כולם יודעים איך פוקימון הומצא: סאטושי טאג'ירי מעולם לא היה תלמיד מצטיין בלימודים. במקום זה הוא אהב לבלות את זמנו ביער ולאסוף חרקים. כשגדל, פתח את מגזין GameFreak שסיקר משחקי וידאו וספרי קומיקס. מאוחר יותר, הוא חלם כיצד להביא את פוקימוני החרק שלו לחיים בתוך משחק וידאו ש-לו קרא "פוקימון". הסיפור הוא שבנקודה מסוימת בחייו, סאטושי טאג'ירי ראה זוג ילדים משחקים בקונסולת הגיים בוי שלהם זה לצד זה, מה שהוליד את הרעיון להחלפת פוקימונים. כיום אנחנו שמים את העדות הזו על כף המאוזניים.
האם זה באמת קרה או שזה סתם מיתוס שנוצר עם הזמן?
הגיע הזמן שנפתור את הסוגיה הזו אחת ולתמיד. אנו מפרסמים בפניכם את הדעות שלנו על מחלוקת זו. אתם מוזמנים לצרף את דעתכם ואת ההסברים שמוכיחים האם הסיפור הזה אכן קרה, או שמא מדובר בהמצאה גאונית שהפכה עם הזמן לנחלת הכלל?
שיהיה דיון מהנה, פורה ומעניין.
– – – – –
אוהד: לא היה ולא נברא! אני רוצה שתראו לי עכשיו משחק שמחליפים בו דברים שהומצא לפני פוקימון. אתם לא יכולים! יודעים למה? כי אין משחק כזה! פוקימון זה חדשני, המצאה גאונית, ולא חיקוי של משחק שהוא מיתוס ואין לו שום הוכחה ממשית. הכל שטויות ותו לא. בנוסף לכך, שימו לב לרמת האמינות של הסיפור; סאטושי הלך לו סתם ברחוב ופתאום הוא ראה שני ילדים שבמקרה משחקים במשחק ועל בסיס זה הוא מקים את מפעל חייו, ככה סתם במקרה. האם זה נשמע לכם הגיוני? זה נשמע הרבה יותר כמו מיתוס רק כדי להעצים את כל העניין. הרבה יותר הגיוני מבחינתי שהרעיון עלה לו ממשהו אחר. אפילו אם הוא ראה עכבר צהוב או משהו זה יותר אמין מהסיפור הזה.
– – – – –
היטמן: קודם כל, הדברים הכי גאוניים בעולם קורים ביד המקרה: פלסטלינה, דבק מגע, דינמיט, ויאגרה ואפילו צ'יפס בשקית. אנשים פשוט לומדים את הדברים הכי פשוטים מלהביט סביב על העולם וללמוד שהדבר שהם ילכו עד סוף העולם בשבילו – נמצא ממש מתחת לאף שלהם. אותו דבר עם סאטושי טאג'ירי. הוא עבד בחברה שמסקרת משחקי וידאו, וקרוב לוודאי שכשהוא יצא מהעבודה, הילדים של שאר העובדים שיחקו בזה. עכשיו, זה לא שילדים בסין חולים במחלת האדישות, גם הם סקרנים בדיוק כמונו, וזה מה שהוביל אותם לראות לאן החבר שלהם התקדם לעומת איפה הם נמצאים במשחק. כולנו עושים את זה. העניין החשוב הוא שאז זה הוליד המצאה גאונית כמו זו.