המטרה:
לבנות ביחד רשומה המכילה את הרגעים הכי עצובים באנימה של פוקימון.
איך עושים את זה:
כל אחד מציע רגע עצוב משלו באיזור התגובות, וזה חייב לכלול 3-4 שורות שמסבירות את הסיטואציה, תמונה באיכות טובה ואם יש אז גם קליפ. מי שיעמוד בקריטריונים הללו, יזכה שהרגע שלו יכנס לתוך הרשומה + קרדיט.
דוגמה:
בפרק 134 של אנימת XYZ סקווישי נופל קורבן למזימה של צוות פלייר וגם הוא נמצא תחת הכישוף שלהם. בוני, מי שדאגה לו במשך כל כך הרבה זמן, יוצאת להציל אותו. סקווישי הוא כעת בצורת זיגארד 50% והוא אינו יודע מי עומדת מולו. הוא שולח את הגפנים שלו לתקוף אותה, אבל מסיכת בלייזיקן, הלא הוא מאיר, אביה של בוני, מציל אותה מהם. ברגע אחרון היא פורצת בבכי ושרה לו את השיר שהוא כל כך אוהב. לאחר מכן, הוא מזהה אותה וחוזר להכרה מלאה. רגע עצוב במיוחד.
הרגע של עומר:
הרגע הכי עצוב שלי היה בפרק 60 כאשר סרנה עשתה את הופעת הבכורה שלה בתחרות השואו קייס ובמהלך המופע פנקין נפלה באמצע הזירה, פנקין וסרנה בכו על הבמה וכתוצאה מזה סרנה הפסידה בתחרות. לאחר התחרות סרנה בכתה שוב ואז היא חתכה לעצמה את השיער על מנת להתחיל התחלה חדשה. בוכה 🙁
הרגע של אוהד:
אני זוכר שהיה פרק שבו ג'סי שחררה את דאסטוקס שלה כדי שיילך להיות עם שאר הדאסטוקס, והדאסטוקס שלה לא רצה כי הוא היה נאמן אליה אז היא ריסקה את הפוקדור שלו כדי שלא יוכל לחזור. אני זוכר שזה היה ממש ממש עצוב והייתי מדוכא מזה שנתיים ;-;
הרגע של קלדאו:
להתראות בטרפרי. אש משחרר את הפוקימון הראשון שלכד, קטרפי שהתפתח למטפוד ואז התפתח לבטרפרי, ולא נשכח את הרגע שהוא הוחלף ברטיקייט ואז חזר בחזרה. ולא מספיק הפרידה העצובה וקורעת הלב הזו, הם גם היו חייבים לעשות פלאשבק של כל מה שהם עברו ביחד 🙁
הרגע של אוריאל ושגב:
אני חושב שהקטע הכי עצוב שאי פעם היה בפוקימון ואי פעם יהיה זה לקראת סוף הסרט הראשון של פוקימון. הסיבה שהוא כל כך עצוב זה בגלל שאש מקריב את עצמו כדי לגרום לקרב להיפסק ואז פיקאצ'ו מתקשה להאמין שהוא הפך להיות אבן, הוא ממשיך ומנסה לחשמל אותו ולהעיר אותו עד שכל הפוקימונים וכל בני האדם שנמצאים שם ביחד בוכים והדמעות שלהם מצילות את אש… מה שמיוחד בקטע הזה בנוסף לכך הוא שהדמעות על אש באו מפוקימונים ומבני אדם כאחד…
כשאש מת בניסיון להפסיק את הקרב בין מיו ומיוטו ואז כל הפוקימונים בכו והוא חזר לחיים.
הרגע של המאמן הורוד:
הרגע הכי עצוב שראיתי זה בסרט הרביעי של פוקימון. סוויקון ניקה את האגם ואש ניסה לרפא את סלבי שנשלט על ידי הרעים ואז הוא התייבש ולבסוף הוא מת. אש ניסה להטביל אותו כמה פעמים באגם ולהאכיל אותו בפירות, אבל זה לא עזר ואז כל הקבוצה שהייתה שם התחילה לבכות על סלבי. אני זוכר שראיתי את הקטע הזה כשהייתי ילד קטן והייתי ממש עצוב 🙁
עוד קטע עצוב:
היו לי כמה וכמה רגעים עצובים בסדרה אבל אני חושב שהרגע הכי עצוב היה כשאש נפרד מצ'ריזארד שלו. להזכירכם, צ'ריזארד הגיע אל אש כצ'רמנדר אחרי שהמאמן שלו נטש אתו ואש הציל אותו ממוות. לאחר מכן הוא פיתח אותו לצ'רמיליון ולבסוף לצ'ריזארד. ובנוסף לכל הטרחה הזו, צ'ריזארד בכלל לא הקשיב לו וזאת הסיבה שהוא הפסיד ברמת אינדיגו, ולבסוף כשהוא הקשיב לו, הוא היה הפוקימון החזק ביותר שלו, והאהוב ביותר על האוהדים. ולראות אותו עוזב היה עצוב מאוד.
הקטע של נסטי:
הרגע הכי עצוב שראיתי היה בפרק "אחוזה בערפל". בפרק מוזכר מאמן, שניינטילס היה שייך לו והמאמן יצא למסע שבו הבטיח שיחזור תוך חודש בדיוק. אך החודשים והשנים עברו והוא לא חזר. בסופו של דבר הניינטיילס נשאר לבד במשך כמעט 200 שנים של בדידות גמורה כשרק זכרונות מהזמנים הטובים שלו עם מאמנו רודפים אותו.
הרגע של סער:
לדעתי הרגע הכי עצוב היה בפרק 28 של XYZ. אחרי שאש וגרנינג'ה הפסידו לוולפריק, מנהיג מכון סנובל, גרנינג'ה היה במרכז הפוקימונים, פגוע פיזית ונפשית. אש גם לא שמח מההפסד ויצא לבדו ליער. גרנינג'ה ברח גם הוא לאחר מכן. סרינה מצאה את אש וניסתה לשכנע אותו לחזור. אבל אש לא היה מוכן. התפתח ויכוח ביניהם ובסופו של דבר סרינה אמרה לאש שהוא "לא האש שהיא הכירה". אחרי שאש הציל פוקימונים מסופת שלג הוא וגרנינג'ה נזכרו בחוויות מהעבר שלהם והבינו שאסור להם לוותר. לאחר מכן, אש ניסה להציל חבורה של ספיופה לבדו, אבל הפוקימון האחרון נפל ביחד איתו. ברגע האחרון גרנינג'ה הופיע והציל את שניהם בתור אש-גרנינג'ה. בסוף הפרק ראו את חבורת הספיופה מתפתחים לויוילונים ועפים. לדעתי זה היה הפרק הכי עצוב באנימה, או הכי מרגש.
עוד קטע עצוב:
יש בXY את הפרק עם אספור שהמאמנת שלו הייתה זקנה ומתה והוא נשאר לבד באחוזה שלה ורק חיפש עם מי לשחק וכולם רק פחדו ממנו. זה ממש עצוב שמציגים לנו סיפור טראגי של יתום נטוש, אבל הפעם היתום הזה הוא פוקימון שכולם שונאים ומפחדים ממנו בגלל הכוחות שלו.
