פרק 4: החייל החשמלי פוריגון חוזר.
כשהסתובבתי לראות מי מדברים איתי, ראיתי את אורנגורו, ביוור וסטופול.
"תודה לך אורנגורו, וגם לך" אמרה קנגה.
"רוצה לבוא לראות את המסעדה שלנו, טעים?" סטופול שאל בהתלהבות את טעים.
"כן, אני אשמח", ענה לו טעים.
"אני יכול גם לבוא?" שאלתי את סטופול.
הוא ענה בחיוב.
כשהגענו, הוא הציג אותם – "הנה, בואו לראות את העובדים במסעדה", הוא אמר בהתלהבות. "תכירו, אלה העובדים שלנו…"
לפני שהוא הספיק לסיים את המשפט שמעתי 5 קולות מוכרים: "תראו מי פה…", "פיקאצ'ו, מה אתה עושה פה…", "הרסת לכולם את החיים…", "תתכונן לסבול מזה…", "היי, אולי תעבוד במסעדה?" 5 הקולות התגלו : מיו, פסיידאק, פוריגון, פיקאצ'ו השמן ובוני.
"מה את עושה פה, בוני? חשבתי שכולם הפכו לאבן", שאלתי אותה בבלבול.
"פוריגון הציל אותי", בוני אמרה לי בחיוך.
"פוריגון?" שאלתי בבלבול.
"שלום פיקאצ'ו, הרבה זמן לא נפגשנו. מאז… מאז שהכנסת אותי לכלא בלי שום סיבה הגיונית", אמר לי פוריגון בעצבנות.
"אני ממש מצטער, פוריגון. אני ממש לא התכוונתי. זה היה פשוט חוסר ידיעה", אמרתי לו.
"אל תדאג, זה היה בעבר. מה שחשוב עכשיו זה לנצח את מיו", הוא אמר לי.
"טוב, תתחיל לעזור פיקאצו", בוני אמרה בחיוך.
וככה התחלנו לעבוד.
בזמן שעזרתי להם, הם עדכנו אותי בכל הרכילות והחדשות האחרונות: אלאן עדיין בחיים, יש פוקימון גיבור חדש ואנשים שראו אותו אומרים שהוא לוקאריו, מסתבר גם שמיאו הוא עכשיו פוקימון אגדי, צבא של טנטקול וטנטקרול הולכים להילחם במיוטו, וצביקה הפיקאצ'ו שהתפרסם בזכות ניגוני הפסנתר שלו, נפטר בגיל 68.
אחרי כמה ימים בהחלמה, הוחלט שזהו, הגיע היום להמשיך בהרפתקה.
אני, קנגה, טעים, פוריגון וביוור יצאנו לדרך חדשה.
לפני שעזבנו, בוני אמרה לי: "פיקאצ'ו, חכה! לפני שאתה הולך, יש לי משהו להביא לך. סרגתי את זה בעצמי. זה כובע כמו שהיה לאש בפעם הראשונה שפגשתי אותו", אמרה לי בוני והביאה לי את הכובע. לקחתי את הכובע שמתי על הראש שלי ויצאנו מהמסעדה.