קצת רקע: ב28 ביולי 2016 ערכתי מפגש עם גולשי האתר במטרה לשחק בפוקימון גו. זה היה בשיא ההצלחה של המשחק, הגיעו 20 אנשים, חילקתי להם פוקדורים, הכרתי אנשים נהדרים, נהנינו, קניתי אפילו מוצרים בתוך המשחק בשווי 140 ש"ח, עשינו את כל תל אביב החל מעזריאלי, דרך דיזיגוף סנטר ושרונה והגענו עד לחוף הים, היה פשוט נהדר!
שבוע לאחר מכן הפסקתי לשחק בפוקימון גו.
היום, כשנתיים לאחר מכן, ניצבה בפני דילמה: יש לי 6 שעות נסיעה בירושלים. מה אני הולך לעשות כדי להעביר את הזמן? החלטתי להוריד את פוקימון גו. כבר מהשנייה הראשונה שנאתי את העובדה שזה כל כך ממכר! תפסתי את סורסקיט, גיליתי את כל הפוקימונים הישנים שתפסתי בעבר, השלמתי משימה של פרופסור ווילו וראיתי רייד בפעולה. כבר אמרתי לכם שאני שונא את המשחק הזה? כאילו, שונא את זה שהוא כל כך טוב!
תפסתי ספירו, פרסקט, וויילמר, וופר, בארבוץ', סלופוק, שלדר, גולדין, טוטודייל (כן, פוקימון התחלתי!), מריל, קורפיש, פוליוורל, טנטקול, אילומיס, קיובון, שלדר, מג'יקארפ, פסיידאק, אומנייט, האונדור, מדקיפ (כן, עוד התחלתי לאוסף!), הורסי, וופר, דיגלט, פוליוואג, קקניאה, צ'ינצ'ו, קלויסטר, מאנקי, קרוקונאו (כן, התחלתי מפותח!), ובסך הכל לכדתי 67 פוקימונים בכמה שעות.
עכשיו אתם בטח תגידו לי – "כן, נו… אבל זה לא שווה!", ואני אצדיק אתכם לחלוטין. באמת. אבל מבחינתי היום הזה היראה לי שמשהו שם עדיין עובד. נכון, המשחק גומר לך את הבטרייה. ונכון, אין את ההתלהבות של ההתחלה. אבל מצד שני, יש כיום 3 דורות במשחק. ומלבד זה, חזרה למשחק מכינה אותך באופן נהדר ל"בוא נלך איוי" ו"בוא נלך פיקאצ'ו". ואם אלה לא משכנעים אתכם, אז מה לגבי ריידים של פאקינג קיוגר האגדי?
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני מתכוון לתת למשחק הזה צ'אנס אחד נוסף.
