צ'רמנדר חפר בגרגר הפצ'ה שלו וזלל אותו. הפנים שלו היו מלוכלכות והוא היה מלא באושר.
"צ'רמנדר…" אמר אית'ן. הוא הרים את צ'רמנדר על ברכיו וניגב את פיו עם מפית.
איוי אכל כמה גרגרי צ'רי. הוא אהב דברים מתוקים.
נידורן לגמה בעדינות מקערת חלב המומו שלה, כמו מלכה.
חוץ מהמאכלים האהובים עליהם, אית'ן כבר הכיר את הפוקימונים שלו יותר טוב. הוא למד שצ'רמנדר ילדותי, שאיוי ביישן ושנידורן גאוותנית.
אית'ן והפוקימונים שלו נשארו מספר שעות בעיר ורידיאן, שם הם פגשו את הוריו של אית'ן.
"היי, ילד," אמר המוכר של הפוקימארט, "אתה צריך עוד משהו?"
"כמה פוקדורים יספיקו." הוא ענה. הוא שילם למוכר וקנה 4 פוקדורים, מה שאומר שיש לו בסך הכל 7.
אית'ן יצא מהפוקימארט ונכנס למרכז הפוקימונים. הוא רצה לבדוק אם אחד מהפוקימונים שלו חולה, כדי שהוא יוכל להגיע לעיר פיוטר בשלום.
הוא הושיט לאחות ג'וי את הפוקדורים של צ'רמנדר, איווי ונידורן, אבל ג'וי הסתכלה מאחוריו.
"היי, זוזו, כולם!" נשמע קול מאחוריו, "VIP כאן!" אית'ן הסתובב וראה שממש מאחוריו עומד בלו, מנהיג מכון ורידיאן ואלוף ליגת אינדיגו לשעבר.
ג'וי התעלמה מאית'ן, ופנתה לעבר בלו. "אני רואה שחזרת מהחופשה מאלולה, מנהיג המכון." היא שמחה לראות אותו וריפאה את הפוקימונים שלו.
"טוב," אמר אית'ן, "עכשיו שנראה שה-VIP הולך לאבד את ה-P שלו…" אית'ן איגרף את ידיו חזק, ואז נרפה. "סליחה, לא משנה." הוא התנצל. "אני בדיוק הולך לעיר פיוטר, אפשר לבדוק א…-"
"זה לא מעניין אותי מה אתה רוצה, ילד." היא אמרה בטון מעליב. "תן לי לנחש, אתה רוצה שאני אבדוק אם הפוקימונים שלך חולים?"
אית'ן הניע את ראשו מעלה ומטה בחיוב.
ג'וי נאנחה ולקחה את הפוקדורים שלו. היא שמה אותם במכונה עם שישה שקעים המיועדת לריפוי.
"הנידורן שלך חולה בפוכלבת, אבל חוץ מזה הכל טוב."
"מה?!" אית'ן צעק בדאגה. פוכלבת היא המקבילה של כלבת אצל יונקים, מחלה מאוד קשה עם הרבה סבל שאין לה תרופה.
"סתם בצחוק," היא אמרה, "התקן החדש של ליגת הפוקימונים אומר שלכל פוקדור שמכיל בתוכו פוקימון חייב להיות בעל מדבקת סימון. ככה אתה לא מתבלבל ביניהם, משהו שעד לא מזמן קרה כל הזמן למנהיגת המכון בסרוליאן, וככה אתה גם יכול לאתר אותם אם הם הולכים לאיבוד."
אית'ן ניגש למכונה גדולה עם מסך שדומה למכשיר ארקייד. הוא הכניס את הפוקדורים של איוי ונידורן לתוך הפתח שהיה שם, והתחיל לעצב להם מדבקות סימון לפוקדורים. לנידורן הוא הכין מדבקה של שלושה קווים עבים וסגולים, כמו עור של בן אדם אחרי שחיה שרטה אצלו והשאירה אצלו חתך עמוק, ולאיוי הוא עיצב מדבקה של כוכב כסוף. הוא לחץ על כפתור האישור, ושני הפוקדורים נפלו מהפתח.
הפוקדור של צ'רמנדר כבר היה מסומן בלהבה כתומה.
"מה קורה?" נשמע קול מאחורי אית'ן. אית'ן הסתובב והופתע לגלות שמאחוריו עמד לוכד החרקים שבו הוא נלחם קודם.
"אוי, שוב אתה?" אית'ן אמר, "אני מצטער על מה שקרה קודם, הגזמתי."
"לא, אני מצטער," הוא אמר, "לא הייתי צריך לגעת בנקודה רגישה. וגם לקחתי את העצה שלך לתשומת לבי! אני החלטתי לצאת למסע וקיבלתי מפרופסור אוק סקווירטל. גם שחררתי את פיקאצ'ו כשגיליתי שהם בסכנת הכחדה בקנטו."
"טוב לשמוע," אמר אית'ן, מנסה למצוא דרך לצאת ממרכז הפוקימונים בלי להעליב את המאמן. "השם שלי הוא אית'ן."
"אני בריאן." אמר המאמן והושיט לאית'ן את ידו. אית'ן לחץ את ידו.
"אני הולך לעיר פיוטר עכשיו," אמר בריאן, "רוצה לבוא?"
"בטח," ענה אית'ן בחיוב, "אני כבר רואה אותנו מנצחים את ברוק, מנהיג המכון. עם שתי העיניים שלי."
בריאן גיחך ושניהם יצאו ממרכז הפוקימונים.