אני משחק ב"פוקימון ירח" כבר שעתיים, ויש לי משהו לומר עליו – המשחק הוא בסך הכל עלילה אינטראקטיבית. אסביר למה אני מתכוון: במשחקים הקודמים של פוקימון, הייתה תחושה שאתה יכול לנוע לכל מקום שאליו יקחו אותך הרגליים. אומנם לפעמים אתה נתקל בסלע, סנורלקס או אדם שחוסם לך את הדרך, אבל בסך הכל, אתה קובע לאן תלך, מול מי תלחם ואת הסיפור האישי שלך במשחק.
זה לא מה שקורה במשחק הנוכחי. במשחקים החדשים של פוקימון הדבר שהכי בולט לעין זה הרצון של היוצרים להוביל את הדרך, והכל חייב להתבצע לפי איך שהם רוצים. כלומר, אתה תלך לאן שהם מכוונים, אתה תנוע מתי שהם רוצים, ואתה תקשיב לכל הסיפור שהם מספרים. עכשיו, אולי זה רק אני, ואולי זה בגלל שאני משחק רק במשך שעתיים, אבל כשאני משחק בפוקימון, אני רוצה לחקור, אני רוצה להגיע למקומות מבלי שיהיה לי טאורוס מעצבן שחוסם לי את הדרך בכל פנייה שנייה.
התחושה היא שהמשחק מאכיל אותך בכפית. ולחלק מאיתנו זה טוב ונחמד. ולחלק מאיתנו זה מיותר ומאוס. אין לי שום רצון לראות כיצד תופסים פוקימון בדור השביעי של פוקימון. ואם היריב שלי בוחר את הסוג החלש לשלי, זה הופך את זה להרבה יותר קל. ואני לא רוצה לפסול את הכל, כן? כי הגרפיקה מעולה, האנימציה מדהימה, המוסיקה נהדרת, המתקפות נראות אחלה, אבל הסיפור משתלט על הכל. לסיכום, בינתיים המשחק מאוד משעמם ואני מקווה שזה ישתפר בהמשך.