בפרקים הקודמים:
= = = = =
לוק התעורר ביום הראשון שלו באזליה. הוא הדליק טלוויזיה בדירה שפורט סידר לו בשביל החקירה. היו שם חדשות על פגישת מנהיגי המכון ביום הקודם. היראו ראיונות עם כל מנהיגי המכון – למעט סת' כמובן וטראן משום מה – וכל אחד מהם אמר את דבריו לגבי מה שקרה בפגישה בסופו של דבר. רוב המנהיגים אמרו שזה היה בזבוז של זמן אבל כמובן אף אחד לא באמת אמר מה באמת הלך שם.
לאנס מנהיג מכון הדרקון אמר "אני הופתעתי מצורת ההתנהלות הייתה בפגישה הזאת. בסופו של דבר אני שמח שהמצב לא נגמר בצורה יותר גרועה מהמצב הנוכחי".
וכמובן, היו הספקולציות. כל אחד ניחש מה באמת הלך בפגישה ההיא. חלק אמרו שניסו להחליף את האלוף, חלק אמרו שמנהיגי המכון ניסו להקים קנוניה ולהפיל את הליגה וחלק אמרו שניסו להדיח את אחד ממנהיגי המכון.
'לא משנה מה קרה שם, כפי הנראה זה לא יצא לפועל', חשב לעצמו לוק ויצא מהדירה.
דבר ראשון, צריך לבדוק את מה בדיוק קרה בזירת הפשע. לוק התחיל ללכת לכיוון המכון, השחר אפילו עוד לא עלה ככה שרוב האנשים היו במיטות שלהם כרגע, סביבת העבודה האהובה על לוק. הוא הגיע למקום והסתכל סביב, המשטרה כמובן ניקתה את כל האזור, אבל יכול להיות שהם פספסו משהו. כמובן שהוא לא ראה יותר מדי באזור, אחרי הכל המשטרה לא משחקת משחקים.
השמש התחילה לעלות ולפתע לוק ראה משהו מנצנץ והוא התכופף להרים אותו.
"לוק? זה אתה שם?", נשמע קריאה ולוק התרומם מהר והכניס את היד במהירות לכיס.
"לוק! כמו שחשבתי", אמר שוטר שעמד מול לוק.
"רוב, עבר הרבה זמן מאז בית הספר לשוטרים", אמר לוק לאחד מחבריו הישנים מבית הספר לשוטרים.
"בטח! מה אתה עושה כאן?", שאל השוטר בסקרנות.
"אתה יכול לשמור סוד?", שאל לוק והסתכל על השוטר בשאלה.
"שפתיי חתומות", אמר ועשה תנועה של ריצ'רץ' נסגר.
"שכרו אותי כדי לבדוק את הרצח של מאתגר המכונים שנרצח כאן לפני כמה ימים", אמר לוק בחשש.
"אה זה…, מקרה קשה… אם אתה רוצה אפילו אתן לך לחטט בתיק קצת, גם ככה הוא נחשב סגור מבחינת המשטרה", אמר השוטר ולוק לא האמין למה שקרה, הוא באמת עומד לקבל את הפרטים בקלות כזאת?
"סגור? למה?", לוק החליט עדיין לא לגלות את כל מה שהוא יודע.
"טוב בהתחלה חשדו שזה מנהיג המכון, אבל אז הוא הציל משפחה מרצח והרוצח התאבד. ואם הוא התאבד, אז אנחנו יודעים מי הרוצח, נכון?", אמר רוב בהשלמה, "אם באת לכאן כדי להפיל את האשמה על מנהיג המכון אני בספק אם תצליח, זה לא הוא".
"אני אאמין למה שהממצאים שלי יעלו", אמר לוק, הוא זרם עם רוב, לא כולם צריכים לדעת על כל הפרשה.
הוא הלך עם רוב ואפילו הזמין אותו לקפה שרוב סירב אליו כמובן.
הם הלכו לתחנה ורוב נתן ללוק העתק של התיק, "התמונות האלה קשות, אני מציע לך להתכונן מראש", אמר והושיט לו את קלסר הראיות. "אחרי שתסיים, תחזיר את זה אליי, אף אחד לא צריך לדעת על זה", לוק הודה לו והלך לדירה הזמנית שלו.
הוא התיישב על הספה ופתח את תיק הראיות מולו, באותו הרגע הוא כמעט איבד את כל ארוחת הבוקר שלו. התמונות הראשונות של הגופה היו מזעזעות, לוק ראה הרבה גופות שהושחטו, אבל זה… זאת הייתה רמה אחרת. היה אפשר לראות שהם התעללו באדם לפני שרצחו אותו, והם רצחו אותו בדרך מזוויעה, שריפה. הגופה הייתה גוש שחור מלא חתכים נפוחים, בהחלט לא מה שלוק ציפה לו. שאר התמונות היו של זירת הפשע, כמו איפה הגופה נמצאה, איפה נרשם בדם "לא תוכל לברוח מהעבר שלך", ואיפה נמצא הכלי של התוקף, סכין גדולה שלא נמצאו עליה שום טביעות אצבע.
לוק הסתכל על התמונה של הגופה ומצא בה דבר מעניין, יד שמאל הייתה חסרה, ויד ימין לא הייתה מחוברת לשאר הגוף אבל היא כן הייתה שם, שרופה, לפי מה שניתן לראות, הידיים נחתכו לפני השריפה כי הגלד היה סגור. ברור שהיה צריך להוציא דם כדי לכתוב את כתובת הדם ההיא, אבל למה יד אחת חסרה?
זה הזכיר לו סדרת מקרים שהוא שמע עליה בטלוויזיה לפני מספר חודשים, לרוב זה היה רצח משפחתי, שבו הבית עלה באש והגופות נמצאו בלי יד שמאל, הפושע שכונה "המבעיר", נתפס אחרי שבועיים שבהם הסתובב חופשי. הוא לא הסכים לומר מילה מאז שהוא נתפס והוא יושב בכלא עד היום, אבל אם הפושע בכלא, אז איך זה קשור לכאן?
יכול להיות שמדובר בקוד מאפיה, אבל למעט שני המקרים האלה לוק לא שמע על שום מקרה בו היד נחתכה אחרי הרצח והגופה נשרפה.
לוק הוציא את החפץ שהוא מצא קודם לכן על האדמה, לא היה לו זמן לבדוק אותו לפני זה. זה היה מן מחזיק מפתחות קטן, כזה שכל אדם יכול להפיל בטעות. אבל התמונה שהייתה עליו שכנעה אותו שזה לא נכון. זה חתיכת ברזל שטוחה, בגודל של מטבע, והיה עליה ציור של יד שלא מחוברת לכלום, מחזיקה להבה ביד פתוחה.
= = = = =
אחרי שלוק עבר על כל הראיות כמו שצריך והחזיר אותן לרוב הוא החליט ללכת לתשאל את המשפחה שהותקפה. הוא הלך לכיוון הבית שלהם, אנשים הסתכלו עליו אבל אף אחד לא שאל אותו שאלות, כנראה בגלל שהיה מישהו שלא רגילים לראות באיזור. הוא הגיע לבית ודפק על הדלת, ילדה קטנה פתחה לו את הדלת.
"כן?", שאלה בביישנות.
"שלום חמודה, אבא או אמא נמצאים?", שאל לוק בנימוס.
הילדה טרקה את הדלת ונשמעו קולות ריצה מתוך הביתה. אחרי כמה שניות נשמעו צעדים כבדים וגבר רחב פתח את הדלת.
"איך אני יכול לעזור?" שאל בצורה שלא משתמעת לשני פנים שהיא לחלוטין לא רוצה לעזור.
"אני חוקר פרטי, נשכרתי כדי לחקור את הרצח שנעשה כאן לפני מספר ימים", אמר לוק בנימוס.
"ואיך זה קשור אליי?", האיש לחלוטין היה חסר נימוס.
"הבנתי שהרוצח הגיע לדירה וניסה לחזור על המעשה, הייתי שמח לחקור את המקום", לוק ראה את השיחה הזאת רק מתדרדרת.
"המשטרה כבר חיפשה ולא מצאה שום דבר מיוחד, ואני לא רואה שום צו חיפוש. אני מבקש שתלך או שאני אתקשר למשטרה", אמר והתחיל לסגור את הדלת.
"רגע, עצור!" אמר לוק ושם את הרגל כדי שתעצור את הדלת. "לא מעניין אותך לדעת מי ניסה לעשות את זה? אתה לא רוצה לדעת למה הוא ניסה לעשות את זה או אם מישהו שלח אותו?", לוק הפך להיות יותר ויותר נואש, הייתה לו הרגשה שהוא ימצא כאן משהו חשוב.
"אני מתקשר למשטרה", אמר ופשוט עזב את הדלת והלך לעבר הטלפון.
לוק נכנס אחריו רק כדי לראות אותו מרים את השפורפרת.
"חכה! אתה לא רוצה לעזור לאיש שהציל אותך?", לוק היה חייב לעצור אותו מלהתקשר ולכן השתמש בקלף האחרון שלו.
הגבר נעצר והסתכל עליו, "טראן שלח אותך?", שאל בחשד.
"טוב… לא, אבל אני נשכרתי כדי לעזור לו", אמר לוק בהודאה, אם הוא יחליט לא להאמין לו הוא יוכל פשוט להתקשר למשטרה ולא יהיה לו בדיוק מה לעשות.
"אז למה לא אמרת? שב", אמר ושינה את הגישה ב-180 מעלות, והשיב את לוק בשולחן המטבח.
"אז, איך אני יכול לעזור?" שאל האיש בצורה קצת פחות כועסת הפעם.
"טוב, אני אצטרך שתענה לי על כמה שאלות", אמר לוק והוציא פנקס.
= = = = =
לוק גילה כמה כמה דברים מעניינים, קודם כל לאיש קוראים גורן, דבר שני, ביום התקיפה אשתו אמרה לו שהיא מריחה ריח מוזר, והדבר הבא שהוא זכר זה שהוא היה קשור לכיסא. כלומר, הפושע השתמש בחומר מרדים כלשהו. לוק ביקש לעשות בדיקה בבית והסתכל באזור בו נקשרו הזוג ובאזור בו טראן נלחם הפושע. הוא לא ראה שום דבר יוצא דופן. 'אולי אני רק מגזים עם החשדות שלי, אני פשוט אתקשר לפורט ואגיד לו שלא מצאתי משהו מיוחד' חשב לעצמו לוק.
הוא אמר תודה לגורן – שהפך להיות נדיב בצורה מחשידה אחרי שהוא אמר לו שהוא עוזר לטראן – כשהעט שלו לפתע נפל והתגלגל מתחת לשידה בסלון. לוק נאנח והתכופף כדי להרים את העט, הוא כמעט לא ראה כלום מתחת לשידה והכניס את היד כדי להוציא את העט, הוא מישש עד שלפתע הרגיש חפץ עשוי ממתכת מסוימת, הוא משך אותו והתפלא לגלות עיגול מתכת זהה לזה שמצא בזירת הרצח, עם יד פתוחה ועליה להבה. הוא הכניס אותו לכיס והוציא את העט מתחת לשידה.
הוא יצא מהבית והתחיל ללכת במשך כמה שניות כשלפתע נשמע קריאה מאחוריו.
"מר לוק!", גורן רץ אליו מתנשף, "יש משהו ששכחתי להגיד לך", אמר ונעצר כדי להתנשף.
"כן, מה זה?"
"אחרי שכל המעשה נגמר ראיתי שלי ולאשתי יש קו מקוטע סביב היד, ממש כאילו מישהו עשה הכנה לניתוח או משהו, אני לא יודע אם זה עוזר במשהו אבל… מר לוק? הכל בסדר?", גורן הסתכל על לוק שחייך חיוך של תגלית.
"הרבה יותר מבסדר! עזרת לי מאוד! תודה רבה לך גורן!", אמר והוא וגורן נפרדו.
לוק לא ידע על מה הוא נפל, אבל הוא ידע שזה משהו גדול, גדול יותר ממה שהיה יכול לדמיין.
הוא היה צריך להודיע לפורט במיידי.
6 תגובות
יושיקגה קירה??????????
שתי מילים : מ ה ל ע ז א ז ל
אה, יש תשובה פשוטה לשתי המילים האלה:
קוראים לו יושיקגה קירה. הוא בן 33. הבית שלו ממוקם באיזור הצפוני-מזרחי של גולדנרוד, היכן שכל הווילות נמצאות, והוא אינו נשוי. הוא עובד בפוקי-מארט של העיר בתור פקיד, והוא מגיע הביתה כל יום ב8 בערב לכל המאוחר. הוא לא מעשן, אך הוא שותה לפעמים. הוא במיטה בשעה 11 בערב, והוא מוודא שהוא ישן לפחות 8 שעות רצופות, לא משנה מה. אחרי כוס חמה של חלב וכעשרים דקות של מתיחות לפני המיטה, לרוב אין לו שום בעיה לישון עד המחרת. ממש כמו תינוק, הוא מתעורר ללא כל עייפות או לחץ בבוקר. נאמר לו שאין לו שום בעיות גופניות בביקורו האחרון אצל הרופא. אני מנסה להסביר שהוא אדם שרוצה לחיות חיים מאוד שקטים. הוא משתדל שלא להיכנס לסיטואציות שיצרו לעצמו יריבים, כמו לנצח או להפסיד, מפני שזה זה יגרום לו לאבד שינה בלילה. כך הוא מתמודד עם החברה, והוא יודע שזה מה מביא לו אושר. עם זאת, אם הוא היה חייב להילחם, הוא לא היה מפסיד.
מקווה שזה ענה לך על השאלה.
חתולים אחלה פרק לא באמת קרה בו הרבה חוץ מלוק הזה אבל מניח שיש גם כאלה אבל עדיין מעניין
פרק נחמד למרות שזה מתפתח קצת מוזר אבל בסדר זה נחמד
התפתחות מעניינת בעלילה