אז קנית את המשחק "פוקימון שחור" או "פוקימון לבן", הדלקת את המכשיר שלך ונלחמת את הקרב הראשון מול היריב שלך. בכל מקרה, רק בשביל הכיף, נגיד שרצית להפסיד בקרב, אבל הפוקימון של היריב שלך משתמש תמיד במתקפה נסיגה (Withdraw) אחרי כמה פעמים שהשתמשת עליו בדחיפה (Tackle). אז רק כדי לבחון את המשחק, אתה לחצת על Leer במשך כמה זמן, עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. אבל היריב שלך המשיך להשתמש באותה מתקפה. "למה הוא לא הורג אותי", אתה שואל את עצמך.
זה אומנם משחק מתוכנת שנועד לבחון את היכולות שלך ולשלוח אותך למרכז הפוקימונים עם הזנב בין הרגליים כאשר אתה מפסיד, אבל אחרי זמן מה אתה מבין שלמרות הכול, אתה אמור לנצח בקרב הראשון הזה. איפה הדבר הזה נגמר? מה תגידו אם אומר לכם שהיריב שלכם הפסיד בכוונה בכל פעם שהוא התמודד מולכם? מה אם אומר לכם שזו בעצם קונספירציה?
הקונספירציה הזו נועדה לגרום לכם להרגיש טוב עם עצמכם, לטפח לכם קצת את האגו לאורך המשחק, ועל הדרך גם לגרום לכם להביס ארגון מרושע כמו צוות פלזמה. יכול מאוד להיות שהיריב שלכם הפסיד בכוונה בקרב הזה כדי לחזק לכם את המורל? איך בכלל "קרב ההדרכה" הזה עובד? יש המון ילדים אחרים שמתוכנתים בתוך המשחק. למה הם לא מקבלים גם שיעור הדרכה כזה? מה מיוחד כל כך בכם?
אז הנה הקטע החשוב: מלבד הליגה, אין לכם באמת סיכוי להפסיד ליריב שלכם. או לכל מאמן אחר שתפגשו בדרך. במידה ותאמנו את הפוקימון ההתחלתי שלכם בצורה מספיק יעילה, תשיגו פוקימונים מסוגים שונים ותדאגו שכולם יקבלו אימון מספיק טוב, אז הדרך שלכם להיות אלופים היא מובטחת. מה היוצרים של המשחק משיגים בזה? האם לא עלה בדעתם להקשות עליכם מעט?
החלק החשוב בתיאוריה בכלל לא נוגע למשחק, אלא לייעוד שלכם וזה למרבה ההפתעה לא לתפוס את כולם. זה טריוויאלי מדי. האמת היא שבמידה ותרגישו שאתם "אלופים", "מנצחים", "גברים שבגברים" אז קרוב לוודאי שתקנו עוד משחקים, תתמכרו גם לסדרת האנימה, ולבסוף גם לקלפים. זהו המעגל האינסופי ששואב אתכם ואת המזומנים שלכם לתוכו, גורם לכם לבזבז שעות על גבי שעות בבהייה חסרת משמעות בקונסולה מבלי לעשות דבר מועיל לעולם הזה שנקרא כדור הארץ. והכל בגלל שלא הצלחתם להפסיד את הקרב הראשון שלכם במשחק.
מחשבות?