התעוררתי בבוקר, הפעם בזכות עצמי, ללא דפיקה בדלת של העוזרת הלוהטת מלמטה. נכנסתי להתקלח כדי להירגע ולחשוב. חשבתי שיהיו בשק הזה אלקטירייזר או שן חדה, כדי לפתח את אלקטבייר וגלייגר. אני חייב לפתח אותם אם אני רוצה להיות הכי חזק. אחרי שסיימתי עם המקלחת, לבשתי מכנסיים ויצאתי לחדר כדי לחפש חולצה, כל השאר עדיין ישנו. באותו הרגע מישהו דפק בדלת.
"מי שם?" שאלתי.
"העוזרת מלמטה", נשמעה התשובה.
פתחתי את הדלת ובידיים של העוזרת היה מגש מלא אוכל, צלחת אחת גדושה בחביתה, עוד צלחת עם בשר מיובש וקנקן מים.
"את יכולה לשים את זה על השולחן".
העוזרת התעכבה לרגע בדלת נכנסה פנימה ושמה את המגש על השולחן.
"עוד משהו?" שאלה בקול שנשמע טיפה מוזר.
"ל…לא… הכל בסדר."
"אוקיי, אני רק רוצה שתזכור", היא אמרה ושמה לי אצבע על החזה (בדיוק נזכרתי שאני לא לובש חולצה), "אני כאן בשביל כל מה שתרצה".
בלעתי רוק. לא ידעתי מה לעשות במצב כזה.
למזלי אמה הצילה אותי, "מי זה שם?" נשמע קריאה.
"זאת רק העוזרת", עניתי.
"אני בדיוק הולכת", אמרה העוזרת, קרצה לי, יצאה וסגרה את הדלת.
"וואו הראש שלי כואב…" אמרה אמה.
"נו בטח", עניתי לה, "שמעתי ששתית אתמול כל כך הרבה שפשוט נפלת על השולחן בגלל זה", מה שזיכה אותי בכרית לפנים.
גיחכתי והלכתי להעיר את ריי, בלאק ואלה. אחרי עשר דקות כולנו ישבנו, על אחד על המיטה שלו.
"אוקיי, אז אתמול שהסתובבתי בעיר גיליתי הרבה", אמר בלאק. "קודם כל מסתבר שהבסיס הזה בנוי מחמישה חלקים שעומדים בשורה. אנחנו בחלק הכי פנימי, כלומר נצטרך לעבור מכאן עוד 4 חלקים עד שנצליח לצאת מכאן. החלק שאנחנו נמצאים בו נקרא השממה, החלק הבא בתור נקרא היער. החלק השלישי נקרא אימפריום פלאס, שם נמצאים כל החברים הראשיים של צוות אימפריום, אל תשאלו על זה כלום, אני אסביר הכל בהמשך", אמר כשראה שכולנו עמדנו לשאול שאלות.
"החלק הרביעי נקרא בית הקברות, אף אחד לא יודע מה באמת קורה שם, אז אני לא יודע עליו הרבה, החלק החמישי נקרא המפקדה, משם יוצאים החוצה".
"יש סך הכל 4 אדמינים ומנהיג אחד לצוות אימפריום, שנקרא הראש. כל אדמין אחראי על חלק אחר של הבסיס. השממה נמצאת תחת האחריות של אייר, וכיוון שהמקום הזה לא כל כך פעיל, הוא עם אחוזי פשיעה גבוהים ואחוזי תמותה גבוהים בהרבה מהחלקים האחרים. מסתבר שצוות אימפריום הוא סוג של ארגון, ויש הרבה אנשים בארגון הזה. האנשים שגרים כאן נמצאים באימפריום פלאס. זה כל מה שהצלחתי לגלות. עכשיו, אם יש לכם איזה שהן שאלות", אמר והמתין.
"איך אנחנו מתכוונים לעבור את אימפריום פלאס?" שאל ריי.
"נחצה את הגשר הזה כשנגיע אליו", אמר בלאק, "אבל כרגע אני עדיין מנסה לחשוב על תוכנית".
"מה אתה יודע על האדמינים והמנהיג?" שאלתי, משום מה עלה בי צורך לדעת מי הם ואיך אוכל להביס אותם.
"האדמין הראשון הוא אייר, הוא מתמחה בפוקימוני לחימה ויש לו אישיות של אוהב קרבות. האדמין השני נקרא ריינאק, אף אחד כאן לא יודע איזה סוגים הפוקימונים שלו, אבל ראו אותו מספר פעמים מסתובב עם בישארפ לצידו. האדמין השלישית נקראת אמבר, מסתבר שהיא נשואה לראש. לא השגתי שום מידע על הפוקימונים שלה אבל אני מתאר לעצמי שלפי השם היא מתמחה בפוקימוני אש. עד כמה שחיפשתי אף אחד לא יודע כלום על האדמין הרביעי, אבל כולם יודעים שהוא קיים."
הקשבתי לכל מילה בשקיקה, מאז הקרב נגד אייר הרגשתי שאני חייב להפוך לחזק מאיזו סיבה לא ברורה.
"אוקיי, עכשיו אחרי שסיימנו, אנחנו צריכים לעשות עוד כמה דברים", אמר בלאק בהחלטיות.
= = = = =
בלאק החליט לפצל את הקבוצה. אני (ריי) עם אמה, אלה איתו, ולאיוס נשאר בחדר. חשבתי שלאיוס יתווכח, אבל נראה שהוא קיבל את זה ברוח טובה. הקבוצה יצאה מהמלון כשהם משאירים את לאיוס כשומר.
'סוף סוף אוכל לדבר עם אמה על מה שקרה אתמול', חשב לעצמו ריי. הם התפצלו, כל אחד לכיוון אחר.
ריי ואמה לכיוון השוק, ואלה ובלאק לכיוון השני. משום מה נראה לריי שאמה יותר סגורה ומעוצבנת מבדרך כלל.
"א…אמה?" שאל אותה בקול לא בטוח.
"מה?" ענתה בקול עצבני.
"בנוגע למה שקרה אתמול…"
אמה יצאה במקומה. היא נתנה בריי מבט כל כך אפל שאם הוא היה מוחשי הוא היה הורג אותו, "אם אי פעם תזכיר את מה שקרה אתמול, אני אהרוג אותך."
ריי הרגיש שהפעם אמה לא מאיימת וסתם את הפה. הם נכנסו לשוק, 'מוזר' חשב לעצמו ריי, בלאק אמר שיהיו כאן שלושה מוכרים, אבל היו כאן רק שניים. הם התקרבו אל המוכר שהציע תרופות לפוקימונים. היו שם כמה סוגי אבקות, וכמה שורשים.
"מה זה אמור להיות?" שאלה אמה.
"האבקה הירוקה די טובה לפוקימונים שניזוקו בצורה מזערית", אמר המוכר. "האבקה הלבנה נוצרה למקרים טיפה יותר חמורים, והשורשים נועדו לפוקימונים שיצאו מכלל פעולה לחלוטין."
המוכר נראה מאוד גאה בעצמו.
"אנחנו מעוניינים לקנות כמה מהמוצרים שלך", אמר ריי.
"20 שקיקים של אבקה ירוקה, 10 של אבקה לבנה וחמישה שורשים", אמרה אמה ללא שום המתנה.
המוכר שלא היה רגיל לשמוע הזמנות גדולות כל כך עמד שם דומם.
"אה כן, אני גם רוצה את התיק הזה כבונוס", אמרה אמה והצביעה על תיק שעמד על יד הדוכן.
"ז…זה שלושה אימפרי כסף…" אמר המוכר.
אמה הוציאה שלושה אימפרים מהכיס ושמה לו על הדוכן, לקחה את התיק והתכוננה לצאת.
"אגב, אמרו לנו שתהיה שלושה, מה קרה למוכר השלישי?" שאלה אמה.
פתאום נכנסה דמות גדולה לתוך השוק.
"הוא יצא ל…חופשה מוקדמת", אמר קול עבה של גבר. ההוא היה גבוה ושמן, מה שיצר מראה מאיים. הייתה לו חרב חגורה למותניו, והוא לא לבש חולצה. הוא החזיק שתי אימפרי כסף ביד שמאל, בדיוק אותו הסכום שבלאק שילם למוכר השלישי.
"ונראה לי גם אתכם נוציא לחופשה כזאת", אמר עם חיוך מרושע על פניו.
= = = = =
אלה שמה לב שמשום מה כשהם עברו, אנשים הסתכלו עליהם במבטים מלאים בפחד.
"למה הם מסתכלים עלינו ככה?" שאלה את בלאק.
"את תביני הכל עוד מעט", אמר בלאק במיסתוריות והמשיך ללכת.
אחרי כמה דקות הליכה, הם הגיעו לבניין בצבע חלודה עם דלת, בלי שום שלט או הכוונה. בלאק נכנס לבפנים, אלה נכנסה אחריו. כשנכנסו, לקח לאלה כמה שניות כדי להסתגל לחושך. היא ראתה הרבה גברים שם. על הרצפה, מסביב לשולחן משחקים קלפים, ובפינה אחרת מעשנים סיגריות על כריות רצפה גדולות. בלאק המשיך ללכת בלי להתייחס לאף אחד מהם. הוא המשיך עד שהגיע לדלת שעומד מולה שומר. היו לו פוקדורים. בלאק נתן בו מבט ממושך עד שהשומר זז הצידה ונתן לנו לעבור. זה היה חדר מואר יחסית לכניסה, אז אלה הסתנוורה בהתחלה.
החדר לא היה גדול, ישב שם באמצע גבר אחד על מיטה גדולה, הוא לא לבש חולצה, מה שחשף גוף שרירי ועור בהיר, היה לו חיוך ערמומי על הפנים ושיער שחור, ועל המיטה סביבו שכבו לפחות חמישה נשים, כל אחת מהן ברמת לבוש שונה, כשהגרועה שבהן ללא בגדים כלל.
"אהה, בלאק. חיכיתי לך!" אמר האיש.
"רוג…" ענה בלאק.
רוג התרומם מהמיטה והזיז מעליו את אחת הידיים של הנשים כאילו היו מטלית מסריחה.
"רוצה אחת מהן? יש לי כל כך הרבה שאין לי מה לעשות איתן", אמר רוג לבלאק.
בלאק נתן ברוג מבט שהראה לו מה הוא חושב על ההצעה שלו.
"בסדר, בסדר!" אמר רוג, "ועכשיו… לעסקה שלנו…" אמר רוג בקול תחמני, והסתובב סביב אלה, "הבאת אותה, כמו שהבטחת".
בלאק הביט ברוג, ואלה נתנה בבלאק מבט מלא תדהמה, 'הוא מוכר אותי?' חשבה לעצמה. 'הוא הציל אותי מאונס רק כדי להיות בצד המרוויח'.
"עכשיו לחלק שלך", אמר בלאק, "ספר לי מה אתה יודע על העבר שלנו".