בפרקים הקודמים:
= = = = =
"בוטון, פלצור אפל!", "אינפרנייפ, קרב צמוד!"
שני הפוקימונים הסתערו אחד על השני בעוצמה, אש ולהבות יוצאות מהמפגש שלהם.
"בוטון, מתקפת הבזק!", צעקה לונה ובוטון הסתער על אינפרנייפ בגוף בוער, "אינפרנייפ, מתקפת הבזק!", החזיר טרנס והפעם החום התגבר לעוצמה שלונה הייתה חייבת לכסות את הפנים שלה כדי לא להרגיש את החום.
כשהיא הורידה את היד היא ראתה את אינפרנייפ נותן אגרוף לאמצע הבטן של בוטון ומעיף אותו על אחד הקירות בעוצמה. בוטון ניסה לעמוד ונפל אחרי רגע.
"כמו שאמרתי, אני עומד ליהנות מזה", אמר לעברה טרנס.
לונה הוציאה את הפוקימון הבא שלה.
= = = = =
לסת' נמאס מהאיטיות שבריצה, הוא הוציא את קורבנייט שטס במהירות במסדרונות שהיו בנויים לכמות גדולה של אנשים ככה שהם היו מספיק רחבים בשבילו.
"אני מגיע לונה!", לחש בנחישות וגרם לקורבנייט לעוף במהירות גבוהה אפילו יותר.
= = = = =
המבנה היה בנוי ככה שהיו מצלמות פחות או יותר בכל מקום, והאנשים בחדר האח"מים היו רגילים לדעת הכל אז עד מהרה ראו במסכים שם פחות או יותר את כל מה שהלך במקום, ולוק לא אהב את מה שהוא ראה. פאנדורה נלחמה נגד כמה מהטרוריסטים עם מגה בידריל אבל נפלה אחרי כמה רגעים ואז הגיע שליח מטעם הליגה והשתגר איתה, רגע לאחר מכן היא הופיעה במתחם האח"מים.
"למה הוצאת אותי משם? יש אזרחים שצריך להגן עליהם!", צעקה בכעס לעבר מי ששיגר אותה לשם.
"אני מצטער, אבל קיבלתי הוראות לשגר לכאן את כל מנהיגי המכון", אמר והשתגר מהמקום שוב עם אלקזם שלו.
"לעזאזל!", אמרה פאנדורה בכעס ובעטה בעוצמה באחד המושבים.
היה אפשר לראות את האסטרטגיה סביב זה, אם אנשים יראו שאפילו מנהיגי המכון חסרי תועלת נגד הטרוריסטים, אז במי הם יוכלו להאמין? לוק רק קיווה שהיום הזה יגמר עם כמה שפחות קורבנות.
= = = = =
"ראית את מנהיג המכון טראן?", שאל רן בכעס כל חייל שראה בדרך אבל כולם ענו בשלילה.
"לקחו אותו לטרנס, אדוני. הוא וארון מטפלים במטרות שלהם כרגע", אמר אחד החיילים ורן התחיל לרוץ במהירות לכיוון טרנס כשנרון מאחוריו, הוא לא הצליח לנער ממנו את הילד המעצבן.
הוא לא ידע למה האדון אמר לא להרוג את טראן פתאום, אבל זה לא שינה לרן בכלל. הוא עומד להסתכל על טראן כשהוא נשרף למוות וצועק לעזרה, והוא עומד ליהנות מזה.
= = = = =
רצתי במהירות כשלפתע נפגשתי בחבורה של בערך עשרה אנשים לבושים שחורים. לפוקימונים שלי לא היה זמן לנוח אחרי הקרב נגד סת', אבל נצטרך להוציא מזה את המיטב. הוצאתי את וינאזור ששאג בעוצמה למרות שלפני כמה רגעים הוא הפסיד ללוקאריו של סת'.
"תיזהרו, האדון רוצה אותו בחיים!", אמר אחד מהם ושניים מהם הוציאו קאמרופט וטייפלוז'ן.
"להביור!", צעקו שניהם ביחד.
"כוח אדמה!", קראתי לעבר וינאזור וכל המבנה התחיל לנוע כשהוא השתמש במתקפה, הייתי צריך להיזהר במתקפות שאני משתמש במקום סגור כזה.
שני הפוקימונים שלהם נפלו חסרי אונים נגד המתקפה ואז שלושה אחרים הוציאו עוד פוקימוני אש, ממש עיצבן אותי כל עניין פוקימוני האש כשלפתע ידיים אחזו בי מאחורה והייתי חסר אונים כשהסתכלתי על וינאזור שנלחם עם הגפנים שלו נגד פוקימוני האש. אם הוא היה אחרי מנוחה אולי היה לו סיכוי, אבל אחרי הקרב נגד סת'… הוא נפל על הרצפה לאחר כמה רגעים. אחד האנשים החזיר את וינאזור לפוקדור שלו והחזיר אותו לחגורת הפוקדורים שלי שהוא לקח לעצמו.
"קחו אותו לטרנס, הוא כבר ידע מה לעשות בו", אמר אחד החיילים וככה הובילו בתוך המסדרונות כשאני רואה את חגורת הפוקדורים שלי ולא מסוגל לעשות כלום כדי להגיע אליה.
ראיתי במסדרונות את הטרוריסטים רוצחים אנשים מול העיניים שלי בלי היכולת לעשות כלום. הצרחות של האנשים האלה כשהם נשרפו למוות, כשהם נדקרו, היו נוראיות. השתדלתי לא להסתכל על הגופות שהיו פזורות באזור, לא היה לי זמן לרחמים עצמיים על חוסר האונים שלי, לא עכשיו. בסופו של דבר נכנסתי לחדר שהיה די גדול ובצד מולו היה המשך למסדרון, טרנס עמד בגבו אליי כשלידו פיירור ואינפרנייפ כשבצד השני ראיתי את לונה מחזירה את ההונצ'קרו שלה לפוקדור ובוטון זרוק ליד הקיר כמו בובת סמרטוטים.
"זה היה הפוקימון האחרון שלך אם אני לא טועה? עכשיו את מבינה שאין לך סיכוי?", אמר בקול שחצני.
לונה מצידה הביטה בו בלי פחד, "לונה!", קראתי והיא הסתכלה עליי.
"אה… טראן", אמר טרנס והסתובב אליי, "תאמין לי, אחי ישמח להרוג אותך אבל קיבלנו הוראות להשאיר אותך בחיים משום מה, למרות שלא נראה לי שרן באמת יקשיב להן אז תשמח שאני קיבלתי אותך".
"טראן! יש לך מושג מה הולך פה?", צעקה לעברי לונה.
"אני רק יודע שהם מטורפים לגמרי!", עניתי ולפתע ראיתי את בוטון פוקח עין בזהירות.
התחלתי להיאבק כדי שטרנס לא ישים לב לזה, "אתה ואחיך! שניכם חלאות!", קראתי בכעס.
"כן כן, מה שתגיד. פיירור, חסל אותה", אמר לעבר פיירור שלו באדישות.
"רגע! אתה באמת עומד לשרוף אותה ככה? שניכם מנהיגי מכון!", אמרתי על מנת להשיג יותר זמן.
"אם זה היה תלוי בי כל מנהיגי המכון היו שרופים ומפוזרים על פני הים", אמר בצחוק ופיירור שלו התחיל לאגור אש בגרון שלו.
לאנה הסתכלה עליי בחיוך עצוב, "טראן… אם איכשהו תשרוד, תגיד לסת' שאני אוהבת אותו", אמרה ודמעות התחילו לנזול מהעיניים שלה.
"איכס… רומנטיקה. אל תדאגי, אני אשלח את סת' אליך בהזדמנות הראשונה שתהיה לי! פיירור, פיצוץ אש!", קרא ופיירור שיגר פרץ אש ענקי לעבר לונה כשבוטון נעמד במהירות והתחיל לרוץ אליה.
אבל ידעתי, הוא לא יספיק להגיע בזמן. האש לפתע התפזרה ולונה כבר לא הייתה שם, חשבתי שזה בוטון שהצליח איכשהו להציל אותה אבל הוא הסתכל על המקרה באותו בלבול כמוני במקום שראיתי אותו לאחרונה. ואז ראיתי בקצה החדר את סת' מחזיק את לונה בזרועות שלו וקורבנייט שלו לידו, הגב שלו היה לעבר טרנס.
"ס…סת'…", אמרה לונה בקול רועד כשהוא הניח אותה על יד הקיר ונשק למצח שלה.
ואז הוא הסתובב לעבר טרנס במבט רצחני.
"אה, סת'. האמת קיוויתי לשמור אותך לסוף, אבל אני אשמח לטפל בך עכשיו", אמר טרנס בחיוך.
סת' רק הביט בטרנס במבט קטלני, "כשאני אסיים איתך… שום שיקוי נצח לא יצליח להחזיר אותך!"