היום אנחנו דנים בשאלה: האם מפלצות כיס ממש נואשים לתגובות?
אתם מוזמנים לצרף את הדעות שלכם.
אנו מקווים שיהיה דיון מהנה, פורה ומעניין.
– – – – –
אוהד: קשה לספור את כמות הפעמים שבהם קראתי להיטמן "ילדת לייקים". הבקשות החוזרות ונשנות להגיב על הרשומות האתר תמיד היו, עדיין קיימות וכנראה שימשיכו להתקיים גם בעתיד. ממש כמו מכונה, האתר ממשיך לנסות ולשפר את הדרכים שלו להשיג תגובות. הנה, אפילו עכשיו, הרשומה הזאת ממש היא חלק מכתבות "בעד ונגד" של האתר, והיא נועדה כדי למשוך תגובות על ידי דיונים רחבים ובהם כל משתמש יוכל להגיב עשרות פעמים ובכך לספק את ההתמכרות הזו. ההתמכרות לתגובות נהייתה כה אובססיבית, שבאתר החלו להתפרסם רשומות שמציעות פרסים וכסף(!!!) לכל מי שמגיב! ומי שלא מאמין לי מוזמן להיכנס לרשומה הבאה ולראות בעצמו. כן, כן, אתם אפילו לא צריכים לעשות משהו מורכב כדי להיכנס לרשימת המוגרלים, כל מה שאתם צריכים לעשות זה לעלות את מספר התגובות ב1! עדיין לא מאמינים? כנסו לרשומה הבאה כדי להתרשם מכך שכל מה שהאתר פועל למענו הוא תגובות. האתר זקוק לתגובות האלו בקטע אובססיבי, התמכרותי ונואש. חושבים שאני צודק? הגיבו! חושבים שאני טועה? כתבו זאת בתגובות!
היטמן: אתר אינטרנט בנוי בדרך כלל מנושא, תוכן ורשת חברתית שמצדיקה את קיומו. התגובות זה הדרך של הגולשים להביע את דעתם, לומר מה הם חושבים ולהתדיין בינם לבין עצמם. זה קיים, זה לגיטימי וזה קורה אפילו ברשתות החברתיות הכי גדולות, כגון: פייסבוק, טוויטר וסנפצ'אט. האם הרצון שלנו שהאתר הזה יהיה בעל תגובות הופך אותנו לנואשים? לא! אני חושב שאני נהנה מהעשייה שלי, אני גם חושב שאני מאוד אוהב לתת מעצמי, בין אם זה במחמאה, מילה טובה, או אפילו פרס. בין זה לבין להפוך אותי ואת האתר לנואש לתגובות יש פער גדול מאוד. אולי בעבר זה היה שם המשחק, במיוחד כאשר השוויתי בין "וואן פיס" ל"פוקימון" במטרה לגרום לאנשים להתעצבן, ואחר כך זה עבר למתיחות האתר, אבל כיום אני לא נותן לשטיקים האלה את קדמת הבמה. אני נותן לעשייה, לאיכות ולתוכן שלי לדבר בעד עצמו, ואם זה מביא 100 תגובות, מי אני שאתווכח עם זה?