. ובינינו, מי ישקיע אין ספור משאבים ושנה שלמה ליצירת סרט, כשאפשר לעשות חמישית מהרווח שלו ביצירת קלף בודד אחד.

אז מה כדאי לעשות בכל זאת? לטעמי, אסור לוותר על הסרטים. אלה מהווים סוכן חיברות שמחבר בין מעריצים למותג כמו שלא עושה שום אמצעי אחר. הישיבה בקולנוע, המפגש עם האגדיים, המוסיקה הנלווית, האכילה של הפופקורן עם השתייה המתוקה, ישיבה לצד מעריצים נוספים. אין לדברים האלה תחליף.

אז ראשית, הייתי מחזיר את היוצרים המקוריים של סרטי פוקימון; קוניהיקו יויאמה, טאקשי שודו, היידקי סונודה, שינג'י מייאזאקי, הייתי מתמקד בסיפורים מקוריים על דמויות מפתח כמו פוקימוני פרדוקס, האגדיים קוראידון ומיראידון, או אפילו סיפור קולנועי מלא על הנאמנים ואוגרפון. לצד זה, הייתי מזמין מוסיקאים מבוססים ומבקש מהם להוסיף את קולם לפס הקול ולבסוף הייתי שוזר בעלילה מדי פעם בדיחות, אנקדוטות ורמזים אודות דורות קודמים, ישנים ונוסטלגיים של פוקימון. העיקר שהמופע ימשך.