הסטורי של פוקימון ויולט וסקרלט / יוצר פוקימון כחול לבן
עוד 27 ימים יוצאים המשחקים החדשים וחשבתי לעשות סדרת סטורי לקראת פוקימון ויולט וסקרלט, כאשר כל המי ומי בעולם הפוקימון ישתתפו בזה, ובסטורי הם יפרטו למה הם הכי מצפים במשחקים החדשים. המשתתף הפעם: אוהד קליין, היוצר של משחק הוידאו החינמי – פוקימון כחול לבן. קישור למשחק: https://pocketmonsters.co.il/?p=89277
Happy Birthday Mr. Sexy – יום הולדת לאוהד!
היום אנחנו מציינים יום מיוחד – יום ההולדת של אוהד שלנו! אוהד היה יד ימני, המצפון והקול השפוי של האתר במשך למעלה מעשור. הוא אחראי לפרויקטים כמו "בעד ונגד", "מדריך הוידאו: פוקימון אדום", הרצאות בכנסי מפלצות כיס, פתיחת ערוץ היוטיוב וכמובן משחק הוידאו "פוקימון כחול לבן". אני רוצה לאחל לו מזל טוב, יום הולדת שמח […]
היכל התהילה של אתר פוקימון מפלצות כיס!
אלה כל האנשים שקיבלו תעודת הערכה על פועלם מאתר מפלצות כיס!
שבעת הגיבורים
אור חזק הבזיק בשמיים. קול רעם מרטיט עצמות נשמע. גשם ירד בלי הפסקה. חשוך בחוץ. עוד ברק הבזיק, הפעם הוא פגע בעץ סמוך ושרף אותו עד היסוד. הגשם העז כיבה את השריפה, אבל כבר היה מאוחר מדי בשביל העץ. עוד קול רועם נשמע. 'קקקרראאאאאאקקקקק' נשמע קול פיצוח חזק ומבהיל. הסתובבתי אחורנית, אל הכיוון ממנו נשמע קול הפיצוח. המכונה הגדולה […]
קלפייבל, קלפייבל ו… עוד קלפייבל
"גם… אני… אוהב… אותך", אמרתי בקול חנוק. יותר מזה לא יכולתי לומר. הרגשתי את נשמתי יוצאת ממני. יכולתי לראות אור לבן. התקרבתי אליו בלית ברירה, בלי יכולת להתנגד. אבל משום מה, הרגשתי את עצמי, את הגוף שלי. לא את נשמתי. "יכול להיות שזה…" אמרתי, אך האור הלבן סנוור אותי והפסקתי לדבר. 'היי, אני יכול לדבר!' חשבתי. האור גדל יותר […]
ממלכת החיות
"השמש הזאת כל כך נעימה!" קראה בלוסום, ונשכבה על הדשא הרך שביער. "היי!" קרא קלפייבל, "אין לנו זמן לזה!" "אבל השמש כל כך נעימה…" אמרה בלוסום ברוגע, ועצמה את עיניה. "שנשאיר אותה פה?" הציע היטמונלי. "אין ברירה, אם היא לא רוצה לקום, בעיה שלה…" אמר קלפייבל, והתחיל להתקדם, כשכולם אחריו. "להשאיר אותך פה?" אמרתי לבלוסום, "לא במשמרת שלי!". […]
השער למציאות
"בוקר טוב לכולם!" קרא מטאגרוס בקול רם, תוך שהוא נוקש ברגליו בחזקה. "איך הוא יכול להיות טוב כל כך," קרא היטמונלי בכעס, "כשאתה צועק כמו חמור?!" "איזה חמור?" שאל מטאגרוס, "אני רק מעיר אתכם!" "לא רק זה," אמר היטמונלי, "כל הלילה נחרת כמו איזה חזיר!" "אני נוחר?" שאל מטאגרוס, "זה אפילו לא הגיוני! אני לא בשר ודם […]
שיווי המשקל של סטיליקס
"קדימה!" קרא פלייגון לעבר מטאגרוס, שהטיח את גופו בחזקה בגופו המתכתי והקשיח של סטיליקס. מנועי הסילון שהיו על רגליו עזרו לו במהלך, וסטיליקס שאג בזעם, תפס את מטאגרוס והטיח אותו ברצפת השיש הקרה של המקדש. "קבל את זה!" קרא פלייגון, תפס בזנבו של סטיליקס, והסתובב במקום במהירות. תוך רגע סטיליקס היה קשור עליו. אבל סטיליקס, שבינתו הפתיעה את כולנו, […]
בלוסום וסנדשרו; חברות אמת
"זה לא הולך להיות לך כזה קל!" קרא אוניקס העשוי מקריסטל. הוא זינק לעברי, וחבט בראשי. עפתי אחורה, והוא נעמד על האבני הקריסטל החתוכות שנשרו מזנבו. לפתע, אבני הקריסטל נדבקו לגופו. אוניקס התמתח קצת, ונעמד על זנבו. "אם אתה באמת רוצה להרוג אותי, זאת לא הדרך". התעצבנתי על מה שאמר. "לא כדאי לך להתגרות בי…" אמרתי, "לא כשאני במצב […]
המקדש הקדום של אבן הירח
"תחזיקו חזק!" קרא אוניקס, בעודו מתנגד לכוח המשיכה, וזוחל מעלה מעלה, בקצב מהיר יחסית. "הוא מדבר?!" שאלתי בתדהמה, ניכר היה שהיצור הפרימיטיבי והאיום הזה הוציא לרגע מילים מפיו. "בטח שהוא דיבר," אמר לי מטאגרוס, "אוניקס נחשב דווקא ליצור תבונתי ביותר, לעומת שאר הפוקימונים הסלעיים". אני חושב שהוא אמר שאוניקס חכם, אם כי לא כל כך הבנתי את המילים […]
הפגישה עם קלפיירי
"קדימה, קדימה!" קרא פלייגון, וירה כדור אש לעבר אלפי העטלפים שעפו מאחורינו, במטרה לחסל אותנו. "חייבים להוריד אותם מהזנב שלנו!" כדור האש פגע בגוש העטלפים, וחלק מהם, שנראה יחסית קטנטן לעומת הגוש כולו, נפל. "תעזרו לי!" קרא פלייגון, "חייבים להעיף מפה את כולם!" אחרי כמה דקות בהם נרדפנו אחרי חבורת העטלפים המעצבנת, למטאגרוס נמאס לברוח. "נשבר לי מהנודניקים […]
יוצאים למערת הירח
"בהצלחה!" קרא אמבואר, ונפרד מאיתנו לשלום. כולנו יחד, אני, היטמונלי, פלייגון, מטאגרוס, סוויפר, דאסטוקס ובלוסום יצאנו מבסיס העץ והתחלנו להתקדם לכיוון המערה. "זה בכיוון… צפון..מזרח, אני צודק?" שאל דאסטוקס. פלייגון עופף למעלה לכמה רגעים, וירד למטה, כשהוא מהנהן לעבר דאסטוקס. "מצצצוין!" קרא סוויפר, "בואו נזזזוזזז!" התחלנו להגביר את הקצב. "אתם לא יודעים כמה אני שמח להצטרף לצוות הזה […]
בלוסום מתקבלת לצוות
"אז…" שאל אמבואר את בלוסום, "מה את יכולה לעשות?" "תסתכל ותלמד!" קראה בלוסום, והחלה בתצוגה מרשימה ביותר של מהלכים. היא יצרה עלים באוויר וכיוונה אותם לעבר שק האגרוף שניצב במקום. העלים עפו לעבר השק, ופגעו בו. השק עף אחורה ונקרע. בלוסום יצרה חוטים העשויים מצמח מטפס, וקשרה אותם סביב לשק, שהתחבר. לפתע, השק החל להתקמט. בלוסום שאבה ממנו כוח. […]
הפרח הקטן והפרח הגדול
בשלושת הימים לאחר המשימה במערת הדיגלט הייתי מדוכא. לא הסכמתי לצאת מגזע העץ הקטן שקיבלתי לאחר המשימה. כמובן שאמבואר הצטער שוייפלום מתה, ואמר "חבל, הבלרינה תחסר לי…", אבל זה לא נשמע מספיק טוב. נשמע שלא כל כך אכפת לו. אמבואר אמר שהמשימה הבאה שלנו תהיה לצרף חבר לצוות, מכיוון שוייפלום מתה. הוא אמר שלא משנה מאיפה נצרף, זאת אומרת […]
כוח בלתי מוסבר
"לא!" זעקתי וזינקתי לעבר וייפלום, אבל זה היה מאוחר מדי. דאגטריו תפס את וייפלום בכמה מזרועותיו, והידק את אחיזתו. "כבר הרבה זמן לא אכלתי יצור כזה עסיסי", אמר דאגטריו, וקירב את וייפלום לעבר פיו, מסתבר שהפה שלו נמצא מתחת לכל הראשים שלו. "שחרר אותה!" קראתי, אבל דאגטריו נענע את ראשו, וקרא "רוצה אותה? נורא חבל, היא תהיה מאוד טעימה…" […]
פגישה חוזרת עם המגמה
"בואו מהר", קרא דאסטוקס, והראה לנו פתח באדמה, דרכו יכלנו לעבור. "מי אתה?" שאל סוויפר. "אני הרפתקן" ענה דאסטוקס, "כל ההרפתקנים מחפשים מקומות כמו זה, הגעתי לפה כדי לחקור את המערה, אבל דיגלט לכדו אותי כאן ואמרו שאני אשמש כקרבן בשבילם. לכן בלי לבזבז עוד זמן, מיד כשכולם הלכו, ניצלתי את הרגע וברחתי". דאסטוקס נכנס אל תוך הפתח וקרא […]
משימת ההתאבדות של סנדשרו
"לא!!!" קראתי. הייתי בהלם. לא האמנתי שזה באמת קרה. הדמעות החלו לזלוג מעיני במידיות. התחלתי לבכות כמו שלא בכיתי מעולם. יותר ממה שבכיתי על הורי, יותר ממה שבכיתי כשפחדתי. כל חברי הצוות הצטרפו לבכי, אבל אני בכיתי יותר מכולם. "למה זה קרה??" קראתי בקול אובד עצות, "למה?" הדמעות המשיכו לזלוג ולזלוג, ללא הפסק. "אני לא מאמין שזה קרה לי" […]
הוידוי – חלק ב'
"היי, היטמונלי!" קרא פלייגון, "אולי תגיד לנו משהו על עצמך?" "אני לא חייב לכם דין וחשבון" אמר היטמונלי בשקט. "נו, באמת," קרא מטאגרוס, "אל תהיה נמושה". "אמרתי, שאני לא חייב לכם דין וחשבון!" קרא היטמונלי בקול. מרוב עייפות, רק מעט דיבורים הספיקו בשביל להלחיץ אותו. "תעזבו אותי כבר, גלמים!" הוא הלך בשקט, ולא ייחס משמעות למבטים שתקענו בו. "איזה […]
הוידוי – חלק א'
יצאנו מבסיס העץ. היינו כל כך מותשים מהמשימה האחרונה. אבל זה לא עצר אותנו מלצאת לעוד משימה, הפעם בחושך. התחלנו לצעוד קדימה, למרות שלא היה לנו מושג לאן אנחנו בדיוק אמורים ללכת. "אזזז…" סוויפר התחיל לשאול, "איך בדיוק מגיעים למערה הזזזאת שששדיברנו עליה?" למרות הדיבור המצחיק, סוויפר לא היה ציני כלל וכלל. להפך, נראה שהוא פחד […]
אל תוך הר הגעש
הרגשתי את הלבה נוזלת לתוך גופי. עכשיו התחלתי להילחץ. 'איך יוצאים מכאן?' חשבתי לעצמי. לא היה לי ברור מה צריך לעשות כדי לצאת. החלטתי לשחות כלפי מעלה ולקוות לטוב. הלבה זלגה ממש אל תוך גופי, ליטפה את עצמותי, את בשרי ואת עורקיי. 'כנראה שהמחקרים של בני האדם צדקו' חשבתי, 'למרות הכל אני פוקימון מסוג אדמה'. הבנתי שיש גם כמה […]
אהבה מורגשת באוויר
"סוויפר!" קרא פלייגון לסוויפר, "עלה על הראש שלי!". סוויפר הנהן, ועלה על פלייגון במהירות. "תמקד את העצבים שלך!" קרא פלייגון. על פניו של סוויפר התנוסס חיוך. הוא שמח שפלייגון יודע מה היכולת המיוחדת שלו – העברת העצבים לנקודה מסוימת בגוף. סוויפר התמקד, ותוך רגע מזנבו החלו לטפטף טיפות חומציות, שפגעו בפניו של פלייגון. "תעצור את הטפטוף!" […]
חול מנטרל רעל
החלטתי לטייל קצת ביער ולהירגע מכל הסצנה המרגשת שקרתה לי אתמול. החלום שלי התגשם, הפכתי לגיבור' השאלה היא, האם באמת אני אצליח? אמבואר אמר בפירוש שיש סיכוי מצוין שנמות בזמן המשימות שלנו. אני לא יודע מה לעשות בקשר לזה, אבל אני בטח שלא אפרוש, במיוחד לא אחרי מה שעברתי כדי לעבור את שלב האימונים. התיישבתי […]
השביעייה הנבחרת
לאחר שרצתי למרחק עד סף היכולת שלי, התיישבתי לנוח. הייתי כבר בקצה היער. בחוץ היה כבר חושך. הסתכלתי על העצים שמסביבי, ולפתע הם היו נראים מפחידים עוד יותר משחשבתי שהם בהתחלה; הם היו קודרים, ענפיהם נראו כידיים מפחידות ונראה שהם הסתכלו ישירות עלי. התחלתי לפחד. נפל לי האסימון. אני פה לבד. היחידים שמסתכלים עלי הם […]
פלייגון נכנס לסיפור
אני ואמבואר ישבנו בתוך גזע עץ. העץ היה גדול ומרווח והיה מספיק מקום לשנינו. הבעיה הייתה רק בדלת הכניסה, שם אמבואר התקשה להיכנס בגלל גודלו, או בעצם, בגלל היותו חזיר. לאחר מאמצים רבים, אמבואר התייאש וחתך את הכניסה במהירות בעזרת חרבו. עכשיו אמנם עדיין היה קשה לו להיכנס, אבל לפחות הוא הצליח. "אז, אני מבין […]
