אק ~> צִידְרָק ~> צִידְרוֹנִי (שלושה יפונים)
צִיפָּה ~> דְרִיפָּה ~> יָמְפָּמְפּוֹנִי (שלוש יפוניות)
הכיסלצות של היום הן פשוט באר של בדיחות, וסוף סוף יש לנו כיסלצות מהדור החמישי!
השמות של הקבוצה הראשונה הם Abra, Kadabra, Alakazam. יש שיגרסו שאברקדברא מופיע בגמרא בפעם הראשונה, אבל זה לקוח למעשה מהספר De Medicina Praecepta, שכתב רופא של קיסר ברומא. לא כל כך עברית.
ביפנית קוראים לשלוש הכיסלצות קייסי (אדגר קייס), יונג'לר (אורי גלר) והוּדין (הודיני), על שמות של קוסמים מערביים-משפיעים בתרבות היפנית. לא רק זה, הוסיפו לשתיים האחרונות כפיות מכופפות. אבל עוד על אורי גלר אחר כך.
הקבוצה השנייה מגיעה רחוק רחוק מהדור החמישי של הכיסלצות! אבל יש לה המון דמיון למשפחה הקודמת; גם זו משפחה על-חושית עם שלושה שלבים בהתפתחות, זו של דמויות גבריות וזו של דמויות נשיות, רק שהשנייה מושפעת מאופנת הלוליטה הגותית היפנית. השמות הם: Gothita, Gothorita, Gothitelle. שלוש דרכים להגיד "בת נוער בבגדים מוזרים שמסתובבת בדיזינגוף סנטר", וזה משהו שפחות או יותר בלתי אפשרי לתרגם, אלא אם אני הולך לקרוא להן דיזאטוטה (דיזינגוף+זאטוטה), דיזינערה (דיזינגוף+נערה) ודיזינגברת (דיזינגוף+גברת)…
נחזור לאברקדברא. התרגום הראשון של כיספלצים [לינק] היה הוקוס, פוקוס, ביליבוקוס. זה עובד וזה מצחיק. הוקוספוקוס זה אומנם לא בעברית, אבל ביליבוקוס כן. לא מצאתי לזה שום תיעוד בשפות אחרות, ויש בזה משהו שהוא מאוד "אבא ישראלי שמנסה למצוא חרוז". אבל רציתי שהכול יהיה ישראלי, לא רק הסוף. בטוח יש דרך טובה יותר לתרגם את זה.
זוכרים את הכפיות ואת אורי גלר? אז אחד הסיפורים המעניינים על קדברה, הכיסלצת השנייה במשפחה הזאת, היא הכפית. אורי גלר תבע את נינטנדו בסוף שנות התשעים על כך שהם "ציירו אותו בתור מפלצת". התביעה הסתיימה בסוג של פשרה בין הצדדים, וכתוצאה מכך נינטנדו מקפידים שקדברה יופיע כמה שפחות, עד כדי שהם הוציאו למשחק הקלפים קלף מיוחד שמפתח את אברה ישירות לאלקזם ומדלג על אורי גלר לחלוטין!
אפשר לקרוא על זה כאן: [לינק]
למה זה נוגע אלינו? כי בתור מחווה לאורי גלר, חשבתי לקרוא לכיסלצות 'חת, שתאים, שלוש! ומי שראה את הביקור הגדול האחרון של אורי גלר בארץ יודע על מה אני מדבר. אבל זה לא תפס והרבה אנשים לא ידעו על מה אני מדבר, אז נאלצתי ללכת לכיוון אחר לגמרי.
ופה נכנס שיר העם הידוע, שלושה יפונים. הרבה מכירים את הסיפור של דודו זר מפרפר נחמד, על יאן, יאן צידרן ויאן צידרן צידרוני, אבל מצאתי גרסה עוד יותר ישנה של זה, משנות השבעים, ששרו האחים והאחיות. לצערי לא מצאתי אם הם כתבו את זה או אם זה תורגם מאיזה שיר עם גרמני או לכו תדעו. מה שחשוב זה שזה מאוד ישראלי, וזה פותר לנו בעיה נוספת, דיזינגוף סנטר!
אז מכיוון שמשפחת אברקדברא ומשפחת דיזינגופה הן שתי משפחות מאוד יפניות שמאוד מושפעות מהתרבות היפנית או מהתפיסה של התרבות היפנית את העולם המערבי, הכיוון של השיר שלושה יפונים מסתדר טוב. זה ללכת מהצד השני – איך התרבות הישראלית של שנות השבעים תופסת את התרבות היפנית, במיוחד מאחר שזה – עד ככל שידוע לי – שיר ישראלי. וכך נולדו יאן, צידרן וצידרוני, והתחתנו עם ציפה, עם דריפה ועם ימפמפוני.
והנה ההקלטה הישנה ביותר שמצאתי לשיר שלושה יפונים:
https://www.youtube.com/watch?v=gvSIinxBzc4
לגבי הילדים שלהם, שח שחמט ושחמטמטוני, אולי יהיה משהו מתאים בדור שמוני. חשבתי לקחת את משפחת Solosis (כיסלצות שמקבילות למשפחת ציפהדריפה), אבל אותם אפשר לתרגם כמו שצריך, אז נשאיר את זה ליום אחר.
לעמוד הפייסבוק של מיכאל אלבוים: https://www.facebook.com/Elboim